קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-קינות לחכמי אביחצירא

קהילות-תאפילאלת

כ. קינות לחכמי אביחצירא

בין הקינות הנאמרות בתשעה באב נתחברו אחדות בידי חכמי אביחצירא ומופיעות בכתבי יד.

להלן הקינות המוהדרות כאן לראשונה.

׳ציון כלילת יופי׳ לר' יעקב אביחצירא זצ״ל.

׳בת ציון כלה נאה׳ לר׳ יצחק אביחצירא זצ״ל.

׳ציון עיר יוצרי׳ לר׳ יצחק אביחצירא זצ״ל.

׳אל מקודש׳ לר׳ מסעוד אביחצירא זצ״ל.

׳יום סידנא׳(בערבית יהודית), עיבוד ל׳אל מקודש׳, גם היא לר׳ מסעוד אביחצירא זצ״ל.

כל הקינות הן על פי צילום כתב יד ר׳ מסעוד מלול ז״ל מטבריה, עם ציון מקורות אחרים.

ציון כלילת יפי

תבנית: מעין אזורית.

קינה לאומית בת עשרים ושש מחרוזות. בכל מחרוזת ארבעה טורים: שלושה טורי ענף וטור מעין אזור. חריזה: אאאב, גגגב / …

משקל: שבע הברות בכל טור.

חתימה: א״ב + יעקב אביחצירא חזק.

מקור: צילום כתב יד ר׳ מסעוד מלול ז׳׳ל מטבריה; אוסף מיכאל קרופ 550; כתב יד ביה׳׳ס הלאומי ירושלים 75409—ק, עט' 44 א.

מבוא

הקינה נחלקת לשתי חטיבות: חטיבה א (טורים 48-1) – תיאור חורבנה של ירושלים והסבל והעונש שפקד את כנסת ישראל; חטיבה ב(72-49) – דברי נחמה ועידוד על קץ הגלות והגאולה העתידה.

כל הטורים עד טור 50 בנויים ברצף של פניות המשורר לציון בפועלי ציווי נוכחת, לנקוט פעולות אבל שונות על החורבן: להתאבל, להתענות, להסתגף, להתעטף בשק, לומר קינות, לבכות, להיאנח… בטורי הפניות המשורר משלב גם שאלות של תמיהה על המהפך לרעה שחל בציון על ידי שאלות: איך, איה, כמו ׳איך בזרה תתחלפי ' ירשה הדריך׳(8), תוך הצבת תמונות השלווה בעבר לעומת ההרס בהווה. החל מטור 51 ה׳ פונה לציון ומעודדה בהבטחות ובתמונות של גאולה, וקורא לה להתחזק ולהחזיק מעמד תוך הצהרות של עשיית נקם באויבים, קיבוץ גלויות, הקמת ההיכל והחזרת עטרה ליושנה, כפי שהשיר נחתם מעין פתיחתו: ׳אז ציון כלילת ייפי / ייאמרו כל רואיך׳.

מקורות השראה: הקינה כתובה בנימה אישית־לירית פרי עטו של המשורר, עם הישענות על קצת מן המקורות של הנביאים: ירמיה, ישעיה ויחזקאל ומעט מאיכה ושיר השירים. היצירה היא חיקוי לשיר ׳ציון הלא תשאלי׳ לד יהודה הלוי, בחריזה עוברת דומה.

לשון הקינה: בדוחק החרוז המשורר יוצר צורות לשוניות חדשות, חלקן מוזרות:

א. שימוש בצורה מקוצרת או בסמיכות ללא סומך, כמו ׳עיר בנויה לתלפי׳ במקום לתלפיות, ׳הוריד מים כדלפי', ׳כהנים מתו באלפי׳. ב. שימוש בצורת זכר לנקבה, כמו ׳אבלי ואל תתרפה / התענה והסתגפי'. ג. צורות רבים במקום יחיד, ׳טפיך וגם עולליך׳. ד. שימוש בבניין קל במקום הפעיל, כמו ׳חלפי קינה אמרי וחלפי׳ במקום החליפי. ה. חיתוך מילים לצורך החריזה, כמו ׳ועשי כי תחת יפי / גם לשום במקום פ / אר ועטרה אפ / ר בכל גבוליך׳. ו. שימוש בחריזה של פ דגושה עם פ רפה, ׳כי לא שמעת למו פי / לכן על שנים פי׳. ז. שימוש במילים מקוצרות, כמו ׳תשובי לתרומי ותנופי', במקום לתרומתי ותנופתי. ח. אי הבחנה בין גופים של נסתר ונסתרת וכיוצא בהם, כמו ׳כיונה מקן תרחפי׳. לצד הצורות החריגות המשורר עושה שימוש גם בדרכים מעניינות, כמו הצימוד השלם ׳חגרי חבל בו נקפי / תחת חגורה נקפי / דמע על לחי נקפי / על רב מרוריך', או בלשון חידתית, כמו ׳ואשר נתון בין סמך פה / יזל בךמעיך׳, והכוונה לעין. ייתכן שיש כאן השפעה מופרזת של לשון הפיוט הקדום.

