שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- לא הכחות

שירה ופיוט אצל יהודי מרוקו

ו-286-285

4.3 שירי המלחמה

לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש העיר העתיקה כתב רד״ב את אחד משיריו הארוכים והעשירים ביותר מבחינת המבנים הפואטיים והלשוניים. בשיר הדו־לשוני מסוג המטרוז הפנימי ״ירושלים, אשרך ומה רמה קרנך // כי שם עליך חופף הוד יה מגנך׳ הוא מעלה בעיקר את תמונות בית המקדש, את העלייה לרגל ואת הקרבת הקרבנות עם תפילה שהעבודה תתחדש בקרוב בבית המקדש. בסוף הפיוט הוא מתנה את תלאות הגלות והשיבה לארץ המובטחת, ומסיים בתפילה לגאולה שלמה. השיר הורכב על סדרה מסודרת ורצופה מתוך אחד המודוסים של המוסיקה האנדלוסית־המרוקנית – ״אנציראף קודאם אצביהאן – ונכתב בשתי הלשונות ששימשו את המשורר, תוך יצירת מעין דו־שיח בסטרופות השונות בין החלקים העבריים לחלקים הערביים־היהודיים ותוך שכפול מסוים של התכנים בשתי הלשונות. בפיוט אחר לכבוד ירושלים – ״אורו, בת ציון, עיניך יום בו שמשך עלתה // וכשולי פארור נהפכו פני חובלינו׳ – המשורר נותן להתלהבותו ולצהלתו להתפרץ בשיר הלל והודיה על הבסת האויבים במלחמה ועל חזרת עיר הקודש לגדולתה, ונושא תפילה לשיקום מעמדה בעבודת האל.

רד״ב חיבר שישה־עשר פיוטים על מלחמת ששת הימים ותוצאותיה ועל תקופת ההמתנה והחרדה שקדמה לה. מפאת חשיבותם להכרת עולמו של המשורר והתהודה הרבה שהייתה לשיריו בקרב מכיריו וחסידיו נציג כאן את יתר השירים בקצרה:

ו-״לא הכוחות לא המוחות // קבעו תבוסת מצרים עד לבכיתה, // כי יד רמה נעלמה // הפכה בין רגע על פניה שליתה״ – שיר פולמוס ולעג לצבאות ערב ולמנהיגם נאצר על מזימותיהם המלחמתיות ועל תבוסתם הניצחת. בעיני

 

לא הכחות

שיר לרגל נצחון ישראל במלחמת ששת הימים

לחן — מוואל סאחלי

נועם ומילים — רבי דוד בוזגלו*

 

פִּזְמוֹן — לֹא הַכֹּחוֹת, לֹא הַמֹּחוֹת

קָבְעוּ תְּבוּסַת מִצְרַיִם עַד לִבְכִיָּתָה

כִּי יָד רָמָה נֶעֶלְמָה

הָפְכָה בִּין רֶגַע עַל פָּנֶיהָ שִׁלְיָתָהּ

 

מִי לֹא יָדַע מִי לֹא שָׁמַע, עַל דַּחְלִילִים לְבוּשֵׁי סוּת כַּאֲנָשִׁים

יוֹם נֶאֶסְפוּ, וַינוֹפְפוּ, חַרְבָּם סְבִיב לִמְדִינָתֵנוּ כִּנְחָשִׁים,

לָבְשׁוּ אֵימָה, חָגְרוּ חֵמָה, נִקְהֲלוּ עַל עַם הוּקַם עַל,

פִּי לִשְׁפֹּךְ דָּם כָּל מְאוֹדָם, וּכְנֶפֶשׁ תִּרְעַב לֶאֱכֹל אֶת בְּרִיָּתָהּ.

פִּזְמוֹן

 

שֵׁד מִשַּׁחַת אֲשֶׁר לֹא חַת, עָמַד הָרֹאשׁ לְשׁוּעָלִים הֵם אַלּוּפָיו,

זָר וּמֻזָּר חִישׁ יִתְאַזָּר, לְשַׁסּוֹת בָּנוּ אֶת כְּלָבָיו חֲנֵפָיו,

עוֹד מַחֲנוֹת מְשֻׁרְיָנוֹת, אֲסַפְסוּף רַב, מִבְּנֵי עֲרַב,

נֶאֶסְפוּ לוֹ, תַּחַת דִּגְלוֹ, וַתָּעַד הָגָר אֶת נִזְמָהּ וְחֶלְיָתָהּ.

פִּזְמוֹן

 

לוּלֵא הָמַם וְהֵחְרִימָם, אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת בַּעַל הַבִּירָה.

כִּי מַלְאָכָיו, מְבֹרָכָיו, חֵיל צָהָ"ל הֶעֱלוּם עַל אֵשׁ  כַּחֲרָרָה

אִישׁ כִּי יִשְׁמַע, עֵינוֹ תִּדְמַע, שִׂיחַת כּוֹפְרִים, עָתָק דּוֹבְרִים

אֶל מוּל רַבּוֹ, יֶחֱרַד לִבּוֹ, וּפִתְאֹם יָכוֹף אֶל תּוֹךְ אָזְנוֹ אַלְיָתָהּ.

פִּזְמוֹן

תם

 

אם למסרת

* חובר על ידי אותו מחבר נ״ע עוד שיר באותו הלחן לכבוד חנוכה, ומרוב חביבותו בקרב חובבי השירה, ולחנו הקל והתוסס חוברו ע״י משוררים אחרים עוד שירים באותו הלחן, והרי הם פזורים בספרי זה כאשר עיני המעיין תחזינה.

 

סות

  1. לשון המקרא מעטה, כיסוי.

כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סותה [סוּתוֹ." (בראשית מט יא

" וטִפּוּס של תְּפִלָה, ואִמוּם של עושה סוּתוֹת, הרי אלו טהורים."  משנה כלים טז ז

 

  1. עברית חדשה קליפת העץ; הציפוי החיצוני העוטף את גזע העץ.

גיזרון[עריכה]

 1. קרוב אל מסווה, ואולי מן כסות בהשמטת הכ"ף (א' אבן שושן, המילון החדש, תשכ"ו.

 2. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הביולוגיה, תשס"ט (2009

 

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1418046

לא הכוחות, לא המוחות

על אחד משירי מלחמת ששת הימים של ר' דוד בוזגלו

13.06.2007 00:00 עודכן ב: 07.09.2011 14:01

אריאל הירשפלד

 

שירה ופיוט ביהדות מרוקו-רבי דוד בוזגלו- יוסף שטרית-שירי המלחמה- לא הכחות

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

אוגוסט 2021
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר