אעירה שחר כרך ב'-פרשת וארא-רבי חיים רפאל שושנה וצוק"ל

וארא / פיוטים

דודי ירד לגנו — עסאק

ידיד נפש — נועם ״אדון רעיה״

בקשה — מה טוב יום שמו שבת

(337) — בקשה — סי׳ מימון חזק

נועם ״מה טוב יום שמו פורים״

מָה טוֹב יוֹם שְׁמוֹ שַׁבָּת / כִּי הָאֵ-ל בְּרֹב חִבַּת

בּוֹ שֶׁקֶט וְגַם שַׁבָּת / מִמְּלָאכָה:

יוֹם קָדוֹשׁ וְגַם בָּרוּךְ / לִפְנֵי אֵ־ל, שְׁמוֹ בָּרוּךְ, —

שֻׁלְחָנְךָ יִהְיֶה עָרוּךְ / כַּהֲלָכָה:

מִכֹּל־מַעֲדַנִּים קַח / יַיִן מַעֲשֵׂה רֹקַח

בּוֹ תּוֹסִיף וְגַם תִּקַּח / הַבְּרָכָה:

וּלְבַשׁ כֹּל־כְּלִי חֶמְדָּה / תּוֹךְ קָהָל וְגַם עֵדָה —

תֵּן שֶׁבַח וְגַם תּוֹדָה / לְיוֹצְרֶךָ:

נָא הָאֵ־ל אֲשֶׁר נָעְלָה / עַל כָּל שֶׁבַח וּתְהִלָּה

קָרֵב קֵץ הַגְּאֻלָּה / לְעַמְּךָ:

חוֹסָה יָ־הּ וְגַם רַחֵם / וּלְעַמְּךָ תְּנַחֵם

וּלְבֵית קָדְשְׁךָ תַּנְחֵם / הַהֲפוּכָה:

זִכְרָהּ יָ־הּ בְּרִית אַבְרָם / וּזְכוּת מֹשֶׁה בֶּן עַמְרָם

חַדֵּשׁ אֶת יְמֵיהֶם, רָם / בִּמְלוּכָה:

קָרֵב קֵץ פְּדוּת מַהֵר / הַשֵּׁפֶל נָא לְזֵר יָהִיר

דַּל מַשְׂכִּיל יִהְיֶה מַזְהִיר / בְּאוֹרֶךָ:

מָשִׁיחַ בְּנוֹ יִשַׁי / יַקְרִיב לְךָ קְטֹרֶת שַׁי

אָז נָשִׁיר בִּמְקַדְּשַׁי / שִׁירָה לְךָ:

חוּשָׁה יָ־הּ וְגַם קַבֵּץ / עָמְךָ לִנְוֵה מַרְבֵּץ

הַלְבֵּשׁ אַהֲרֹן תַּשְׁבֵּץ / לְפָנֶיךָ:

כנפי שחר

337 — הנושא: שבת ועתירה לגאולה.

מה טוב — כמה טוב. חיבת — חיבה, אהבה יתירה. בו שקט… — הפסיק וחדל מלברוא עוד. יום קדוש… — יום השבת קדוש וברוך הוא לפני השי״ת ולכן סדר שולחנך בראוי; או שולחנך יהיה ערוך לפני הא־ל יתברך שמו. מעדנים — מאכלים ערבים ומתוקים. יין מעשה רקח — מפוטם, מעורבים בו מיני בשמים. ולבית קדשך… — שיעורו: ולבית קדשך ההפוכה תנחם, תוליכם לבית מקדשך אשר הוא עתה חרב. בית בלע״ז ל׳ נקבה. לזד יהיר — רשע מתגאה. דל משכיל — ישראל. בנו ישי — בן ישי. שי — מנחה. לנוה מרבץ — מקום מנוחה לצאן, כאן: ארץ ישראל, שהם צאן מרעיתו יתב׳ ע״ד בנאות דשא ירביצני(תה׳ בג, ב), תשבץ — כתונת תשבץ (שמי כת, ד) שיש בה מושב לקביעת אבנים טובות (רש״י ע״ש)

אעירה שחר כרך ב'-פרשת וארא-רבי חיים רפאל שושנה וצוק"ל