חיי היהודים במרוקו-תערוכה מוזיאון ישראל -הפולקלור היהודי במארוקו-קמיעות

האמונה המאגית מונחת גם ביסוד הקמיעות, המלווים את האדם עוד מלפני לידתו ועד מותו, אף־על־פי שרבים מן המלומדים והרבנים שללו אותם, כשם ששללו כל אמונה ומנהג שנדף ממנו ריח של עבודה זרה. הנוסחאות לקמיעות הועתקו מתוך ספרים שהיו כמעט מקודשים בעיני העם. לדפים שנועדו לשמור על היולדת ולתליוני־הקמיעות למי­ניהם נוספו איורים מעשי ידי אמן.

רבים גם התכשיטים שהנשים עונדות אותם לא רק לשם נוי, כי־אם בשל האמונה בכוחם הסגולי. דוגמה יפה לכך היא ה״כמסה״ — תכשיט־קמיע בצורת יד — הנפוצה בצפון־ אפריקה בגיוון רב יותר מאשר בכל ארצות־האיסלאם האחרות.

בף־היד — ״כמסה״

כבר בעת העתיקה הופיעה כף־היד באמנות היהודית, אך בימים ההם סימלה בעיקר את התערבות השמים במהלך ההיסטוריה. במארוקו תפ­קידה, למעשה, לגרש את כוחות־האופל.

בהקשר זה מעניינים במיוחד דבריו של הפייטן הספרדי יהודה בן יצחק בן שבתאי, שהקדיש חלק גדול מיצירתו לאישה. בספרו ״טעם זקנים״ הוא אומר, כי כאשר הבעל נותן עין־הרע באשתו, עליה לפתוח את כף־ידה ולומר ״חמש״. המוציא לאור של יצירתו, רבי אליעזר אשכנזי מתוניס, מפרש, שאולי מרמז המחבר למנהג המקובל בקרב יהודי צפון־אפריקה לצייר כף־יד של חמש אצבעות על קיר ביתו של זוג צעיר, או על קיר ביתה של אישה המצפה לילד. כן הוא מספר, כי נהוג לומר ״בל־כמסה״ (=עם חמש) למראה ילד נאה, וכי זהו אמצעי־הגנה נגד עין־הרע.

היד ממלאת תפקיד חשוב בדמיונו היוצר של האומן. מנורת־הזכרון של בית־הכנסת (״כאס״) תלויה על קולב עשוי בצורת יד, שבין אצבעותיה קשתות בסגנון מאורי; לבוהן שיווה האומן צורה של ראש ציפור.

א ״ק

תליוני־קמיע נושאי כתובת

תארודאנת

על־גבי חלק מן העיטור שנמחק חרותה כתובת: ״שדי״

הגובה : 6.5 ס״מ ; הרוחב : 4.3 ס”מ מוזיאון ישראל

(256)

כתובת: ״רבי אהרון״

פליז; מעשה ריקוע וחיקוק הגובה : 6.5 ס״מ ; הרוחב: 4 ס״מ מוזיאון ישראל, אוסף פויכטונגר ראה : פויכטונגר, עט׳ 290, מס׳ 984

(257)

תכשיטי־קמיע בצורת יד — ״כמסה” או ”לוחא״ ראשית המאה הכ^׳(?)

תכשיט־קמיע זה נפוץ מאוד במארוקו בצורות רבות ושונות ; עונדות אותו יהודיות ומוסלמיות כאחת בעיר ובכפר

כסף; מעשי יציקה וריקוע, חקיקה וקידוח

מראכש

סלמנדרה יצוקה ומהודקת במסמר ; הסלמנדרה נחשבה לסמל יהודי, ואמנם קיים מוטיב אגדי האומר : ״אחר שבע שנות שריפה באש יוצאת הסלמנדרה״

ראה : שאמפו, עט׳ 124—125, מס׳ 64—65 ; בזאנסנו, תכשיטים, מס׳ 93, לוח 23 (258)

הגובה : 6—11.5 ס״מ ; הרוחב: 3.5—9 ס״מ מוזיאון ישראל, אוסף אליכס (259—261)

צורת "כמסה” מסוגננת: שלוש אצבעות צמודות וכאילו שני אגודלים

בתליון הגדול שבתחתית האצבע המרכזית טבועה טביעת־חותם קטנה, שאיננה קריאה

הגובה: 5.5—10 ס״מ ; הרוחב : 3.5—6.5 ס״מ מוזיאון ישראל, אוסף אליכס ראה : בזאנסנו, תכשיטים, מס׳ 94, לוח 23 (262—265)