חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל -הפולקלור היהודי במארוקו-קמיעות.

האמונה המאגית מונחת גם ביסוד הקמיעות, המלווים את האדם עוד מלפני לידתו ועד מותו, אף־על־פי שרבים מן המלומדים והרבנים שללו אותם, כשם ששללו כל אמונה ומנהג שנדף ממנו ריח של עבודה זרה. הנוסחאות לקמיעות הועתקו מתוך ספרים שהיו כמעט מקודשים בעיני העם. לדפים שנועדו לשמור על היולדת ולתליוני־הקמיעות למי­ניהם נוספו איורים מעשי ידי אמן.

 

רבים גם התכשיטים שהנשים עונדות אותם לא רק לשם נוי, כי־אם בשל האמונה בכוחם הסגולי. דוגמה יפה לכך היא ה״כמסה״ — תכשיט־קמיע בצורת יד — הנפוצה בצפון־ אפריקה בגיוון רב יותר מאשר בכל ארצות־האיסלאם האחרות.

 

כף־היד — ״כמסה״

כבר בעת העתיקה הופיעה כף־היד באמנות היהודית, אך בימים ההם סימלה בעיקר את התערבות השמים במהלך ההיסטוריה. במארוקו תפ­קידה, למעשה, לגרש את כוחות־האופל.

בהקשר זה מעניינים במיוחד דבריו של הפייטן הספרדי יהודה בן יצחק בן שבתאי, שהקדיש חלק גדול מיצירתו לאישה. בספרו ״טעם זקנים״ הוא אומר, כי כאשר הבעל נותן עין־הרע באשתו, עליה לפתוח את כף־ידה ולומר ״חמש״. המוציא לאור של יצירתו, רבי אליעזר אשכנזי מתוניס, מפרש, שאולי מרמז המחבר למנהג המקובל בקרב יהודי צפון־אפריקה לצייר כף־יד של חמש אצבעות על קיר ביתו של זוג צעיר, או על קיר ביתה של אישה המצפה לילד. כן הוא מספר, כי נהוג לומר ״בל־כמסה״ (=עם חמש) למראה ילד נאה, וכי זהו אמצעי־הגנה נגד עין־הרע.

היד ממלאת תפקיד חשוב בדמיונו היוצר של האומן. מנורת־הזכרון של בית־הכנסת (״כאס״) תלויה על קולב עשוי בצורת יד, שבין אצבעותיה קשתות בסגנון מאורי; לבוהן שיווה האומן צורה של ראש ציפור.

א ״ק

 

התמונה העליונה מצד ימין

קולב בצורת "כמסה" למנורת בית כנסת תחילת המאה הכ'

נחושת; מעשה יציקה וקידוח; שאריות של חומר צבעוני.

הגובה 15.5 ס"מ; הרוחב 11.5 ס"מ

מוזיאון ישראל.

אוסף אליכס (251)

 

תליוני קמיע נושאי כתובת ראשית המאה הכ'

התמונה מצד ימין למטה

יד צבועה על הקיר בכניסה לבית המחותנים משמשת הזמנה לטקס־החתונה

מראכש ; שנות החמישים של המאה הכב׳

צילם : ז״א בלאנשרי, פאריס באדיבותו של ארגן צפריר, ירושלים (252)

 

התמונה הימנית למטה

כתובת בתבליט: ״שדי״

כסף; מעשה יציקה וחקיקה

הגובה : 4 ס״מ ; הרוחב : 2.5 ס״מ

אוסף יצחק איינהורן, תל־אביב (253)

 

התמונה האמצעית למטה

כתובת הפוכה בתבליט: ״צמרכד שהן׳׳

כסף; מעשה יציקה וחקיקה ;

באצבע המרכזית משובץ חרוז בצבע תכלת

הגובה : 4 ס״מ ; הרוחב : 3.5 ס״מ

אוסף יצחק איינהורן, תל־אביב (254)

 

התמונה השמאלית למטה

תארודאנת

הכתובת המקובלת: "אנקתם פסתם פספסים

דיונסים״ ; בשוליים יש קווקוו פשוט

כסף ; מעשה ריקוע וחקיקה

הגובה : 7.6 ס״מ ; הרוחב : 4 ס״מ מוזיאון ישראל (255)

 

חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל -הפולקלור היהודי במארוקו-קמיעות

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 226 מנויים נוספים
אוגוסט 2021
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר