אבני קודש- אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

 

 

debdou-1-090

אבני קודש-ת אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

ספר זה יוצא לאור במצוות ובהשתדלות האיש המופלא יוסף סעדיה מרציאנו הי״ו הקב״ה יתן לו הצלחה וברכה בבל מעשה ידיו בבריאות מעליא לאורך ימים ושנים טובות אכי״ר

מאת

אליהו רפאל בן לאדוני אבי הגאון הרב מאיר מרדכי מרציאנו הי״ו

ירושלים השלמה ת״ו

 

 

מבוא

מצוה גדולה קיים שאר בשרי החשוב והמעולה יוסף סעדיה מרציאנו הי״ו (בשיתוף יחידי סגולה מבני הקהילה) בראותו מצב בתי החיים של דבדו הולך ומדרדר פעל על מנת לעצור ההזנחה הנוראה.

פעולת ההצלה בללה: א) בניה מחדש של החומה מסביב לבתי החיים, ב) תיקון ושיפוץ המצבות ההרוסות, ג) סקר בללי של בתי החיים כולל רישום המצבות.

נקראתי ע״י בעל המצוה להגיע לדבדו בכדי א) להשגיח על מהלך העבודות באתר, ב) לתת תשובה לשאלות בענייני דת שיתעוררו במהלך עבודות השיפוץ (החומה ההולכת ונבנית לא תפגע בקברים, סגירת קברים פתוחים ל״ע, רישום מחדש של נוסח המצבות).

מן שמיא קא זכו לי להיות שותף למצוה חשובה זו. נסעתי לדבדו והשגחתי על הנעשה בבתי העלמין, קרוב לששה חדשים צמוד הייתי לביצוע התכנית שכללה גם שיפוץ בית כנסת הכהנים העתיק של דבדו הנקרא בית כנסת די אולאד צבאן, בית כנסת משפחת מרציאנו להרהאר, ובית כנסת משפחת מרציאנו בן עקו. שיפוץ בתי הכנסת בא ברגע הנכון, כי עוד זמן לא רב ושלושת בתי הכנסת האחרונים שעוד עמדו על תלם היו קורסים כפי שקרה לשאר בתי הכנסת.

באשר לבית עלמין העתיק ישנם מצבות קדומות מהתקופה הראשונה של יסוד הקהילה אשר דוגמתן קיימות בקהילות עתיקות כמו טיטוואן וכדומה והם מאבני מחצב, חצובות בהר הסמוך כפי שנהגו לעשות יהודי דבדו זה מאות בשנים, טבעיות ומונחות על הקבר וכאילו כאן נוצרו, ישנם מצבות מעובדות עם צורה של גוף אדם או ראש אדם בלבד ועוד סימנים נוספים ודוגמתן מצויות בבתי עלמין של טיטוואן, קסר אל קביר, סאלי, ראבאט ועוד, ובבית עלמין החדש ישנם גם מצבות מאבן שיש או עשויות מחול ומלט. בדורות הראשונים לא נהגו לכתוב מאומה על המצבה, ומנהג זה נמשך עד לראשית המאה העשרים — ובכל זאת פה ושם מצאנו רשום על מצבות בודדות שם פרטי של הנפטר, שם משפחתו ושנת פטירה, שבחי הנפטר מופיעות על המצבות מהמאה העשרים, וכן ידיעות נוספות המלמדות כי בשנה מסויימת נפטרו מספר רב של אנשים ממחלה מדבקת ב״מ. צפיפות הנקברים מורגשת בכל פינה ושעל בבית העלמין העתיק וכן בבית עלמין החדש, בל נשכח שהיתה תמותה גדולה של ילדים קטנים ב״מ ממחלות מדבקות ויש להניח, משום כך, שמספר גדול ורב של קברים שקעו באדמה ונראה שכל שטח בית עלמין העתיק גדוש קברים ומספר הבלתי נראים גבוה פי כמה מהקברים הנראים. נראה שבית עלמין העתיק מכיל למעלה מאלפיים קברים, אולי שלושת אלפים, אם לא למעלה מזה (לפי ההשערה גם בית עלמין החדש מכיל קרוב לאלף או אלף וחמש מאות קברים, מספר זה כולל גם קברי הילדים הקטנים ב״מ).

ההודאה לאל יתברך שזיכה אותנו במצוה יקרה זו, והסימן לכך ראינו בעובדה שאין אדם מאלה שעסקו בבניה ושיפוצים שנפגע תוך כדי מלאכתו או כתוצאה מכך. לי נאה ולי יאה להודות ולהלל לבורא עולם ששמרני בדרבים, תרתי משמע, בדרבים בהליכה מן הקודש אל החול ובחזרה, ובדרכים בתוך ארץ מרוקו, ברוך פודה ומציל, התהילה והתפארת לחי עולמים ב״ה וב״ש.

בתי העלמין

דורות רבים שאבו התרוממות רוח בימים בתקונם, עידוד ונחמה בתקופת משבר מזכרם הקדוש והזוהר של החסידים התמימים וישרי לב הטמונים בבתי עלמין בעיירה. גאוותם של בני הקהל היתה, בין השאר, על בעלי המופתים החסידים והצדיקים זיע״א שהובאו למנוחת עולמים בבתי העלמין.

שלושה בתי העלמין שימשו מקום קבורה לבני הקהילה לדורותיהם מיום הווסדה של הקהילה ועד יציאת אחרון בני הקהילה (מאיר מרציאנו די ישו וב״ב הם האחרונים לצאת מדברו ולעלות לארץ ישראל בקיץ תשנ״ה).

בית העלמין הראשון נמצא בקרבת הקדוש סידי יוסף, בין השכונות אלקצבא וקובויין, והיה בשימוש בין השנים 1680-1500 לערך; בית העלמין הנקרא״למערה לקדימא״ (בית עלמין הישן), או ״למערה תחתאנייא״ (בית עלמין התחתון) היה בשימוש בין השנים 1830-1680 לערך, השלישי נקרא ״למערה ג׳דידא״ (בית העלמין החדש) או ״למערה לפוקאנייא״ (בית העלמין העליון) היה בשימוש בין השנים 1980-1840 (שטח בית עלמין החדש מזכיר במדת מה בית העלמין שבהר הזתים בירושלים ת״ו).

מספר הכולל של מצבות בשני בתי עלמין הישן והחדש הוא קרוב לשלושת אלפים (בבית עלמין הישן נראה שיש מספר מצבות המתקרב לשלשת אלפים: הקברים, הלא נראים או שהמצבה שקעה או שלא הונחה כלל מלכתחילה, הוא גבוה יותר, אולי כפול ממספר הקברים הנראים לעין! ובבית עלמין החדש נראה שיש אלף קברים ומעלה, מספר הקברים השקועים באדמה גבוה הרבה ממספר הקברים הנראה לעין!) והיתכן שזה מספר הנפטרים מאז יום הווסדה של הקהילה? רבה של הקהילה בשנות תר״ע-תרפ״ה (1925-1910) הרב הדיין ר׳ שלמה הכהן צבאן ז״ל נתן תשובה לשאלה זו: … ויתחייב מזה שיש עוד בית עלמין ישנה אשר לא ידענו לה כי בית עלמין החדשה תחילתה בראש המאה השביעית (1840) והישנה יש בה קברות של המאה השישית (1840-1740) ומקצת מהמאה החמישית (1740-1640) נשארו מאות הקודמין עד המאה השלישית בהכרח יש

בית עלמין קדומה והיא נעלמת מאתנו והקול נשמע שהקברות שהם במקום הנקרא סידי יוסף שהמה יהודים (קונטרס יחס דובדו). מקום קבורה ראשון שהיה בשימוש הקהל הוא דבר מחוייב המציאות, מדוע? משום שבית עלמין הישן אין בשטחו מקום לקבורת נפטרים של תקופה המשתרעת משנת 1500 לערך (תקופת היווסדה של הקהילה) ועד לשנת 1840, קרוב לשלוש מאות וחמישים שנה!

והנה נודע לרב על קיומו של בית עלמין קדמון לשימוש בני הקהל בין השנים 1680-1500, הרב מצא סיוע המאשר קיומו של בית עלמין עתיק ״והקול נשמע שהקברות שהם במקום הנקרא סידי יוסף שהמה יהודים״. מקום מנוחת עולמים זה של האבות הראשונים זכיתי לראותו, המקום שמור להפליא, אין מקומי שיעיז לעבד ולגדל תבואה וכדומה בשטח זה הסמוך כאמור לקבר סידי יוסף, תושבי דברו רוחשים כבוד לשטח, ומאחד המקומיים שמעתי, משיח לפי תומו ״שטח זה היה פעם מקום קבורה יהודי״! יש בשטח בליטות, פה ושם, סימן של מקומות קבורה, ייתכן ובתקופה הקדומה לא נהגו להקים מצבה על כל קבר ומעטים היו הקברים שעליהם מונחת מצבה אולי משום כן לא נראים בשטח סימני קבורה ברורים! בית עלמין הקדום הזה, ירד מתודעת בני הקהילה ונשכח לאחר היעדרות ארוכה, של רוב יהודי דבדו שנטשו העיירה בין השנים 1680-1590 לערך.

בני הקהילה יצאו מדבדו כאמור בין השנים 1600-1590, לסיבה שעד היום לא עלה בידנו לדעת מהותה, המקור היחידי ללמדנו על כך הוא המכתב, מאת רבה של דבדו הרב יוסף בן שמעון הכהן סקלי ז״ל לרבה של העיר פאס הרב יעקב אבן צור ז״ל, ובמכתב, סתם הרב ולא פירש הסיבה ליציאתם של רוב היהודים; נחום סלושץ מומחה לקורות יהודי צפון אפריקה כתב שמצב בטחוני מסוכן גרם ליהודי דבדו להמלט מן המקום (יש בידנו עדויות לכך שחלק מבני הקהילה, והוא מיעוט, נשאר בכל זאת בדברו), פקודה מהשליט בשנת 1690 דרשה מיהודי דבדו המתגוררים בכפר דאר משעאל לחזור לדבדו, שובם של יהודי דבדו לעיר בית קברות האבות הכה גלים והידיעה הגיעה לקהילות רחוקות, ובעקבות יהודים החוזרים לביתם, באו משפחות חדשות להתיישב במקום. עדנה היתה לקהילת דבדו: בתים חדשים נבנו, בתים ישנים שופצו, נפתחו בתי כנסיות חדשים.

בית העלמין הקדמון, הממוקם במרחק ניכר מהשכונה נסגר. ראשי הקהל כבשו שטח קרוב, סמוך לבתים הראשונים של המללאח, והוא שטח הררי, סלעי, מעט תלול, ובחלקו התחתון, הקרוב לשכונה החלו לקבור ראשוני הנפטרים בתקופה החדשה של חיי הקהילה. על אחת המצבות הקדומות בחלק זה של בית העלמין רשום: ״שנת תפ״ד נלב״ע החכם רבי יוסף בן שמעון הכהן״, (שנת תפ״ד היא שנת 1724 למניינם). נחום סלושץ, שביקר בדבדו בראשית המאה העשרים, מצא מצבה ובה רשום שנת קבורה 1692!

בית עלמין הנקרא ״למערה תחתאנייא״ הנז״ל נראה מרחוק במו שטח זרוע אבנים המונחים כאן מימי בראשית, אך, האבנים האלה הנראים כל בך במקומם הטבעי, הם בעצם מצבות!

אנשי חברה קדישא נהגו לטפס לשטח הררי מכוסה אבנים גדולות וכבדות מאד, שקועות בקרקע, ובשטח ההוא סמוך לשכונת אלקצבא, עמלו קשות, ימים ולילות, לחצוב, ולחתוך אבנים שישמשו כמצבה. ששה עד עשרה אנשים, עוסקים במלאכת קודש, גמילות חסדים של אמת, ללא שכר או תמורה, לשם שמים, מה אני בחנם אף אתם בחנם, גררו וגלגלו האבן, בעמל רב מהשטח העליון שם נחצבה עד לבית העלמין. חציבת האבנים (״אבני מחצב״, מ״ב, י״ב, י״ג) היתה החלק המפרך ביותר בעבודה הקשה של אנשי חברה קדישא בדברו. סתימת הקבר ואטימתו היתה באמצעות לוחות אבן הנקראים ״אלחד״ שנחצבו בהר והם מחומר עשוי שכבות שכבות דקות, והן נחצבות בנקל, הנק׳ לוחות צפחה (וזה מקור שם השכונה הידועה בפי כל צפאח).

מדת המצבות נעה בין מטר וחצי לשנים וחצי או יותר! המצבות ברובן מקוריות, לא נגעה בהן יד מלבד מלאכת החציבה, אך ישנן מצבות אחדות, עליהן חרת איש חברה קדישא, ראש אדם, או ראש וגוף, או צורת גוף אדם, ונמצאות שתי מצבות מעובדות, מעוטרות מעשה ידי אומן (בבתי עלמין של קהילות טיטוואן, סאלי, קצר אלקביר, ועוד, ישנן מצבות בעלות עיטורים וצורות בעלות אופי אומנותי גבוה). עיטור המצבה ועיבודה שימש לדברי איש חברה קדישא, אמצעי לזיהוי קבר של אדם אמיד.

אבני קודש- אליהו רפאל מרציאנו תולדות בתי העלמין של קהילת דבדו ותולדות רבניה וחכמיה זיע״א

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר