יהדות המגרב: רפאל בן שמחון- מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו

יהדות המגרב

אחת מפעולותיו החשובות של ״מכון בני יששכר״ ושל מנהלו העובד, ללא לאות, היא פתיחת הספריה הספרדית בירושלים בשנת 1986, בה רוכזו מספר רב של ספרים נדירים והניתנים לרכישה רק בספריה עצמה , לכן מבקרים מכל קצות העולם, פוקדים היום את המכון והספריה ורוכשים ספרים יקרי־ערך אשר חלק ניכר מיוצאי ספרד וצפון־אפריקה מעוניינים להכיר את יצירות רבותינו הקדמונים מכל ארצות צפון־אפריקה.

לבד מספרי שירה רבים שיצאו עד כה, התווספו עתה קובצי פיוטים וקינות חדשים שיצאו בשנים האחרונות, ביניהם אפשר למנות: ״אעירה שחר״־ ג׳ חלקים, ״מאיר השחר״־ב׳ חלקים, ״שירי דודים השלם״, ״זקן אהרן״, ״יגיל יפרח״, זאת מלבד עשרות ספרים, ביניהם: ספרי פיוטים, בקשות, תחינות, תוכחות וקינות שיצאו במשך לפני עשרות ומאות שנים. נזכיר רק כמה אחדים ידועים: תהלה לדוד, מאת ר׳ דוד חסין; עת לכל חפץ מאת ר׳ יעקב אבן־צור; צלצלי־שמע, מאת ר׳ משה בן צור; ישמח ישראל מאת חברת יחזקאל; שיר חדש, מאת ר׳ רפאל משה אלבאז; הטיבו נגן, מאת ר׳ רפאל אדרעי המכונה אלפאסי; יגל יעקב מאת ר׳ יעקב אביחצירה, קול יעקב מאת ר׳ יעקב בירדוגו המכונה ״אל־חכם« ועוד.

״אעירה שחר״-מהדורה מנוקדת ומפורטת בשלושה כרכים של ״שיר ידידות״ מאת הרב רפאל חיים שושנה. הנ״ל חיבר כבר ספר שירים בשם רחש לבי דבר טוב (רח״ש בר״ת רפאל חיים שושנה). המחבר היה מאוד בקיא בחכמת הדקדוק והיה גם מומחה בשירה האנדאלוסית כבשירה העברית. היה אב בית דין בבאר־שבע.

״מאיר השחר״ ו״שירי דודים השלם״ מאת הפייטן הרב מאיר אלעזר עטיה. אשר הקליט את כל קובץ ״שיר ידידות״, כל פרשה בקלטת אחת. בקובץ שירי דודים הובא הסבר מעניין על ה־אלא האנדאלוסית. הפייטן הרב עטיה הקים עמותה בשם קרן אהבת קדומים בגבעת אולגה בחדרה בה היה תושב המקום. לקרן זו יש היום מספר סניפים פעילים מפוזרים בכל רחבי הארץ במטרה להגביר את מודעות השירה והפיוט בקרב יהודי מרוקו. הרב עטיה הוא גם ראש כולל בירושלים ובקיא במכמני השירה של יהודי מרוקו;מקורות השירה, .

זקן אהרן – קובץ שירים, פיוטים, בקשות וקינות מאת הרב אהרן בן סמחון השני, ממכנאס. הקובץ יצא לאור על־פי כתב־היד שהיה ביד זרעו, בהוצאת אורות המגרב, בשנת תשנ״ב. (המחבר הוא מצאצאי הרב הזה).

״יגיל יפרח״ קובץ שירים, פיוטים ובקשות. המחבר: יוסף יפרח מחיפה היה חזן, פייטן, משורר, נגן וזמר. נפטר בחיפה בשנת 1982 .

אולם מבין כל ספרי הפיוטים שיצאו עד כה, הספר שיר ידידות  הוא הספר אשר שמו יצא לשם ולתהילה והוא המוערץ ביותר בכל הקהילות היהודיות בכל רחבי מרוקו, הוא גם מהווה ביטוי נאמן לשירה האנדאלוסית העתיקה. גם השתמר טוב אצל הפייטנים היהודים במרוקו והיום כולם הולכים לאורו ואפילו ערבים היו באים לשאול את היהודים במרוקו, על ניגון זה או אחר שאינו קיים בתוים, אלא בזיכרון.

שיר ידידות

אחד המפעלים בתחומי השירה, שיצרו יהודי מרוקו, שהיו בקיאים במכמני ורזי השירה והפיוט, הוא הספר ״שיר ידידות״ אשר חולק לפי פרשות התורה הנקראות בעונת החורף, היינו מצאת חג הסוכות, מפרשת בראשית ועד לשבת זכור ובמכנאס עד שבת הגדול. כל פרשה בנוייה על משקל מסוייס המותאם להפליא לשירה האנדאלוסית, במבנהו ובקצב שלו, כל פרשה, מתחילתה ועד סופה הולכת לפי אותו קצב ולפי אותה מנגינה כאשר המעבר מקטע לקטע אינו מורגש כלל וכלל, תוך שמירה על הקצב והמשקל לאורך כל הדרך. כל פרשה או מערכת מתחילה בבקשה המותאמת לאותה דרך (טריק), מעין מבוא ליצירת הקצב והנגינה.

לפני פרסום הספר ״שיר ידידות״, טכס הבקשות היה על־פי הספונטניות והמומחיות של המנסה (הפייטן הראשי) שיזם שיר או פיוט לפי ההשראה והיוזמה שלו. שיטה זו הייתה דווקא קיימת בקרב הפייטנים וחובבי השירה של יהודי מכנאס, אולם מאז יצא לאור ״ שיר ידידות״, טכס הבקשות קיבל צורה ותוכן קבועים לפי משקל ודרך חדשה, אך לא כן היה במכנאס, שם המשיכו תמיד להסתמך על ״מומחיותו״ של המנחה ולפי

״שיר ידידות״ – המהדורה הראשונה יצאה במראכש בשנת תרפ״א(1921) מאת: דוד אלקיים, דוד יפלח וחיים אפרייאט. העורך והמו״ל: חיים עטאר, המדפיס היה אפרים לכסלאסי. אח׳׳כ יצאו שלוש מהדורות בירושלים־תשכ״א, תשכ״ח תשל״ט. מהדורה נוספת מהדורתו של ר׳ חיים שושנה יצאה לאור תחת השם ״אעירה שחר״, מנוקדת ומפורטת. על תולדותיו של ר׳ דוד אלקיים ושני עמיתיו בגין הוצאת המהדורה הראשונה, ראה מאמרו של י. שטרית בספר ״מקורות השירה״ עמ׳ 199־210; על קוים לדמותו של ר׳ ד. אלקיים, ראה מאמרו של ר׳ מרדכי זעפרני, מקורות השירה, עמ' 225 ;זעפרני, שירה, ע׳ 169 מציין כי ״שיר ידידות״ יצא במראכש בשנת תרע״ג(1913), תרפ״א, אח״כ בירושלים : תשכ״א, תשכ״ח;שירי דודים בהקדמה;בני מלכים, הדפוס העברי במרוקו, עמ׳ 165.

ח. דהן, בספרו מקורות השירה, עמ׳ 22 מציין כי נגן צרפתי נודע, סיפר לו שבאקאדמיה למוסיקה בפריס, ניסו לקבוע תוים לשירה האנדאלוסית ״אל־אלא״, ולא הצליחו מפאת הסלסולים הרבים שבה;שירי דודים השלם, עמי לט סובר ששירה זו עתיקת יומין וקיימת למעלה מאלף וחמש מאות שנה, ולפי דעת המשוררים הותיקים, מתייחסת לשירת הלויים בזמן המקדש ומוסיף ומביא ארבע הוכחות נוספות: א. ב. ג. ד.)

הדרכתו והפתיחה בה פתח את הבקשות, הלכו הם אחריו, אולי משום שלא היו מתמצאים היטב ברזי ״שיר ידידות״, כי אם בספר ״ישמח ישראלי׳ שאינו מסודר די צורכו, אבל העליה ההמונית מצפון־אפריקה לישראל וחיסול הגולה כמעט, הביאה עימה הרבה פייטנים ויחד עם הצעירים שנולדו וגדלו כאן בארץ, הולכים כולם היום על פי ״שיר ידידות״ שהוא ״ספר הספרים״ של ספרי הפיוטים.

גם הפייטנים הצעירים והחדשים שקמו בשנים האחרונות , מבין יוצאי העיר מכנאס, זנחו את ״ישמח ישראל״ ואינם מסתכלים כמעט עליו או מעיינים בו, כי אך ורק בספר ״שיר ידידות״.

יהדות המגרב: רפאל בן שמחון- מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 178 מנויים נוספים

ספטמבר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר