מאיר נזרי-שירת הרמ"א-הרב רפאל משה אלבז-מאדריכלי השירה העברית במרוקו- אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי רָם וְנִשָּׂא

קובץ פיוטיו של הרב רפאל משה אלבאז (הרמ״א) ׳שיר חדש׳ נזדמן לידי לפני עשרים שנה בספרייתו התורנית של מו״ר שמעון אזוולוס מתל אביב. שעה קלה של עיון בקובץ זה הספיקה לי להימשך בעבותות של אהבה ליצירתו היפה של הרמ״א, ומאז לא זזתי מחבבה. באותה תקופה תרתי אחרי נושא לדוקטורט, לאחר שסיימתי את העבודה לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן בנושא ׳הכתובה לחג השבועות׳ מאת ר׳ ישראל נג׳רה בהנחייתו של פרופ׳ אהרן מירסקי ז״ל. טבעי מאוד היה לבחור בשירתו של הרמ״א כנושא לדוקטורט. הוכנה הצעה בהדרכת פרופ׳ אפרים חזן יבדל׳׳א והוגשה לוועדה לתואר שלישי שאישרה אותה. ההצעה כללה מגוון נושאים לדיון וביניהם הזיקה בין פיוטי הרמ׳׳א לבין מקורות לחניהם, שרובם קצידות ערביות מסוג ה׳מלחון׳, ז׳אנר של שירה עממית במרוקו. סקרנותי לממצאי הזיקה הזו הובילתני עד למרוקו, ושם במשך עשרה ימים תרתי אחרי קבצים של הקצירה הערבית ואחרי המחקר שנכתב על הסוגה הזאת, וברוך ה׳ יגעתי ומצאתי. באותו ביקור מבורך נסעתי עד לציונו של הרמ״א, וקבעתי אומר, כי לא אנוח ולא אשקוט, עד שאוציא בע״ה מהדורה מכובדת על פיוטיו. עם שובי לארץ ושללי בידי גיליתי, שאכן קיימים קשרים פרוסודיים לא רק בין פיוטי הרמ״א למקורות לחניהם בקצירה הערבית, אלא גם בין זו האחרונה ובין כלל הפיוטים מסוג ׳הקצירה העברית׳, שחלקם הגדול מיוצגים ב׳שיר ידידות׳. על פי המחקר ההשוואתי שעשיתי גיליתי, שהקצירה העברית נשענת על הקצירה הערבית בכל היסודות הפרוסודיים: במבנה הכללי, בתבנית הסטרופית, במשקל ובנורמות החריזה. בעצה אחת עם המנחה הגשתי הצעה חדשה לדוקטורט שבסופה נכתב חיבור בשם ״הפרוסודיה של הקצירה העברית ב׳שיר ידידות׳ לאור הקצירה הערבית (אלמלחון) במרוקו״, אוניברסיטה בר אילן, רמת גן תשנ״ז. במהלך השנים העשרתי את המחקר והקדשתי מספר מאמרים העוסקים בזיקה של שירי הרמ׳׳א למקורות לחניהם בהיבטים שונים: זיקה פרוסודית, אלגורית ותמטית, שפורסמו בכתב העת ׳בין עבר לערב׳ בעידודו של העורך פרופ׳ יוסף טובי הי׳׳ו, שהמאמר האחרון שבהם פורסם בספר היובל לכבודו ׳מטוב יוסף׳. כמו כן פרסמתי מאמרים נוספים בשירת הרמ״א בבמות אחרות המפורטים ברשימה הביבליוגרפית והרציתי על שירת הרמ״א בכנסים מכובדים וביניהם פעמיים בקונגרס העולמי למדעי היהדות. והנה דבר בעתוץמה טוב, ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. על ההצעה הראשונית לכתיבת מהדורה מדעית על שירת הרמ׳׳א כמו על ׳הכתובה לחג השבועות׳ זכיתי לכמה המלצות מכובדות מגדולי החוקרים, וביניהם שני חתני פרס ישראל: פרופ׳ אהרן מירסקי והפרופ׳ יהודה רצהבי, זכר שניהם לחיי העולם הבא, ועל ידי פרום׳ אפרים חזן ופרופ׳ בנימין בר תקוה, ייבדלו,לחיים טובים וארוכים.

 

 

לד. אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי רָם וְנִשָּׂא

כתובת:  פיוט על אורך הגלות מיחל ומצפה תשועת ה׳.

סימן: אני רפאל משה.

נועם:׳דחכת לעשוב מן בהא׳.

התבנית: סטרופית קבע כפולת טורים נוסח הקצידה מסוג המלחון.

 מקורות: כתבי-יד: כ״י בית הספרים הלאומי ירושלים 5384, דף א ע״א ; כ״י כנ״ל 5091, דף א ע״א;

כ״י בן צבי 2119, דף 5; כ״י סינסינטי 320 MIC, דף כד ע״ב; כ״י ניו-יורק בהמ״ל 8096 MIC, דף 35 ; צפרו תרפ״ט, דף א ע״א.

 

אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי רָם וְנִשָּׂא כִּי אֵין בִּלְעֲדוֹ

שׁוֹמֵעַ צַעֲקַת דַּל וּמַצִּיל עָנִי

 

נִלְאֵיתִי נְשֹׁא עֹל גּוֹי נָבָל בּוֹגְדִים בָּגְדוּ

כִּי כָּל הַיּוֹם דָּוָה מִתִּגְרַת צַר מוֹנִי

 

5 יְרַחֵם עֲנִיָּו עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ

יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וּלְמִפְגָּע שָׁמַנִי

 

רַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹת צָרוֹת תְּכוּפוֹת נִצְמְדוּ

עֲדִי רֹן וְחֶדְוָה נִדְחָה מִמֶּנִּי

 

פְּלָאוֹת יַעֲשֶׂה בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדּוֹ

10 וּלְמַעֲנוֹ בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי

 

אָנָה הָלַךְ דּוֹדִי הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ

וְעַד מָתַי חוֹלַת אַהֲבָתוֹ אֲנִי

 

לְעַם בָּחַר לוֹ יָהּ יָסֵךְ אֱלֹהַ בַּעֲדוֹ

יִרְפָּא מְשׁוּבָתָם עָזִי וּמָגִנִּי

 

15 מִקְדָּשׁוֹ יְכוֹנֵן יִתְעַלֶּה וְיָרוּם הוֹדוֹ

וְשׂוֹטְנַי יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי

 

שֵׁם קָדְשׁוֹ יִתְגַּדָּל נִשְׂגָּב יְיָ לְבַדּוֹ

יִמְלֹךְ לְעוֹלְמֵי עַד אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי

 

הַנִּדְחִים יְנַחֵם לָבֶטַח וְלֹא פָּחֲדוּ

20 אֲהוֹדֶנּוּ וְרוֹמֵם תַּחַת לְשׁוֹנִי

 

 

1 -אשפך…ונשא: אשטח תפילתי לפני ה׳. אשפך שיחי לפני: עדה״כ תה׳ קמב,ג. רם ונשא: כינוי לקב״ה, על פי יש׳ נז,טו. כי אין בלעדו: על פי תה׳ יח,לב ׳כי אין אלוה מבלעדי ה״. כאן: צורת יחיד במקום בלעדיו להתאמת החרוז. 2. שומע…עני: שומע צעקת ישראל ומצילם מגלותם. שומע צעקת דל: עדה״כ איוב לד,כה. ומציל עני: על פי תה׳ לה,י.3. נלאיתי…נבל: עייפתי מלשאת את עול הגויים בגלות, על פי יש׳ א,יד. עֹל: נמשך לפניו ולאחריו. גוי נבל: עם רשע, על פי דב׳ לב,כא. בֹגדים בגדו: הגויים, על פי יש׳ כד,טז. 4. כל היום דוה: שרויה בצער, על פ־ איכה א,יג. מתגרת צר: מהתגרות האויב וממריבתו. מוני: המונה אותי ומציק לי, משורש ינה. 5. עניו…ידו: כינויים לעם ישראל. ירחם עניו: על פי יש׳ מט,יג ׳כי נחם ה׳ עמו ועניו ירחם׳. עם…ידו: על פי תה׳ צח, ז. 6. יראה…די: על פי דב׳ לב, לו. אזלת יד: נחלש כוחם של ישראל בגלות, ויד האויב גוברת עליהם. ולמפגע שמני: שם אותי מטרה לפגיעות האויב, על פי איוב ז,כ וראב״ע שם. 7. רבו משערות: הצרות הבאות עליי רבו משערות ראשי, על פי תה׳ סט,ה. צרות: נמשך לפניו ולאחריו. צרות תכופות נצמדו: הצרות סמוכות ובאות עליי בזו אחר זו בתכיפות. 8. עד…ממני: עד שנסתלקה ממני כל שמחה. נדחה ממני: על פי איוב ו,יג. 9. פלאות יעשה: נפלאות, כמו ׳נגד אבותם עשה פלא׳ (תה׳ עח,יב). בעבור אברהם עבדו: בזכות אברהם, עדה״כ בר׳ כו,כה. ולמענו: מוסב על אברהם ועל ה׳. בנאות דשא ירביצני: הלשון על פי תה׳ כג,ב והנמשל על פי יה׳ לד,יג-טו ׳והוצאתים מן העמים…במרעה טוב ארעה אותם ובהרי מרום ישראל…תרבצנה בנוה טוב…אני ארעה צאני ואני ארביצם נאום ה״ וראה שו״ט תה׳ כג. 11. אנה הלך דודי: הקב״ה והניחני בגלות, על פי שה״ש ו,א. האפס לנצח חסדו: ׳שמא כלו חסדיו׳ (רש״י) על פי תה׳ עז,ט. 12. ועד מתי: נמשך לפניו ואחריו. חולת אהבתו אני: משפט שאלה או קריאה. ועד מתי חולת אהבתו אני? או – ועד מתי? (הלך דודי), חולת אהבתו אני! עדה״כ שה״ש ב,ה ׳כי חולת אהבה אני׳. 13. לעם…יה: כמו ׳ובך בחר ה׳ להיות לו לעם׳ 1דב׳ יד,ב). יסך אלֹה בעדו: ה׳ יסוכך ויגן עליו, על פי איוב ג,כב. 14. ירְפא משובתם: יקבל את תשובתם ויסלח לעוונם, עדה״ב הושע יד,ה. עזי מגני: כינויים לה', על פי תה׳ כה,ז.     15. מקדשו יכונן: יקים, מלשון ׳והיה באחרית הימים נכון יהיה בית ה׳(יש׳ ב,ב). יתעלה וירום הודו: של המקדש ושל ה׳ 16. ושוטני: אויביי. יקרבו אלי לשרתני: עדה״ב יה׳ מד,טו.17. שם קדשו יתגדל: בעת הגאולה, כמו ׳והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה״ (יחז׳ לח,כג). נשגב יי לבדו: על פי יש׳ ב, יז. 18. ימלך לעולמי עד: עדה״כ תה׳ קמח,י. אחד ואין שני: הלשון על פי קה׳ ד,ח, והעניין על פי קה״ר ד,ח ׳יש אחד זה הקב״ה ואין שני שאין לו שותף בעולמו׳. 19. הנדחים: הגולים, על פי יש׳ כז,יב ׳ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים׳. וינחם…פחדו: על פי תה׳ עח,נג ובהקשר להמשך שם ׳ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׳. 20. אהודנו: אודה לו. מלה יחידנית במקרא, על פי תה׳ כה,ז. ורומם תחת לשוני: שם ה׳ מרומם תחת לשוני, על פי תה׳ סו,יז.

 

מאיר נזרי-שירת הרמ"א-הרב רפאל משה אלבז-מאדריכלי השירה העברית במרוקו אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי לִפְנֵי רָם וְנִשָּׂא

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 184 מנויים נוספים

נובמבר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר