ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו-מאיר נזרי

יב. יודו לך רעיוני

סוג השיר:         גאולה.

התבנית:            מעין אזורית. בשיר שש מחרוזות מרובעות טורים: שלושה טורי ענף

וטור אזור. כל הטורים דו צלעיים.

החריזה: אב.אב.אב.אג / דה.דה.דה.דג. / …

המשקל:            שבע הברות בצלע הראשונה ושש – בשנייה.

החתימה:           ישראל חזק.

הפזמון: טורים 6-5 – ׳אשמח בך… גאלת     עולם׳.

מקורות:            יגל יעקב, ירושלים תשב״ב/תשב״ח, עמ׳ סט; אשדוד תשמ״ז, עמ׳ רכה;

נתיבות תשס״א, עט׳ קב; תשס״ח, עמ׳ קה; נהריה תשע״ג, עמ׳ 182 .

 

יוֹדוּ לְךָ רַעְיוֹנִי / אֶל מִבֶּטֶן יוֹצְרִי

עַל קִרְבָתְךָ בְּסִינַי / לְהָאִיר אֶת נֵרִי

עַל כֵּן בְּתַחֲנוּנִי / אֲפָאֵר בְּשִׁירִי

בְּכָל יַמַּי וְשָׁנַי / עַד לָעַד לְעוֹלָם

 

5 אֶשְׂמַח בָּךְ / אֶשְׂמַח בָּךְ / אֶשְׂמַח בָּךְ אֶל עוֹלָם

אֶשְׂמַח בָּךְ גּוֹאֵל נַפְשִׁי / אֶת גְּאֻלַּת עוֹלָם

 

שָׂשׂוֹן לִבִּי הֵמָּה / בְּזָכְרִי חֲסָדָיו

כִּי בָּחַר מִכָּל אֻמָּה / יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו

נֵצֶר נְטִיעָה תַּמָּה / הָאָבוֹת יְדִידָיו

10 אֶבֶן צֶדֶק שְׁלֵמָה / מִשֹּׁרֶשׁ גִּדְּלָם

 

רְצוֹנְךָ אֲשָׁאֲלָהּ / חַי בַּעַל הָרָצוֹן

כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה / נָהַגְתָּ אֶת הַצֹּאן

בְּמִרְעֶה טוֹב וְנִפְלָא / וְהָיָה כָּל עֶלְצוֹן

רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל סֶלָה / הַאֲזֵן אֶת קוֹלָם

 

15 אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים / הָעֵד וְהַדִּין

קוּם נָא לִקְרַאת גְּבָהִים / צְאֵה נָא מְזֻיָּן

לִנְקֹם נִקְמָתְךָ מֵהֶם / לְהַשְׁלִים כָּל עִנְיָן

שִׁמְךָ וְכִסְּאֲךָ שֶׁהֵם / מֵעֵין כָּל חַי נֶעְלָם

 

לְעֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ / אֶת יְרִיבַי יָרִיב

 20 אַקְוֶה תָּמִיד חַסְדּוֹ / הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב

וְלֹא יָסָף בַּעֲדוֹ / אֶת טִירָתוֹ יַחֲרִיב

וְאָז נָשִׁיר לִכְבוֹדוֹ / הַשִּׁירִים בְּמֻשְׁלָם

 

חֲזֵה צִיּוֹן מוֹעֲדֵנוּ / אֲשֶׁר מְכֻוְנֶת

מוּל זְבוּל מִקְדָּשֵׁנוּ / שֶׁהִיא הַנּוֹתֶנֶת

25 כֹּחַ עֶלְיוֹן לְגַנּוֹ / עֵדֶן הַמְּכוֹנֶנֶת

אֲשֶׁר בָּם כָּל חֶפְצֵנוּ / הֵם מִקֶּרֶשׁ וְאוּלָם

 

זֹאת הָיְתָה לִי בְּעָנְיִי / גְּדוֹלָה הַבְטָחָה

לָאָב הֲמוֹן נִסְיִי / בֵּין בְּתָרִים זָרְחָה

לֵאמֹר מָתַי וְאַיֵּה / וּמְצֶאנָה מְנוּחָה

30 בְּךָ כָּל מַאֲוַיִּי / אֶל תַּאֲוַת עוֹלָם

 

קֵץ יָמִים לְעַם גַּלֵּה / עֲמוּסֵי תְּלָאוֹת

גָּדַל צַעֲרִי וַעֲמָלִי / בְּפִלְאֵי פְּלָאוֹת

מְצַפִּים אָבוֹת וְעוֹלָלִי / עָשָׂה לְטוֹבָה אוֹת

יָה כְּלִילֵי גְּדִילֵי / בָּנֶיךָ עַל תִּלָּם

 

1-רעיוני: הגיגי לבי. אל מבטן יוצרי: ה' שיצרני מבטן אמי. 2. על קרבתך בסיני: במעמד הר סיני, שבו ירד ה׳ לקרב אליו את ישראל. להאיר את נרי: להאיר את דרכי בשכינה ובתורה. 3. על בן בתהחוני: בדברי בקשותיי לה׳. אפאר: את יוצרי. בשירי: לכבודו. 4. בכל…לעולם: תמיד. 5. אשמח…אל עולם: הקדשת פיוט לה׳ הוא סוג של עבודת ה׳ בשמחה על דרך הכתוב ׳עבדו את ה׳ בשמחה׳(תה׳ ק,ב). 6. גואל…עולם: דבקות ה׳ בישראל על ידי התורה היא גאולה נצחית לנפש הפרט והכלל של ישראל. 7. ששון״.חםדיו: שיעורו: כאשר אני :זכר בחסדי ה׳ הם גורמים לי שמחה בלב. ששון לבי המה: על פי תה׳ קיט,קיא. 8. כי…עבדיו: על פי דב׳ ז,ו. ישראל עבדיו: עדה״ב יש׳ מא,ח. 9. נער…ידידיו: ישראל הם שתיל נטיעה טהורה של האבות. ידידיו: אברהם נקרא ידיד וישראל נקראו ידידים (ספרי דברים שנ״ב). 10. אבן צדק שלמה: כינוי לישראל השווה בר׳ מט,כד ׳אבן ישראל׳. משרש גדלם: השווה הה׳ פ,ט ׳גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׳. ושם, טז ׳וכנה אשר נטעה ימינך׳. אבן צדק שלמה: על פי דב׳ כה,טו. ו 1. רצונך אשאלה: אני מבקש למלא את רצונך. חי בעל הרצון: ־׳ מקור הרצון. 12 . כאשר…הצאן: בראשית ההיסטוריה של ישראל שהשגחת עליהם כרועה עאן במצרים, במתן תורה ובנדודי ישראל במדבר. 13. במרעה טוב ונפלא: השפעת עליהם. והיה כל עלצון: השמחה שרתה בכל מקום. 14 . רועה ישראל: כינוי לה,. רועה…האזן: עדה״ב הה׳ פ,ב. 15 . אתה הוא האליהים: על פי שמו״ב ז,כה. העד והדין: על דרך אבות ד,כב. 16. גבהים: האומות המתנשאות. צאי נא מזין: מחומש להילחם בהן. 17. לנקם נקמתך מהם: עדה״ב במ׳ לא,ב. להשלים…וכסאך: השווה פסיקתא זוטרתא(לקח טוב) שמות יז ׳ויאמר כי על כס יה – כל זמן שהרשעים בעולם, כביכול אין כסאו שלם, ואין השם שלם׳. מעין…נעלם: ־שווה ׳זה שמי לעלם' לעלם כתיב (בבלי פסחים נ ע״א). 19. לעשה נפלאות לבדו: על פי תהלים קלו,ד.את יריבי יריב: יעניש את אויביי. 20. השכם והערב: בוקר וערב על פי שמו״א יז,טז. 21. ולא יסף בעדו: לא יסובך ויגן על האויב. את טירתו יחריב: יחריב את ארמונו. 22. ואז נשיר לכבודו: של ה׳. השירים במשלם: שירים מושלמים בעניינם. 23. חזה עיון מועדנו: השקף על ירושלים שבה אנו מתוועדים, על פי יש׳ לג,ב. אעזר…מקדשנו: ירושלים של מטה מכוונת כנגד ירושלים של מעלה(בבלי תענית ה ע״א). שהיא…המכוננת: ירושלים של מטה משפיעה על ירושלים של מעלה. שהיא הנותנת: ניסוח תלמודי חוזר כמו בבלי סוטה ז ע״א. 26. אשר…ואולם: שיעורו: המקדש והאולם הם כל חפצנו. 27. זאת…בעניי: בימי גלותי הייתי מתנחם בהבטחת ה/ כמו ׳זאת נחמתי בעניי׳(תה׳ קיט,נ). גדולה הבטחה: שהבטיח ה׳ לישראל (בבלי ברכות יז ע״א). 28. לאב…זרחה: הבטחת ה' לאברהם אבינו בברית בין הבתרים להיות עם ישראל. לאב המון: בינוי לאברהם על פי בר׳ יז,ד. נסיי: שנתנסה בעשרה נסיונות. זרחה: מוסב על הבטחה. 29. לאמר…מנוחה: הידיעה מתי תזרח הגאולה והיכן בדי שישראל יבואו אל המנוחה ואל הנחלה. ומצאנה מנוחה: על פי רות א,ט. לאמר מתי ואיה: שיבוץ מורכב על פי עמוס ח,ה ובר׳ לח,בא. 30. בך…אל: בך אני תולה את הגשמת בל משאלותיי. אל תאות עולם: אתה עבורי התאווה העולמית. השווה ׳ה׳ נגדך כל תאותי׳(תה׳ לח,י).            31. קץ…תלאות: גלה את זמן הגאולה לישראל מלאי הסבל. 32. גדל…פלאות:צער הגלות גדול הרבה. 33. מצפים אבות ועוללי: האבות ובניהם מצפים לגאולה. עשה לטובה אות: עדה״ב תה׳ פריז. 34. כלילי גדילי: אולי רמז לאות הציצית (׳גדלים תעשה לך׳(דב׳ כב,יב) ולאות התפילין. גדילי: זה הנוסח המוצע כאן במקום גףלי.

סיכום

שירתו של ר׳ ישראל עשירה במקורות. מקרא, תלמוד, מדרש, הלכה וקבלה חוברים בה יחדיו להבהיר רעיונות, להעשיר את החוויה של הגאולה, של התוכחה ושל השבת ולעצב דמויות הצדיקים: אליהו הנביא, ר׳ מאיר בעל הנס, רשב״י,… שירתו גם מאירה באור כלולות אלגורי ייחודי את דמויות הרעיה ישראל עם דודה ודמות השבת כבת זוג לישראל. זו גם שירה דידקטית מחנכת הבאה להשפיע על הקורא להתקרב אל אמונת הגאולה, לעשות חשבון נפש על מעשי האדם החי בעולם באופן ארעי, לחוות את חוויית השבת ולקיים את מנהגיה והלכותיה וללמוד מן הדמויות הקלאסיות של עם ישראל. שירתו של ר׳ ישראל שופעת אופטימיות וראייה של עין יפה הן בנושא הגלות ואפילו בשירי התוכחה לאדם החוטא.

אמצעים דידקדטיים ואמנותיים ניכרים בשירה זו להצגת תכנים ורעיונות: א. מבע עשיר של תארי חיבה והערכה הן לדמויות ישראל והשבת והן לדמויות הצדיקים. ב. תיאור הכלולות האלגורי בשירי הגאולה והשבת המוסיפים חן ומרככים את האווירה שבגלות הדוד והרעיה והן את אווירת ההלכה הנוקשה בשירי שבת.

רעיונותיו של ר, ישראל בשירתו מובעים בצורה בהירה וברורה הן על ידי הפנייה אל השכל והן על ידי הפנייה בדבר התועלת הרוחנית הכדאית כמו בקיום מנהגי השבת.

הטיעון וההנמקה מלווים את המסרים ובמיוחד בשירי התוכחה ובשירי השבת. הנומרולוגיה שבה מעוצבות הדמויות מגוונת את השגרה הפיוטית ומוסיפן פן מסתורי של תורת החן.

זוהי שירה ידידותית מובנת ובהירה לקריאה, מלאת חן ותקווה, אף־על־פי שמכנסת בתוכה מגוון מקורות ומגוון רבדים לשוניים. השירה עשויה גם על פי כללי הפרוסודיה, וכללי הכתיבה בתבנית, בחריזה ובמשקל נהירים לו למשורר.

קובץ זה על פיוטי ר׳ ישראל אביחצירא מצטרף לקובץ הקינות האישיות של המשורר, המופיע במהדורה זו במדור הקינות ושניהם משקפים את השכלתו התורנית העשירה של ר׳ ישראל המוכיחה, כי המחבר הוא בו בזמן תלמיד חכם וגם משורר אמן. שני הקבצים נשלחו בזמנם לפרסום בכתבי עת של אוניברסיטת בר אילן.

ר׳ ישראל ב״ר מסעוד אביחצירא – חייו ויצירתו-מאיר נזרי

עמוד 601

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 167 מנויים נוספים

ינואר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר