קדוש וברוך- רבי יעקב טולידאנו – קברניט בעין הסערה

קדוש וברוך

רבי יעקב טולידאנו – קברניט בעין הסערה

הימים בהם נכנס רבי יעקב לתפקידו לא היו פשוטים. דבקים היו יהודי העיר בתורה ובמצוות כבימי קדם, אבל חילופי הזמנים הביאו איתם ניסיונות ואתגרים שצריך היה להתמודד איתם בתבונה ובעוז. אהוב היה רבי יעקב על בני קהילתו שכן אהבה עצומה פיעמה בליבו כלפי כל אחד מהם. ״כמים הפנים אל הפנים״ אף הם השיבו לו באהבה. יחד עם זאת, לא הניח רבי יעקב לאהבה זו שתקלקל את השורה. בחכמתו ובהקפדתו זיהה ופעל למניעת כל סטיה מדרך התורה. את סגנון ההנהגה המשלב אהבה עמוקה לכל יהודי לצד יראת שמים עזה, הוריש רבי יעקב לבנו רבינו.

יהודי מקנס ראו ברבם הנערץ איש אלוקים קדוש, אשר מראהו כמראה מלאך ה׳ צבקות. סיפורים רבים התהלכו אודות הקפדתו בכל הענינים שבקדושה. נכדו, רבי יוסף טולידאנו, סיפר כי באחד הימים נכנס רבי יעקב לבית המטבחיים המקומי כדי לערוך בדיקת פתע לסכיניהם של השוחטים. בזה אחר זה הגישו השוחטים את סכיניהם ורבי יעקב בדקם בנחת. והנה נמצאה אחת הסכינים פגומה. למראה הדבר רבי יעקב פשוט… התעלף.

כאשר פקח את עיניו פרץ בבכי תמרורים על שאירעה מכשלה בבית המטבחיים שתחת פיקוחו, ולא נחה דעתו עד שקיבל על עצמו תענית. רק לאחר בירור מעמיק, ניאות רבי יעקב לאשר לשוחטים לשוב למלאכתם, אולם בתנאי קודם למעשה שבכל יום ויום בטרם צאתם לבית המטבחיים, יציגו בפניו את סכיניהם לבחינה מדוקדקת.

דילמת המלאח החדש

זמן קצר לאחר שובו למקנס, נדרש רבי יעקב להתייחס לסוגיה חשובה שהעסיקה את בני הקהילה: שאלת היציאה מחומות המלאח.

משהגיע המשטר הצרפתי ובאה יציבות למרוקו, החלה בכל הקהילות היהודיות תנועת יציאה מגבולות המלאח הצפופים לטובת מגורים בתוך או בצמוד לשכונות האירופאיות החדשות שקמו בפרברי הערים הוותיקות. תחילה עזבו יחידים, אך בהדרגה נוספו אליהם רבים, עד שהתופעה הפכה לזרם המוני.

סכנה רוחנית גדולה נשקפה מעזיבת המלאח. היציאה הייתה לעיתים תרתי משמע, גשמית ורוחנית. חומות המלאח גוננו על היהודים מפני התרבות הסובבת. בתוך המלאח חי היהודי בקרב אחיו, בסמוך ונראה לבתי כנסיות ובתי מדרשות, תחת השפעתם הטובה של רבנים ומנהיגי ציבור. שונים היו הדברים עת יצא היהודי אל העיר הגדולה. שם חי לצד צרפתים שאת מנהגיהם עלול היה לחקות וממעשיהם ללמוד. רחוק היה מבית הכנסת – מרחק פיזי ורוחני כאחד. אם חפץ להשתתף בשיעור תורה בבית המדרש, ארוכה ומכבידה הייתה הדרך. ילדיו ובני משפחתו גדלו באווירת חולין ופריקת עול.

באחד הימים קיבלו יהודי מקנס הצעה אטרקטיבית מראש העיר החדש שמונה לתפקידו בידי הצרפתים: ״שבו עמנו וסחרו את הארץ״, הציע. "נקצה לכם מגרשים נעימים בפאתי השכונה האירופאית החדשה, ובה תרוו רוב נחת״.

ההצעה עוררה תסיסה בקהילה. כלום לא הגיע הזמן לצאת מחשכת הסמטאות אל מרחבי האור? והרי החיים בתנאי המלאח מסוכנים הם ומועדים לפגעים ומחלות והתורה ציוותה ״ונשמרתם לנפשותיכם״?

השאלה הונחה על שולחנם של חכמי מקנס ובהם רבי יעקב. חכמי העדה שעינם צופיה למרחקים, זיהו את העוקץ הטמון בהצעה הקורצת. ראשית, אין הצרפתים דורשים אלא טובת עצמם. מחפשים הם אוכלוסייה נוחה שתחצוץ בינם לבין המוסלמים, למקרה שבו יתחילו אלה להתמרד כנגדם, ומי מתאים יותר לתפקיד השעיר לעזאזל מאשר היהודים? ביום עברה יפרוק ההמון המוסלמי את זעמו על היהודים, בעוד הצרפתים יתגוננו מאחורי כידוני חייליהם.

בנוסף, הבינו חכמי העדה כי מאחורי הצעת הצרפתים מסתתרת כוונה זדונית של ״הפרד ומשול". מחירי המגרשים החדשים שהוצעו ליהודים היו יקרים, כך שרק בעלי ממון יכלו להרשות לעצמם לבנות שם את בתיהם. באופן כזה תתפרק הקהילה, כאשר המבוססים והאמידים יעברו לחיות בצל הצרפתים ויותירו את אחיהם העניים וחסרי האמצעים, כשהם חלושים ומדולדלים מאי פעם.

מעבר לכל אלה, היה החשש מפני ההשפעה הרוחנית ההרסנית של מהלך כזה. איך אפשר יהיה לשמור מצוות כראוי בסביבה זרה ועוינת? האם לא יתביישו היהודים לבנות סוכות בעיר האירופאית? ומה יהיה צביון השבת בסביבה הנכרית והמנוכרת? בתוך המלאח המוקף חומה מותר לטלטל בשבת, אבל איך יוכלו קרובי משפחה מחוץ למלאח לבקר אלה את אלה בלי לחלל את השבת? איך אפשר לשמור שבת כאשר מסביב פתוחות כל החנויות והעגלות נוסעות כרגיל?

מחמת כל הסיבות הללו גיבשו חכמי מקנס החלטה שהייתה מפתיעה ויוצאת דופן, לא רק כלפי השלטון הצרפתי, אלא גם כלפי קהילות מרוקו האחרות: לא יוצאים מחומות המלאח אלא אם כן כולם יוצאים כאחד ועוברים בצוותא למלאח חדש ומתוקן!

♦ ♦ ♦

דרישתם של רבני מקנס התקבלה אצל השלטונות בתמיהה ובפליאה. מעולם לא עלה בדעתם רעיון כה מוזר, כמו העברת כל יהודי המלאח בקבוצה אחת. מובן שרעיון כזה גם לא עלה בקנה אחד עם כוונותיהם הנסתרות. בשום קהילה יהודית אחרת במרוקו לא נעשה כדבר הזה.

אולם, לא ארכו הימים והתברר כי משמים גלגלו את הנסיבות באופן שה״רעיון המוזר״ יתגלה כאפשרי בהחלט, בבחינת ״הבא להיטהר מסייעין בידו". לעסקני מקנס נודע כי סוחר נכרי עשיר מחזיק בבעלותו מגרש רחב ידיים בסמוך ונראה למלאח. אותו סוחר נאות למכור את השטח ליהודים במחיר סביר, ואף הסכים לממן את הפיתוח הסביבתי הדרוש לבניית שכונה מודרנית ומשוכללת. השלטון הצרפתי ניסה תחילה להערים קשיים, אבל אפילו פקידי המשטר נאלצו להודות שהיה זה פתרון מושלם לצורכי היהודים.

וכך, בשנת תרפ״ב (1922), החלו עבודות הבניה בשטח המלאח החדש. המלאח החדש היה צמוד למלאח הישן ורק החומה חצצה ביניהם. למרות זאת, עדיין נדרשה תעוזה רבה מצדם של החלוצים הראשונים שהעזו לצאת אל מחוץ לחומה. בין ראשוני המתיישבים במלאח החדש, היה רבי יהושע בירדוגו שבנה בו את ביתו ואת בית המדרש שלו. במהרה הצטרפו אליו עשרות ומאות משפחות נוספות. גם משפחת טולידאנו הייתה בין העוברים למלאח החדש, ובמרוצת הזמן הוקם על ידה בית כנסת משפחתי מיוחד שעל נסיבות הקמתו יסופר בנפרד.

המבקרים שביקרו במלאח החדש היו אחוזי התפעלות ממראה עיניהם. סיפר אחד מהם:

"הרחובות רחבים ונעימים. הבתים בני קומה אחת או שתיים, מיועדים למשפחה אחת, ונוצצים בלובן סיודם. בחלק מהבתים כניסה מהודרת מקושטת לוחות חרסינה ועצי נוי… הבתים מחוברים למערכת המים והחשמל ־ הפלא ופלא!

אולם, הדבר המופלא ביותר היה, שהמלאח החדש העניק תנאי חיים מרווחים ונעימים לאלפי היהודים שחיו בו, מבלי שהללו יאלצו לשלם על כך במחיר התפוררות רוחנית כפי שאירע במקומות אחרים. החומות שגוננו על המלאח הישן המשיכו לגונן גם על המלאח החדש. המבצר הרוחני של יהודי מקנס לא נפרץ.

קדוש וברוך- רבי יעקב טולידאנו – קברניט בעין הסערה

מאת נינו רפאל ברוך בן לא"מ רבי גבריאל טולידאנו

עמוד 97

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 167 מנויים נוספים

פברואר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28  
רשימת הנושאים באתר