צִיּוֹן כְּלִילַת יֹפִי / עִיר בְּנוּיָה לְתַלְפִּי

אֵיךְ עַתָּה תִּתְלוֹפְפִי / מֵרֹב גֹדֶל צִרַיִךְ

 

אִבְלִי וְאַל תִּתְרַפִּי / הִתְעַנִּי וְהִסְתַּגְּפִי

כִּי בָּכוּ גַּם שַׁרְפִי / הַקֹּדֶשׁ עַל אָבְדַיִךְ

 

5 בְּכִי עַד תִּתְעַטְּפִי / אִזְרִי שַׂק הִתְעַטְּפִי

כִּי צַר הִתְעָה טַפֵּךְ / וְגַם עֹלָלַיִךְ

 

גַּזִּי נִזְרֵךְ חִלְפִי / קִינָה אִמְרִי וְחִלְפִי

אֵיךְ בְּזָרָה תִּתְחַלְּפִי / יָרְשָׁה הֲדָרַיִךְ

  1. 1. ציון כלילת יפי: על פי איכה ב, טו. בנויה לתלפי: צורה מקוצרת עדה״ר שה״ש ד, ד, ׳בנוי לתלפיות׳. 2. תתלופפי: מתעטפת ומתקפלת סביב עצמך. גדל ציריך: כאבך גדול. 3. אבלי: התאבלי. ואל תתרפי: ואל תרפי מאבלך. התעני והסתגפי: בתענית. 4. בכו…אבדיך: גם המלאכים בכו על החורבן. 5. עד תתעטפי: עד שתיחלשי ותתעלפי, כמו ׳רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׳(תה׳ קז, ה). אזרי שק: חגרי שק לאות אבל. התעטפי: התכסי. 6. כי…עולליך: האויב הגלה את הקטנים והתעה אותם בדרך. 7. גזי נזרך: הסירי את שער הראש לאות אבל. חלפי: העבירי והעלימי, כמו ׳חלף הלך לו׳(שה״ש ב, יא). קינה אמרי וחלפי: אמרי קינה והחליפי בקינה אחרת

דֶּמַע מֵעֵין דִּלְפִי / הוֹרִיד מַיִם כְּדִלְפִּי

10 הֵאָנְחִי וְהִדָּלְפִי / מֵרֹב עֹצֶם תּוּגַיִךְ

 

הַלֹּא הָיִית בְּשֹׁפִי / וְעַתָּה אַתְּ בְּשֶׁפִי

אוֹיֵב אוֹתָךְ שְׁפִי / לֹא חָסָה עַיִן עָלַיִךְ

 

וַעֲשִׂי כִּי תַּחַת יֹפִי / גַּם לָשׂוּם בִּמְקוֹם פֵ

אֵר וַעֲטָרָה אֵפֶּ־ ר / בְּכָל גְּבוּלֶיךָ

 

15זֶמֶר וְשִׁיר סְפִי / וּנְהִי עַל חֻרְבַּן סְפִי

וַאֲשֶׁר נָתוּן בֵּין סֶמֶךְ פֶּה / יִזַּל בִּדְמָעַיִךְ

 

חִגְרִי, חֶבֶל בּוֹ נִקְפִּי / תַּחַת חֲגוֹרָה נִקְפִּי

דֶּמַע עַל לֶחִי נִקְפִי / עַל רִיב מְרוֹרַיִךְ

 

  1. 8. איך בזרה תתחלפי: איך נתחלפו היוצרות, את הפכת לזרה והיא ירשה את מעמדך, את ירושלים. ירשה הדריך: ירשה את מעמדך בירושלים. 9. דמע מעין דלפי: הזילי דמעות מעינייך. כדלפי: בדלף, כטפטופי מים תמידיים, כמו ׳דלף טורד ביום סגריר׳(משלי כז, טו). 10. האנחי: השמיעי אנחות. והדלפי: התמלאי בדלף של דמעות בכי. מריב עצם תוגיך: מרוב יגונך הגדול. 11. בשפי: במצב תקין של נחת ושלווה. השווה בראשית רבה טז: ׳ומימיו מהלכין בשיפי׳, ומשנה נידה ד, ו, והשווה בט׳ בג, ג, ׳וילך שפי'. את בשפי: את יחידה, בודדת. 12. אותך שפי: חשופה לעינו, רואה אותך כמו על ׳הר נשפה׳(יש׳ יג, ב). ל'א…עליך: על פי יחז׳ טז, ה. 13. ועשי…יפי: עשי כווייה(רד״ק) במקום יופי. הלשון על פי יש׳ ג, כד, ׳כי תחת יפי', והעניין על פי בבלי שבת סב ע״ב, ׳חילופי שופרא כיבא׳. המילה ׳כי׳ היא קיצור של כווייה, כמו רי במקום רוויה (דעת מקרא). לשום…אפר: על פי יש׳ סא, ג, ׳לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר׳. כאן ההפך. 15. זמר ושיר ספי: שימי קץ וסוף לשירה. ונהי…ספי: הוסיפי קול קינה. ספי/ספי: צימוד מלא: הראשון משורש ספ״ה, והשני משורש יס״ף. 16. בין סמך פה: היא האות עיץ. כאן אבר הבכי. יזל בדמעיך: כאן העין תזיל דמעות. 17. חגרי חבל: לאות אבל. בו נקפי: הקיפי בו את מותנייך. תחת חגורה נקפי: על פי יש׳ ג, כד, ׳תחת חגורה נקפה', כלומר במקום לחגור חגורה יפה שימי תחבושת למכות ולפצעים. 18. דמע…נקפי: הקיפי את הלחי בדמעות. על ריב מרוריך: רוב צרותייך המרות.

קהילות תאפילאלת/סג'למאסא-מעגל השנה-מאיר נזרי-קינות לחכמי אביחצירא

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר