אראנו נפלאוה-לרבנו האריו״ל ורבנו גדליה חיון ע״ה.מאת הרב משה שמיר אסולין.

אראנו נפלאוה

לרבנו האריו״ל ורננו גדליה חיון ע״ה.

יום ההילולה שלהם – ה׳ מנחם אב.

האריז״ל ־ רבי יצחק לוריא אשכנזי ע״ה [1534 ־ 1572]. שורש נשמתו ־ רבי שמעון בר יוחאי.

שיטת רבנו האריז״ל בקבלה, באה לידי ביטוי בשלושה רבדים: א. עולם הצמצום. ב. שבירת הכלים. ג. עולם התיקון. וכן בעולם הגלות והגאולה.

קבלת האריז״ל, פרצה לאויר העולם, שנים מועטות לאחר גירוש ספרד בט׳ באב רנ״ב [1492].

מבחינה הגיונית, חכמי ספרד הרבים בדור הגירוש, התקשו להבין מדוע נחתה עליהם גזירת השמד והגירוש מספרד, כאשר את ״תור הזהב בספרד״, מעטרים דורות של חכמים מחוכמים כמו הרי״ף, רבי יוסף אבן מיגאס, הרמב״ם, הרמב״ן, הרץ, הרא״ש, הטו״ר, הרשב״א, ריה״ל, רשב״ג, רבי אברהם אבן עזרא, בעל ״צרור המור״ רבי אברהם סבע, בעל ״עקדת יצחק״ רבי יצחק עראמה, רבי יצחק אברבנאל ששימש כשר האוצר בתקופת הגירוש – השמנה והסלטה של הראשונים, לכן הב פנו לתורת הח״ן, כדי לנסות להבין, על מר ולמה, נחת עליהם החורבן.

בצפת הגלילית, התקבצו חכמים רבים כמו מרן רבי יוסף קארו שנולד בספרד, וגורש עם משפחתו בהיותו בן עשר, רבי שלמה הלוי אלקבץ – מחבר ״לכה דודי״, המקובל האלוקי רבי משה קורדברו – רבו של האריז״ל, רבי חיים ויטאל, הרדב״ז, רבי אלעזר אזכרי, המבי״ט וכו'.

תופעה דומה, התרחשה 1500 שנה קודם לכן, כאשר עשרות שנים אחרי חורבן בית המקדש בט׳ באב, התגלה הזהר ע״י רבי שמעון בר יוחאי, תלמיד רבי עקיבא שהיה בין עשרת הרוגי מלכות, 65 שנה אחרי החורבן.

בשני האירועים הנ״ל, תורת הקבלה מנסה להבין את סוד החורבן, ואיך ניתן לתקנו. כמו שרבי אבא כתב את דברי הזוהר בשם רבו – הרשב״י, כך רבי חיים ויטאל כתב את תורת רבו – האריז״ל.

האר״י הק׳ שמצד אביו הוא ממוצא אשכנזי, ומצד אמו ממשפחת פרנסיס הספרדית, נולד ברובע היהודי בירושלים ברח׳ ״אור החיים״, והתייתם מאביו בגיל צעיר. מסיבות כלכליות, אמו החליטה להגר עם בנה למצרים אצל אחיה מרדכי פרנסיס שהיה מראשי ועשירי הקהילה הקהירית.

הדוד תמך בו, כך שיכל להתפנות ללימוד תורה במשר שנים רבות. הוא למד עם הרדב״ז וכו', ובמשר 13 שנה, הוא הסתגר בבקתה ליד הנילוס, ועסק בקבלה ב־1569, הוא עלה לצפת, שם גילה את תורתו לתלמידו המובהק רבי חיים ויטאל, שגם כתב את תורתו.

האר״י הק׳ יסד שיטה חדשה בקבלה,

שבראת העולם התאפשרה ע״י שיטת הצמצום של האין סוף. כביכול, אלוקים צמצם את עצמו ויצר מקום לעשר ספירות=כלים.

כאשר״נשפך האור האין סוף לתוך הספירות = הכלים״, הכלים לא יכלו להאכיל אותו, ואז חלה ״שבירת הכלים״, כך שחלק מהניצוצות התפזרו לתוך הקליפות, וכך ניתנה שליטה לרע בעולם. מתפקידנו לדלות את אותם ניצוצות ע״י ״עולם התיקון״.

כלומר, יכולים אנו לתקן את מעשינו, כמו שמתקנים מכונית, או כל דבר אחר.דוגמא לתיקון ׳שנאת חינם׳ ע״י ׳אהבת חינם׳, בה עסקו המקובלים:

א-הרשב״י אומר בתחילת האידרא לתלמידיו: ״אנן בחביבותא תליא מילתא״. יש שפירשו את דבריו כך: כל גילוי הסודות, תלוי בחביבות ואהבת החברים.

ב-רבנו האריז״ל כותב בשער הכוונות [חלק א, שער השישי]: ״צריך שנקבל על עצמנו לפני תפילת שחרית את מצות ״ואהבת לרעך כמוך״, ולכוון לאהוב כל אחד מבני ישראל, ועל ידי זה תעלה תפילתנו הכלולה מכל תפילות ישראל״. גאולתו תבוא ע״י ״אהבת חינם״ במקום ״שנאת חינם״ בגינה נחרב המקדש.

כמו שהקב״ה ״אוהב את עמו ישראל״ [מתוך התפילה], כך מצווים אנו לאהוב כל יהודי, ולעשות לו רק טוב.

ג-רבי משה קורדברו – הרמ״ק: ״ולכך ראוי לאדם להיות חפץ בטובתו של חברו, ועינו טובה על טובת חברו, וכבודו יהיה חביב עליו כשלו, שהרי הוא הוא ממש. ומטעם זה נצטווינו ׳ואהבת לרעך כמוך׳ (תומר דבורה פרק א׳).

ד-רבי אלעזר אזכרי ע״ה, מחבר הפיוט ״ידיד נפש׳/ ו״ספר חרדים״ שחי בתקופת האריז״ל, הביא בספרו את דברי הלל באבות: ״הוי מתלמידיו של אהרון, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבם לתורה״(א, יב). הרב שואל: הרי ניתן ללמוד זאת מפס׳ מפורש בתהלים: ״סור מרע ועשה טוב – בקש שלום ורודפהו״(לד,ט).

תשובת הרב: החידוש בדברי הלל, השימוש בביטוי ״הוי״ – לשון ציווי. כל אחד מאתנו מצווה לאהוב את השלום. לא יאמר אדם: ״אני איני יכול למחול לפלוני שביזה אותי; הטבע שלי קשה ולא אוכל להפכו וכו׳״ כדברי קודשו. הרב מספר על הרב יוסף סאראגוסי – רבו של הרדב״ז שחי בצפת, והיה אמון על עשיית שלום בין אדם לחברו, ואפילו בין הגויים – וזכה לראות את אליהו הנביא ליד ציונו הקדוש של רבי יהודה בר אלעאי, בואכה מירון.

ה-רבנו־אור־החיים־הק, אומר על מצות ׳ואהבת לרעך כמוך אני יהוה״(יקרא יט, חי): המצוות הרבות בפרשתנו, מתפרסות על תחומים רבים, ובעיקר בין אדם לחברו. וכדבריו: ״באמצעות יחוד הלבבות מתייחד שמו יתברך, היות שכל ישראל הם ענפי שם הוי-ה ברוך הוא. ונתחכם ה׳ לצוות בעניין הנהגת ישראל זה עם זה בהדרגות.

מצווה א': ״לא תשנא את אחיך בלבבך״.

מצוה ב: ״הוכח תוכיח את עמיתך. ולא תישא עליו חטא״.

מצווה ג׳: ״לא תיקום ולא תיטור את בני עמך.

מצווה ד׳: ״ואהבת לרעך כמוך – אני יהוה״ (קדושים יט, יז- יח).

רבנו־אוה״ח-הק׳ מסביר את תרשים הזרימה כך:

אם פגע בך אחיך, דון אותו לכף זכות, ואל תשנא אותו בלבבך, אלא הוכח אותו בפיך, ובכך ׳לא תישא עליו חטא׳ השנאה. אולי הוא יסביר את פשר מעשהו, או יחזור בתשובה. ע״י כך, אתה לא תבוא לידי ׳נקמה ונטירה׳, ואז לקיים את – ׳ואהבת לרעך כמוך׳, שזה כלל גדול בתורה כדרשת רבי עקיבא.

רבנו מסיים את פירושו כך: ״ודקדק לומר ׳אחיך, ׳עמך׳ – לומר שאין מצוה אלא על אנשים שעושים מעשה עמך. אבל שונאי ה׳ כגון המומרים והאפיקורסים – אסור לאהוב אותם. ואדרבא צריך לשנאתם, כאומרו: ״הלא משנאך יהוה אשנא״(תחלים קלט כא).

ו-על הכתוב בהגדה של פסח: ״שלא א.ח.ד בלבד ־ עמד עלינו לכלותינו״. א.ח.ד – מלשון א.ח.ד.ו.ת. א.ח.ד בגימטריה, אהבה = 13. כאשר נהיה מאוחדים, ונאהב איש את רעהו באהבת חינם ־ איש לא יכול לכלותינו. (הרב נסים פרץ).

המסר האמוני מהאמור לעיל: מצות ״אהבת חינם״ בין חלקי עם ישראל, היא הפתרון לגאולה.

פרשת דברים      באזר־* החיים

רבנו גדליה חיון ע״ה –

ר״י המקובלים ״בית אל״ בעיר העתיקה ומייסדה. ישיבתו הרמתה, ממשיכה להאיר בתורת הח״ן עד היום.

רבנו גדליה חיון ע״ה היה רבו של החיד״א, והוא פעל במקביל לרבנו-אור-החיים- הק׳, ואף נתן הסכמה לספרו ״ראשון לציון״. החיד״א מכנה אותו קדוש, וישנם סיפורים רבים המתארים את גודל קדושתו. הוא היה חמיו של הרש״ש – המקובל רבי שלום שרעבי ע״ה. הוא קבור בהר הזיתים בירושלים וישיבתו ממשיכה להאיר בתורת החץ – מזה 280 שנה.

שני סיפורים שיעידו על גדולתו כי רבה. כאשר הגיע הרש״ש לישיבה, הוא הסתיר את גדולתו בקבלה, וביקש לשמש כשמש. באחד הימים, הרב חיון ותלמידיו התקשו בנושא קבלי. בלילה, הרש״ש כתב על פתק את התשובה, ושם אותה בספרו של ראש הישיבה. למחרת, הרב גדליה מגלה להפתעתו את הפתק והכתוב בו – רזין דרזין. בישיבה כבר נפוצה השמועה, שאליהו הנביא כתב את התשובה. המקרה חזר על עצמו שוב ושוב.

ביתו של הרב חיון, שרה, החליטה להתחקות אחרי ״הנס״. להפתעתה כי רבה, היא מגלה שהשמש שלום, כותב את התשובה. היא מיד סיפרה לאביה. הרב חיון יכל להעלים את העניין, ולהמשיך להתפאר שאליהו הנביא מתרץ את הקושיות ופותר את הבעיות, ובפרט שחכם שרעבי ביקש ממנו לא להתגלות.

הרב חיון לעומת זאת, ענה לו שמן השמים רוצים לגלותו, לכן כבר למחרת הוא סיפר לכולם, והושיב אותו לידו, ומינה אותו לתפקיד ראש הישיבה אחריו, ואף מסר לו את ביתו שרה לאישה. בזכות הענוה והצניעות של הרב חיון, זכינו כיום לכל תורת הרש״ש, המהווה את הבסיס להבנת תורת האריז״ל.

מספרים עליו שכאשר הגיע להונגריה כשד״ר מטעם הישיבות בירושלים וחברון, הוא פגש את ה״חתם סופר״ שמאוד התפעל מגדולתו בתורה. ה״חתם סופר״ ביקש ממנו שלא יטרח באיסוף התרומות, הוא כבר ידאג לכך. אנשים רבים החלו להגיע אליו כדי להתברך, ועל הדרך גם תרמו סכומים נכבדים. הגיע עשיר אחד עם 250,000 רובל. הרב חיון לא רצה לקבל את הכסף, בגלל שהריח בו ריבית.

העשיר נעלב, והחליט לנסוע עם הכסף לישיבת ״בית אל״ של הרב חיון. העשיר נפגש עם רבני וגבאי הישיבה, ותרם להם את הכסף, באמצעותו החליפו את הריהוט וכו'. כאשר הרב חיון חזר לישיבה, הוא נעמד בכניסה, ולא יכל להיכנס בגלל ריח של ריבית. כאשר סיפרו לו את הסיפור, ביקש מיד להוציא את כל הריהוט החדש שנקנה מכספו של העשיר, שכאמור, יש בו ריח ריבית, ולהחזיר את הישן. אשריו ואשרי חלקו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

יולי 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר