נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי שבת קודש
לו. נהגו כשיש יותר מספר תורה אחד, מגביהים את הראשון לבדו:
לו. כן המנהג פשוט, ודלא כעדות המגביהים שניהם, וראה בזה בספר מנהגי החיד״א (סימן י״ג אות ב׳), ובספר השומר אמת (סימן ד), ובירחון אור תורה התש״נ (סיון סימן קי״ג):
לז. נהגו להעלות את העולים בשמם בנוסח זה: ״כהן קרָב וכהן ראשון״, ״יעמוד השם הטוב פלוני הכהן״, ולשאר העולים: יעמוד ״הזקן הכשר״, ״הנבון וחשוב״, ״הבחור ונחמד״, ״התלמיד ונעים״, ואם הוא חכם ״החכם השלם״, ומזכירים שמם ושם משפחתם:
לז. כן המנהג והביא זה בקובץ מנהגים להר״ש דנינו, וראה בזה בשו״ת חיים שאל (.ח״א סימן י״ג), ובספר מקור חיים (פרק קכ״ג ס״ג), והטעם לכל הכינוים החשובים הכל לכבוד התורה, עדה״ב כבוד חכמים ינחלו טוב, ואין טוב אלא תורה:
לח. נהגו להקפיד שאין יורדים מהתבה, עד שהעולה הבא יסיים ברכה אחרונה, או לפחות כשיתחיל ברכה ראשונה:
לח. כן המנהג והביאו בספר שופריה דיוסף (סימן ל״ג) ויסודו מהמג״א (סימן קמ״א סק״ח) ושכן ראוי לנהוג, וראה בזה בקיצוש״ע להר״ב טולידאנו(עמו דקל״ג) ובספר מקור חיים ופרק קכ״ג סכ״א):
לט. נהגו להקפיד לעלות בדרך קצרה, ולרדת בדרך ארוכה:
לט. כן המנהג ומקורו מהשו״ע (.סימן קמ״א ס״ז) וראה שם בכה״ח (סקל״ג) ובמ״ב (.ס״ק כ״ב):
מ. נהגו בברכה הראשונה לכרוע מעט, ולפתוח ״השם עמכם״ והציבור משיב ״יברכך השם״, ואין מנהג אצלנו לומר ״רבנן״:
מ. כן המנהג פשוט, והביאו בספר שערי תפלה (.עמוד קמ״ח) ובספר נהגו העם (קריאת התורה), בשם ספר תורת השלמים, ובספר לבי ער (.סימן י״ד), והוא כעין פתיחה לברכת התורה, והזהיר שם שלא יאמר שם ה׳ ממש, רק ״השם״ עמכם, ובענין הכריעה ראה בנו״ב (.עמוד קמ״א) ובמנהגי החיד״א ועמוד צ״ט), וכן מובא בסידורים ישנים, ובענין ״רבנן״ כן המנהג, וראה בזה בספר לבי ער הנ״ל:
מא. נהגו בברכה אחרונה לפתוח ״אמת תורתנו הקדושה״:
מא. כן המנהג פשוט, והביאו בספר נהגו העם ושם), וראה בזה בנר לעזרא וסימן כ״ח), ובספר אוצר פסקי הסידור (עמוד קמ״ז), וביביע אומר ן.ח״א סימן ט׳), ובספר לבי ער וסימן י״ד):
מב. נהגו שהעולה לתורה, מברך כשפניו לספר תורה, ולא הופך פניו לצד אחר, ויש שנהגו להפוך פניהם:
מב. כן הביא בספר נהגו העם ושם), וכן פסק הב״ח (.סימן קל״ט) ושכן היה נוהג הרב בעל שיירי כנה״ג, וראה בזה בבאר היטב (סימן קל״ט סק״ז):
מג. נהגו לערוך השכבות לנפטרים, וברכה לעולה, אלא שההשכבה נאמרת בשקט והברכה בקול:
מג. כן המנהג פשוט, והביאו בספר נהגו העם ושבת) ובספר הליכות שבא וסימן ח׳), ובקיצור שו״ע להר״ב טולידאנו (.שבת), וכן כתב בספר מקור חיים ופרק קכ״ח) באורך, והוא על פי מה שכתב בשיבולי הלקט (מובא בב״י סוף סימן רפ״ד) עיי״ש:
נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון-מנהגי שבת קודש