אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי

123-בֵּדִי נְסוֹט, בֵּדִי נְטְרֵּרק

אני בעצמי נושף ודופק אין לי עזרה.

124-בִיטוֹן מְכָארִי בְעָאם, מָא תְסוּלָא יִקּוֹל קַדִּישׁ

ביטון מושכר לשנה, אינו פנוי לומר קדיש

נאמר על אדם בשנת האבל שלו, שאינו מתפנה לומר קדיש.

125-בֵּיְן סְבוֹלאָ לְסְבוֹלָא, פָאיְין תְרְקֵד בֵנְתְ לְמְהבוּלָא

בין שיבולת לשיבולת, איפה תישן בת המשוגעת ?

לג׳י קושרת פתגם זה למזג־האוויר: ״בין שיבולת (השעורה) לשיבולת (החיטה) ימות בן המשוגעת״, דהיינו, מי שחשב שיהיה חם בחודשים מארס־אפריל ולא התלבש מספיק,ימות.

126-בֵּיְן רָאזֵל לְרָאזֵל קְּבְדָא דְלְבְזַל, ווּבֵּיְן לְמְרָא קָאלְף חְמְרָא

בין איש לאיש זר צנוניות, ובין אשה לאשה אלף אתונות

מובן הפתגם אינו ברור. המלים ״צנוניות״ ו״אתונות״ באות רק לצורך החרוז. ייתכן,

שהפתגם רוצה להביע את הרעיון, שההבדל בין גבר לגבר הוא קטן אבל בין אשה לאשה

 ההבדלים גדולים מאוד.

127-בִּינָא תָאבוֹ ווּכְרִין

אצלנו [על בשרינו] התבשלו האחרים

 בפתגם מדובר על נצול.

128-בִּיע ווּנְדְם, ווּלָא תְכְלִּלי ווּתְנְדְם

מכור והתחרט טוב משלא תמכור ותתחרט ראה: יהודה, מס׳ 2280.

129-בִית בְסוּוָאסִי ווּלָּא בִית בְלְכְנָאסִי

בית עם כובעים [הרבה ילדים] ולא עם שקי כסף.

130-בִיתְ כְּלְב, תְסְבַח עְרוּס

תישן ככלב, תקום כחתן

נאמר על אדם העובד קשה ומגיע להישגים. ודומים לו אצל בן־שנב הפתגמים מס׳ 431 ו־2264; לפי בן־שנב מצווה הפתגם לא להיות פזיז: בלה את הלילה בכעס, ולמחרת תירגע ותוכל לשקול היטב את העניין. וכן ראה: פישר, מס׳ 23.

אלף ואחד פתגמים יהודיים ממרוקו-יששכר בן-עמי-מנוקד