יהדות המגרב: רפאל בן שמחון- מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו

יהדות המגרב

ההסכמה הראשונה שכתב ר׳יעקב טולידאנו למחבר הספר הזה, מדגישה את מטרתו של המחבר הרוצה להוציא יקר מזולל ולהמיר שירי חשק ושירי עגבים, בשירי קודש:

״ראה זה חדש הביא לנו האי צורבא מרבנן. . . החכם הותיק כהה׳ר רפאל אדרעי הי״ו מחברת השירים אשר שר לה׳ בתהלותיו. . . לזכות צעירי עמנו בני ישראל, להוציא יקר מזולל, להמיר שירי חשק ושירי עגבים בשירי קודש מלהיבים את הלבבות, לעבודת ה׳ יתברך שמו וכמו שידוע לרבותינו זכרונם לברכה, גודלה מעלת הרגיל בשירים ותשבחות שזוכה לעבוד את ה׳ בשמחה״ .40 הרב הראשי של מכנאס בימים ההם, הרב יהושע בירדוגו, בהקדמתו לספר,

מסב לב הקורא להשפעה המזיקה של השירה החילונית על הצעירים בני הדור:

״בזמננו זה בעוונותינו הרבים, רבו שירי עגבים ושירי עמים, ישמעאל בהגרי  מצד זה, ועשו אחיו בא מצדו, ורבה העזובה, היינו שכוחה בשירי קודש, על טהרת לשון הקודש״ .

הפייטן והמשורר ר׳ דוד אלקיים

הפייטנים והמשוררים של סוף המאה רד19 העשירו אותנו במבחר שיריהם ומנגינותיהם, כדוגמת הפייטן והמשורר הנשגב ר׳ דוד אלקיים, שחי במחצית השניה של המאה הי״ט ובמחצית הראשונה של המאה הס. הרד״א היה אחד משלושת מחברי קובץ האנתולוגיה ״שיר ידידות״. בנוסף להיותו משורר בעל שיעור קומה וגם דרשן, הוא חיבר שירים רבים וקצידות אותם כינס בכתב־ידו בשם: ״שירי דודים״. הרד״א היה חכם גדול ומקובל, בעל קול נעים וערב בני קהילתו כינוהו בשם כבוד וחיבה ״א־שיך דוד״. הוא היה גם צייר פסל, גלף, נגר־אומן, עיטר כתובות, חרט על מצבות הקברים, ייצר שופרות ושלח ידו גם בכתיבה בעתונות. את כתבותיו פירסם בעיתונים כמו: הצפירה, המגיד, המליץ והיהודי בלונדון.

הערות המחבר: משיכת ההמונים אחר הלחנים והמנגינות הערביות היפות, אך זרות ליהדות ואשר מילותיהן מלוות בניבול־פה, מאיצות את מחבר־ההסכמה להוסיף ולדרוש ממחבר ״הטיבו נגף׳, לעבור למנגינות שתוכנן יהיה מלא קדושה וטהרה, מוסר ודרך־ארץ והדרכה בעבודת השם. (ר׳ יעקב טולידאנו מחבר ההסכמה הזו, הוא מחבר הספר ״יגל יעקב״ והוא עצמו היה משורר נשגב ולכן ידע את המכשולים בהם נתקלו בני דורו עקב כניסת הצרפתים למרוקו, כי היהודים החלו כבר לצאת מחוץ ל־מללאח. זעפרני, שירה, ע׳.13 ״היהודים השתחררו בחסות צרפת מהסטאטוס המשעבד של ה״ד׳מה״, אך בד בבד גם מכבלי הדת ושלטון ההלכה״.

שירי עגבים־שירי אהבה מינית ״והנך להם כשיר עגבים״ (יחזקאל, לג, לב).

ר׳ יהושע בירדוגו 1878־1953 מכנאס. מחבר ההסכמה היה ראש הרבנים וראש אב בית־דין הגדול במרוקו. ר׳ יהושע הוא דור רביעי ל״מלאך רפאל״, הלא הוא ר׳ רפאל בירדוגו זיע״א. ר׳ יהושע נודע כבעל אישיות גדולה וחזקה שלעתים קרובות היה בא לידי התנגשות עם ראשי הכנסיות ועם חברי הממשלה הצרפתית. ראה עליו ב״מים עמוקים״(על רבני משפחת בירדוגו הרוממה במכנאס).

ושלח ידו גם בכתיבה בעתונות. את כתבותיו פירסם בעיתונים כמו: הצפירה, המגיד, המליץ והיהודי בלונדון. 43

ערב שירה ופיוט

בחודש ניסן תש״מ, נערך בנתיבות ערב שירה ופיוט לזכרו של ר׳ ד. אלקיים וגם הוצאה חוברת מיוחדת מטעם המרכז הקהילתי, המחלקה לתרבות תורנית של המועצה המקומית־נתיבות.

בדברי ברכתו של ראש המועצה דאז, מר שלום דנינו, הביע זה את דאגתו על עטרת תפארת השירה ההולכת ונעלמת, אך בצורה עדינה, כאשר מספר רבנים ״בעלי תריסיף׳ יוצאים נגד חלק מהמון העם הנמשך אחרי הניגונים הזרים ושירי עגבים. בין דבריו כתב ראש המועצה:

אתם ״העומדים בבית ה׳ בלילות״ בפיוט, בשירה, ב״בקשות״ ובהתרפקות על העבר משיבים עטרה ליושנה. עטרת תפארת השירה המפכה כמעיין זך, הולכת ונעלמת למרבה צערנו. בא חדש מלאכותי ובלתי מקורי, ומגרש ישן, אציל וזקוף קומה. אל־נא לתת־יד לתהליך שלילי זה, אתם גורמים לעטרה לשוב למקומה.

על ר׳ דוד אלקיים נכתב וסופר בהרחבה ובהזדמנויות מתאימות. אנו מביאים פעולה מני רבות על אישיותו הרמה, שרשם מר שלמה תורג׳מן מפי מר יוסף כסתיאל מדימונה, סיפור שיצא באותה חוברת של ״ערב שירה ופיוט״ לזכרו של רד״א.

ר׳ דוד אלקיים נולד בעיר ״סווירה״, (האמת הוא נולד ב״תארודנת״ ונקבר במוגדור). היו לו שתי בנות ובן אחד.

פעם המושל הצרפתי במחוזינו במרוקו הקים ביח״ר ורצה לפסל את הסמל המסחרי בדמות חתול מעל שער הכניסה של המפעל, התייעץ עם עוזריו שיש להזמין מומחה מאיטליה או מצרפת לבצע את העבודה. אחד מעובדיו המקומיים אמר למנהל שיוכל להביא לו אומן מקומי, בהתכוונו לח דוד שיבצע את העבודה, אך המושל התעלם מההצעה בזלזול מופגן. למחרת התייצב העובד עם ח דוד בפני המושל ולאחר מאמץ רב שכנע אותו לתת הזדמנות לאומן המקומי.

ר׳ דוד שהיה מומחה לפיסול בחסד עליון ניגש למלאכה בלי לדרוש שום תמורה לעבודתו. לאחר כמה ימים יצר דמות חתול השובה לב כל רואיו, מלאכת מחשבת ממש. המושל התפעל ממופת היצירה ושאל את הרב: אצל איזה מומחה עולמי למד את מקצועו? בצניעותו ענה ר׳ דוד שמעולם לא עזב את עיר מולדתו והידע שלו מאת ה׳. המושל שאל: כמה יהיה שכרו? תשובתו: ״לאנשים חשובים לא קובעים מחיר אלא יתן כראות עיניו״. המושל הוציא סכום גדול ושילם לרב. צחק הרב ואמר כל־כך הרבה כסף, המושל הוציא עוד כמחצית מהסכום הראשון והוסיף לרב בחושבו שהסכום הראשון לא סיפק את הרב. ר׳ דוד המשיך לצחוק וענה בתמיהה מה אעשה עם כל הכסף ואז המושל הכפיל את הסכום שנתן בתחילה. סיפור המעשה בא להמחיש עד כמה היה כשרונו הטבעי של ר׳ דוד בפיסול אומנותי בעץ ובשיש, לבד משירה ופיוט ועד כמה אין לנו חומר כתוב על חכמינו ממרוקו״.

הערת המחבר: ר׳ דוד אלקיים תר״א־תרצ״א. נולד בתארודנת, נפטר במוגדור. יש לציין כי היו שני אלקיים, הראשון נקרא ר׳ דוד הגדול, חי בימי ר׳ חיים פינטו הראשון. על תולדותיו ושירתו של ר׳ ד. אלקיים השני, עיין: אילן היוחסין של משפחת אלקיים בעריכת יוסף כהן, אחד מצאצאי ר׳ יקותיאל ודאדא אלקיים ¡ראה גם מאמרו של הפרופ׳ י. שטרית: ״ר׳ דוד אלקיים־משורר, אמן ומשכיל, מקורות השירה, עמי 199־210 ;וכן מאמרו של ר׳ מרדכי זעפרני, ״קווים לדמותו של ר׳ דוד אלקיים, עמי 225־226 באותו ספר;שלמה אלקיים ״ר׳ דוד אלקיים וסגנונו הפיוטי, הברית מס׳10 , פסח תשנ״א, עמ׳ 8־31 ;זעפרני, שירה בהרבה מקומות בספר;חוברת של המחלקה לתרבות תורנית, מרכז קהילתי, נתיבות, תש״מ ״ערב שירה לזכרו של ר׳ דוד אלקיים. ע"כ

ר׳ דוד יפלח

עמיתו של ר׳ דוד אלקיים הוא: ר׳ דוד יפלח , הידוע גם בכינוי ר׳ דוד בן ברוך. ר׳ דוד היה גם ״שיך דליהוד״ (נגיד), משנות השלושים עד פטירתו בשנות הארבעים. הוא היה עשיר גדול ובעל הופעה הדורה ומרשימה. הון רב בזבז ר׳ דוד על לימוד המוסיקה האנדאלוסית, וברבות הימים הפך להיות לאחד המומחים הגדולים של מסורת מוסיקלית זו וגדול הפייטנים בדור הקודם, בשירת ה־אלא האנדאלוסית. הוא היה גם שליח־ציבור בשני בתי הכנסת הגדולים במוגדור עירו. מספרים שהיה מוזמן לעתים קרובות לחצר הסולטנים ברבאט בימי הסולטן מולאי יוסוף ובנו הסולטן מוחמד ה־5 והשתתף בתזמורת המלכותית  "אל אלא די דאר סלטאן"

ר׳ דוד יפלח ועמיתו ר׳דוד אלקיים הם עורכי הקובץ ״שיר ידידות״.סייעו ביידם: חיים ש. אפרייאט ממוגדור ור׳חיים עטר ממראכש.

ידידו ושותפו של ר׳ דוד אלקיים בעריכת ספר ״שיר ידידות״, הוא ר׳ דוד יפלח, שהיה ידוע גם בשם: ר׳ דוד בן ברוך, או שיך דאווד, נולד במוגדור בשנת 1867, נפטר בשנות הארבעים במוגדור. היה נגיד הקהילה שם בשנות ה־40־30, היה גם שליח ציבור, פייטן, חזן, סופר, נגן והיה מוזמן לעתים קרובות לחצר הסולטנים מולאי יוסף ומוחמד ה־.5 פרט לחיים אפרייאט שהיה שותף בשלישיה שהכינה וטיפלה בהוצאת קובץ ״שיר ידידות״, היה גם אדם נוסף שהיה העורך והמו״ל בהדפסה ראשונה של ״שיר ידידות״ והוא ר׳ חיים עטאר ממראכש. ר׳ חיים היה פייטן ידוע והוא היה מורו המובהק של ר׳ דוד בוזגלו, והיה בא במיוחד ממראכש אל ר׳ דוד בוזגלו כדי ללמד אותו, את י׳שיר ידידות״. על שלושת האישים: אלקיים־יפלח־ואפריאט ראה: מקורות השירה, מאמרו של יוסף שטרית, עמי 199־210 ;זעפרני, שירה, ע׳ 123 שירי דודים השלם, ע׳403 בהקדמה ¡על ר׳ חיים עטאר, ראה: בני מלכים, ע׳ 165 .

יהדות המגרב: רפאל בן שמחון- מנהג שירת הבקשות אצל יהודי מרוקו

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 178 מנויים נוספים

אוקטובר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר