יוסף תדגי-פיוט"מי כמוך" לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו-עיונים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה-ירושלים תשע"ה

עיונים בתרבותם של יהודי מרוקו

ה. בין מהדורת הדפוס לנוסחות הפיוט שבכתב יד

ציינו לעיל ששני הפיוטים לשבת חנוכה – ״אני היום אברך״ לר׳ רפאל אהרן מונסונייגו ו״מי כמוכה״ לר' ידידיה בנו – נדפסו יחד וראו אור בשנות הארבעים של המאה הקודמת בבית הדפוס של מסעוד שרביט ועמרם חזן בפאס. מדובר בארבעה עמודים בגודל 16×23 ס״מ כל אחד.

אין ספק שהנוסח הנדפס מבוסס על כתבי יד אוטוגרפיים שהיו בידי המהדיר, ר׳ ידידיה מונסונייגו [ג], מצאצאי הפייטנים. השירים אינם מנוקדים, והצורה הגרפית אינה מדעית. בהדפיסו פיוטים אלו קבע לו המהדיר להוציא אותם מתהום הנשייה ולשלבם בתוך התפילה הציבורית, מה שכנראה היה ייעודם הראשון. ואכן יש להכיר תודה לרב ידידיה מונסונייגו [ג], כי הרי מטרה זו הושגה, היות שעד השנים האחרונות המשיכו לקרוא, לפחות בבית הכנסת שבו התפלל הרב, את שני הפיוטים בשבת חנוכה. כך גם אנו התוודענו אליהם.

מהדורה זו של הרב שימשה בסיס למהדורה המובאת להלן. ואולם לאחר השלמת המאמר הגיעו לידיי שני כתבי יד נוספים המכילים את הפיוט ״מי כמוך״ בחילופי נוסחאות אחדים: האחד נמצא באוסף התעודות וכתבי היד מצפון־אפריקה שבספריית אוניברסיטת ייל בארצות הברית, והאחר בקובץ השירים ״נאות מדבר״ לר׳ רפאל אהרן מונסונייגו, שעותק ממנו נמצא אצל הרב משה עמאר. אציג כאן השוואה בין מהדורת הדפוס לבין שני כתבי היד האלה.

  1. 1. מהדורת הדפוס וגרסת כתב היד שבספריית אוניברסיטת ייל

במסגרת סדנת החוקרים שהחלה בחודש תשרי תשע״ג(אוקטובר 2012) בספריית היודאיקה שבאוניברסיטת ייל בניו הייבן שבארצות הברית איתרתי בתוך צרור של תעודות העתק של הפיוט ״מי כמוך״ לר׳ ידידיה מונסונייגו. סימנו בקטלוג הספרייה.1825.0407 MS.הפיוט כתוב בשלושה דפים לא ממוספרים. מידות כתב היד הן 13×9 ס״מ. לשלושת הדפים מצורפים עוד שני דפים באותו גודל. בדף אחד מכתב קצר השופך אור על נסיבות העתקה, וזה פענוחו:

נחל נובע מקור חכמה, האח אמרה נפשי, הוא ניהו הח׳[כם] הש׳[לם] והותיק כהה״ר [כבוד הרב הגדול רבי] רפאל אבן־צור נר״ו [נטריה רחמנא ופרקיה = ישמרהו האל ויצילהו], יאיר כאור השמש בגבורתו. אחדש״ו [אחרי דרישת שלומו וטובתו] ת״ר [תפארת רום מעלתו ונשי[קת] פני הקדש, בעוצם התם, כמאן דתני אהבה, ונוה צדיק בידך, וקרוביך כשתילי זתים סביב, על דברת ״מי כמוך״ שחבר מור זקני שתגיע לידך. ובבקשה ממך, אל תמהר עלי, על ״עט סופר״, לפי שאתה יודע שכל זמן שאבי שבור, אני הוא בעל הבית. ועוד, יש לנו שמחת בן דודי. ובבקשה ממך שתשלח לי ״לשון למודים״ עם אחד מן יא״ר [ידידינו אהובינו ורעינו], [את ראשי התיבות יא״ר אפשר לפענח גם ״ידיד [נפשי] אב רהמך, ביטוי המתועד באיגרות של חכמי מרוקו] ואעתיקו, ואחזיר אותו לך. ועשה עמי זמן אמתי אחזיר אותו לך, לפי שאתה יודע שלא יש לי אפ [לו] לשון טוב מאוד, במה נשלח אגרות ליא״ר [לידידי אהובי ורעי], ותהיה רגיל לשלח לי לשונות טובות, וסגולות וחדושים ומדרשים ופיוטים. וכל מה שתאמר אלי אעשה, בלא שום טענה כלל. ואף אני אשלח אגרות נחומים ופיוטים וחדושים ומדרשים. ותהיה רגיל להשיבני דבר מהרה, ולא עכבא, ודבר בעתו מה טוב.

בשלהי בסיון המוכתר בכתר תורה. יום רביעי בשבת, שנת וענתה בי צדקתי [=תר״ד/1844] בסדר ׳ואני אברכם׳, ואין להאריך וש״ר [ושלום רבן. [חתימת המוען – יהושע(?) מונסונייגו]

בעמוד השני כתובה במאוזן כתובת הנמען:

רב נהורא נהירו דעיינין הוא ניהו הח׳[כם] הש׳[לם] והותיק כהה״ר [כבוד הרב הגדול] רפאל אבן־צור נר״ו(נטריה רחמנא ופרקיה = ישמרהו האל ויצילהו] יאיר כאור החמה אשו״ש [אתה שלום וביתך שלום] באל״ש [בכל(!) אשר לך שלום] קרוב״ץ [קול רינה וישועה באהלי צדיקים].

מהכתוב בראש האיגרת אנו למדים שהרב רפאל אבן־צור פנה לנכד המשורר בבקשה שיעתיק למענו את הפיוט ״מי כמוך״, והלה נעתר לבקשתו. בסוף האיגרת השולח מתנצל על שלא הספיק, בשל סיבות משפחתיות, להעתיק את החיבור ״עט סופר״, ומנצל את ההזדמנות לבקש מהנמען שישלח לו גם את קובץ ״לשון לימודים״. אמנם נשאלת שאלה באשר לזהותו של הנמען – ר׳ רפאל אבן־צור. לפי המקורות ההיסטוריים והתעודות שבידינו, במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה חיו שני רבנים שנשאו את השם ר׳ רפאל אבן־צור בן שלמה: אחד פעל בפאס והאחר במכנאס. לא ברור לאיזה מהם היה מיועד המכתב דנן. לדעתי, ענייננו ברבה של מכנאס ולא בעמיתו, שעתיד היה לשמש אב בית דין בפאס. באותה תקופה לא נהגו ״לשלוח״ מכתבים בתוך אותה עיר. לו היה הנמען הרב אבן־צור מפאס, היה יכול לצעוד כמה צעדים בשכונה היהודית ולקבל את מבוקשו. ועוד, המוען – נכדו של המשורר ומנסח המכתב – מעטר בפתיחת האיגרת את הרב רפאל אבן־צור בתארים מכובדים ובדברי שבח: ״נחל נובע, מקור חכמה, החכם השלם והותיק״. והרי אנו יודעים שהרב רפאל אבן־צור מפאס נולד בשנת תק״ץ (1830), כלומר היה בן ארבע־ עשרה שנה בעת כתיבת הדברים, ואיך יעלה על הדעת שבגיל כה צעיר יתואר ״החכם השלם והותיק״?

הרב רפאל אבן־צור ממכנאס שימש דיין ומורה צדק בתקופה זו. מצאנוהו חתום, עם דיינים אחרים, על מספר תקנות שהוכרזו בקהילה בשנים תרי״ד-תר״ן(1854- 0 9 18). אם נביא בחשבון שבתחילת שנות החמישים הוא נמנה עם דייני העיר, סביר להניח שבשנת תר״ד(1844), שנת הכתיבה של האיגרת דנן, הוא שימש כבר ברבנות ויצאו לו מוניטין. לא ידועים לנו מועדי לידתו ופטירתו של הרב אבן־צור ממכנאס, אולם לאחר שנת תר״ן(1890) שמו אינו מופיע עם הרבנים החתומים על התקנות, פרט הרומז אולי שלאחר תאריך זה כבר לא היה בחיים.

מסמך זה טומן בחובו עדויות מעניינות על חיי החברה היהודית במרוקו ועל ההיבטים התרבותיים שלה. כך למשל נפרשת לפנינו עדות על הקשרים הבין־קהילתיים, על חילופי חיבורים בין תלמידי חכמים ועל יחסי רעות בין רבני פאס לרבני מכנאס – אם אכן מדובר ברבי רפאל אבן־צור מעיר זו – המוכרים לנו גם ממקורות אחרים, בעיקר מתוך ספרות השו״ת והתקנות. האיגרת משקפת נאמנה גם את האווירה האוהדת לפיוט העברי ולכתיבה האיגרתנית המליצית שהעריצו חכמי מרוקו במיוחד: ״תהיה רגיל לשלוח לי לשונות טובות [=נוסחים של איגרות מליציות] […! ופיוטים […] ואף אני אשלח אגרות ניחומים ופיוטים וחדושים ומדרשים״.

על סגנונן ועל מבנן הספרותי של איגרות חכמי מרוקו ראו חזן, מקאמה; הנ״ל, לשון: הנ״ל, האיגרת. על הכתיבה האיגרתנית המליצית המחורזת של הרב רפאל אהרן מונסונייגו ראו ניתוחן המעמיק של חיטין־משיח ולביא, נאות מדבר; וראו גם ממן, פתשגן.

יוסף תדגי-פיוט"מי כמוך" לחנוכה לר' ידידיה מונסונייגו-עיונים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה-ירושלים תשע"ה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

אוגוסט 2021
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר