נתיבות המערב-מנהגי מרוקו-כוחו של מנהג-הרב אליהו ביטון-ביריה –מנהגי חג חנוכה

נתיבות המערב

מנהגי חג חנוכה

א-נהגו להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת בין מנחה לערבית, ובבית מדליקים לאחר

צאת הכוכבים, ויש נהגו אחרי מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, לומר את הפסוק:

ויפרקנו מצרינו כי לעולם הסדו:

ב-נהגו בחנוכה בשחרית, להתחיל את המזמור ארוממך ה׳ כי דליתני, בפסוק הראשון

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד:

ג-נהגו בחנוכה בפתיחת ההיכל לומר את הפסוקים הללו:

נר לרגלי דברך. ואור לנתיבתי: נר יהוה נשמת אדם. חפש כל הדרי בטן: כי נר מצוה ותורה אור. ודרך חיים תוכחות מוסר: כי אתה תאיר נרי, ה׳ אלקי יגיה השבי: אור צדיקים ישמח, ונר רשעים ידעך: אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה: קומי אורי כי בא אורך. וכבוד יהוה עליך זרח: וארח צדיקים כאור נגה. הולך ואור עד נכון היום:

ד-נהגו בקריאת התורה ביום א׳ דחנוכה, כהן עולה מפרשת כהנים עד ״לפני המשכן״,

ולוי משם עד ״לחנוכת המזבח״, ושלישי ״ויהי המקריב״ כולו:

ה-נהגו בקריאת יתר הימים, כהן עד ״מלאה קטרת״, לוי עד הסיום ושלישי חוזר:

ו-נהגו בקריאת יום השמיני של חנוכה, כהן עולה ביום השמיני כולו, לוי ביום התשיעי כולו, וישראל קורא מיום עשירי עד סוף הפרשה:

ז-נהגו בתפלת שחרית של חנוכה אחרי קדיש תתקבל, אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ומדלגים על בית יעקב ושירו של יום:

א-כן המנהג פשוט, והביאו בנהגו העם וענייני חנוכה) ובקיצור שו״ע להר״ב טולידאנו!דיני חנוכה), .ובענין הפסוק ויפרקנו מצרינו, כן מובא בספר נהגו העם וענייני חנוכה), והוא מעניינא דיומא:

ב-כן המנהג פשוט, והביאו בספר נהגו העם וחנוכה), וכן מצויין בסידורים ישנים, וראה בכה״ח וסימן : א סק״ז), ובילקוט יוסף מועדים ה׳ חנוכה):

ג-כן-המנהג פשוט, ודבר בעתו מה טוב. פסוקים מאירים בחג האורים, וליהודים היתה אורה:

ד-כן המנהג והביאו בספר דרכי דוד (סימן נ״ב), ושכן מנהג אלג׳יר על פי הריב״ש:

ה-כן מנהג פשוט וכנ״ל וראה בזה בילקוט״י מועדים וחנוכה):

ו-כן המנהג והביאו בספר נוהג בחכמה ועמוד קמ״א), ובספר תבואות שמש (ח״א סימן ע״ו), וראה בזה בכפר אוצרות הפוסקים והל׳ חנוכה):

ז- כן המנהג פשוט וכראש חודש, וראה במנהגי ר״ח ומשם בארה, וראה עוד בספר דרכי דוד(סימן נ״ד):

ח-נהגו בחנוכה לחלק ״דמי חנוכה״ לילדים:

ט-נהגו לקרוא לבן הנולד בחנוכה בשם ״נסים״:

י. יש נהגו לאכול בחנוכה, כוסכוס עם בשר תרנגול זכר:

יא. יש נהגו בשמיני של חנוכה, לשרוף את הפתילות שנותרו עם השמן שבהם, ומדלגים עליהם, ונקרא ״יום השמש״:

יב. נהגו בימי השובבי״ם לצום מידי פעם, ובפרט בימי ב׳ או ג׳ שבט, ויש שנהגו לצול בצוותא, בימי שני וחמישי, במשך כל ימי השובבים, ובסיומם עורכים פדיון לכל בני העיר:

יג. יש נהגו לאכול מפירות הארץ בט״ו בשבט לפי סדר ידוע, ולא פשט מנהג זה בכל קהלות מרוקו:

יד. נהגו בשבת שירה (פרשת בשלח) וכן בשביעי של פסח, לומר לפני שירת הים את הפיוט הזה:

אשרה כשירת משה, שיר לא ינשה, אז ישיר משה, את דברי השירה.

אשרה כשירת מרים, על שפת הים, ותען להם מרים, את דברי השירה.

אשירה כשירת .יהושע, בהר הגלבוע, אז זישיר יהושע, את דברי השירה.

אשירה כשירת דבורה, בהר תבורה, ותשר דבורה, את דברי השירה.

אשירה כשירת חנה, עם בעלה אלקנה, ותשר חנה, את דברי השירה.

אשירה כשירת דוד, מזמורים יצמיד, וידבר דוד, את דברי השירה.

אשירה כשירת שלמה, בעטרה שעטרה לו אמו, שיר השירים, אשר לשלמה.

אשירה כשירת ישראל, בביאת הגואל, אז ישיר ישראל, את דברי השירה:

טו. נהגו בשבת שירה וכן בשביעי של פסח, לאחר השירה אומרים ״ותקח מרים הנביאה״ וכו', עד ״כי אני ה׳ רופאך״, ואחרי זה נשמת כל חי:

ח-כן מובא בקובץ מנהגים לר״ש דנינו(חנוכה), וכן המנהג בפורים, והטעם כדי לעורר את לבם לנסים שעשה אתנו הקב״ה בימים ההם בזמן הזה, וראה בזה גם באוצר טעמי המנהגים (עמוד של״ח):

ט-כן המנהג והביאו בקובץ מנהגים הנ״ל, והוא עדה״כ ודבר בעתו מה טוב, וכמובן כ״ז כשאפשר ואין בזה מחלוקות כי גדול השלום:

י. כן הביא בספר נו״ב (עמוד ס״ה), ובקובץ מנהגים הנ״ל (חנוכה):

יא. כן הביא בספר נו״ב(עמוד ס״ג), שהוא מנהג איזה משפחות, וכן הביא בספר יהדות המג׳רב(חנוכה) והביא שם את הפיוט שהיו אומרים: וזה תרגומו ללשון הקודש: כך מנהגנו, נשרוף פתילותינו, ונבקש מאלקינו, לשנה הבאה יחיינו, ונחזור לארצנו, ארץ אבותינו, ירושלים החביבה עלינו,ולתורה ומצוות יזכנו, זכות הנרות אשר הדלקנו, יאיר ה׳ עיננו ועיני בנינו, באור תורת חיינו, ואורך ימינו, ובה נאבד שונאינו:

יב. כן הביא בנו״ב(עמוד רכ״ד) וידוע מש״כ המקובלים במעלת הימים הללו, לתיקון עונות בכלל ועון היסוד בפרט:

יג. כן יש נהגו, וראה באורך בזה בספר אוצרות המגרב (ט״ו בשבט):

יד. כן המנהג, והוא מנהג קדום. והטעם כדי לעורר הלב לומר את השירה בעתה בשמחה רבה, כי היא סגולה לכפרת עוונתו וכמובא בציפורן שמיר (סימן ב׳) בשם הזוהר עיי״ש:

טו-כן המנהג וכן מצוין בסידורים ישנים, ע״ד מה שנאמר ודבר בעתו מה טוב, וראה בזה בספר לבי ער(סימן י"ג)

נתיבות המערב-מנהגי מרוקו-כוחו של מנהג-הרב אליהו ביטון-ביריה –מנהגי חג חנוכה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 170 מנויים נוספים

דצמבר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר