השירה העברית בספרד ובפרובאנס-חיים שירמן-יהודה הלוי-כרך ב'

יְהוּדָה הַלֵּוִי

נולד בטודילה שבצפון ספרד לכל המאוחר בשנת 1075, מת כפי הנראה במצרים ב־1141

תקופת־הזוהר בקורות יהודי אנדלוסיה מסתיימת בחדירתה של כת המוראביטים לדרום ספרד(1090). כחמישים שנה לאחר מאורע זה פורצים למדינה המואחידים: אף הם ברברים מצפון אפריקה, אלא שקנאותם הדתית גדולה היתה בהרבה משל המוראביטים, והם מביאים שואה וחורבן על היישוב היהודי באנדלוסיה. אולם ברווח הזמן שבין שני הכיבושים מגיעה התפתחותו התרבותית של ישוב זה למרום שיאה. זוהי תקופתו של יהודה הלוי, המשורר שאיחד ביצירתו את כל התכונות המעולות של בני האסכולה הספרדית. ונוסף על כך היה גם בעל אישיות, וחותמה הוטבע על כל מה שהוציא מתחת ידו.

חוקרי ספרותנו מבליטים בצדק את המקום החשוב, שציון תופסת בשירתו. ואמנם, מזמן המקרא ואילך לא השמיע משורר עברי דברים כמוהו בשבחה של ארץ־ישראל ועל כיסופי העם אליה. גם הוויכוחים שקדמו לעלייתו ותיאור עלייתו משתקפים ברבים משיריו. והרי אלה הם ענינים, שהיו מחוץ לכלל הנושאים המקובלים על משוררי התקופה. אולם עם כל החידוש שהיה במעשהו זה, אין להעלים עין גם מיתר יצירותיו. יהודה הלוי לא נצטמצם בתחום מסוים: הוא לא רק ניסה את כוחו בהרבה סוגי שירה, אלא גם הצליח בהם. וכשם שהפליא לשיר בפיוטיו על אלוהים ועל הברית שבינו לבין ישראל עמו, שר גם על עולם הבריאה והמלאכים, על הנשמה והחטא וכו' — היינו עניינים שרבים כבר ניסו את כוחם בהם, וכן שיווה נוי חדש אף לנושאים נדושים בשירת־החול, כגון לדברי שבח וידידות, קינות על מתים, זמרי־אהבה, יין, מכתמים היתוליים, חידות ועוד. כדרכו מעריך אלחריזי את שיריו בסגנון מסולסל ביותר, אבל רעיונו היסודי פשוט ונכון: כשרונו המופלא של יהודה הלוי מתגלה בכל דבר שכתב. ״…כי במלאכת הפיוט / לשונו חץ ברור ושחוט / ובשירי תהלותיו אין מי יועידנו / ובשירי תפלותיו ימשוך כל לב ויכבשנו / ובשירי חשק ניבו כשכבת הטל וגחלים בערו ממנו / ובקינותיו יזיל ענן הבכי ויבקענו / ואם יחבר אגרת או מגלה / תימצא כל מליצה טובה בה כלולה / כאלו מכוכבי רום גזולה / או מדוח הקודש אצולה״.

אבו אלחסן יהודה בן־שמואל הלוי נולד לכל המאוחר ב־1075 בטודילה, כיום בתחומי נאבארה ובאותה תקופה עיר בנסיכות סאראגוסה המוסלמית הסמוכה לחלק הנוצרי של ספרד. ייתכן, שטודילה וסביבתה נחשבו אז בעיני היהודים מפני אופי תושביהן כשטח נוצרי(הספרדים כבשון רק ב־1115); אפשר כמו כן, שיהודה הועבר עוד בילדותו לאחת המדינות הנוצריות. מכל מקום, כשהופיע בראשונה באנדלוסיה הדרומית, בירכו משה אבן־עזרא וציין, כי הנער בא אליהם מארץ אדום!

הֵן מִשֵּׂעִיר (-מאדום) זֶרַח לָאִיּר אֹרֶךְ עוֹלָם וּמְכוֹן רָחְבּוֹ

(ילדי ימים, 14)

 

[174]

[שיר חתונה]

"מָה יָפִית, יְפַת הָעַיִן

וּשְׁכוּרַת וְלֹא מִיַּיִן!

 

הַיָּפָה, אָנָה תֵּזְלִי

וּלְאַט עֲלֵי לְבָבוֹת מִשְׁלִי!

5 הָעָל חַטֹּאתָם תִּכְלִי

שֶׁחָטְאוּ בְּמַרְאֵה עַיִן?

 

נָא הַרְאִי אֶת מַרְאַיִךְ!

מָה תַּחְשְׁכִי אֶת פָּנַיִךְ

בַּל יֶחֱזוּ בָּךְ חוֹזַיִךְ?

10 מִמֵּךְ לֹא תִּשְׂבַּע עַיִן!

 

הֵן לִבְנַת סַפִּיר לֶחְיֵךְ

וּמִתָּאֳרֵךְ עָדִית עֶדְיֵךְ.

אֵיךְ לֹא יְאַו לְהַבִּיט יָפְיֵךְ

הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעַיִן?"

 

15 "דּוֹדִי, אֲשֶׁר יָעִיר לְהָבִים,

לְכָה נִתְעַלְּסָה בַּאֲהָבִים

מִיֵּין חִכִּים, כִּי טוֹבִים

דּוֹדֶיךָ מִיַּיִן".

 

שְׁתוּ, דּוֹדִים, וְשִׂכְרוֹ, רֵעִים,

20 בְּבֵית נָדִיב מַטַּע שׁוֹעִים

וּבְשִׂמְחַת בֶּן־שַׁעֲשׁוּעִים

הַשְׁקוּ הַנְּזִירִים יַיִן!

 

[174]

שיר אזור (זגיל). בכל טור שבע הברות ובעלות השוואים הנעים והחטפיש אינן במניין. 114: דברי החושק. 1518: דברי הנערה. 1922: דברי המשורר.

  1. 2. ושכורת (יש׳ נא, בא) — מכוון לגופה המתנועע בשעת ההליכה. 3. תזלי (יר׳ ב, לו) — תלכי. 4. ולאט — בנחת: לבבות — של חושקיך. 5. תכלי (=תכלאי, תה׳ צי, יב) — את רחמיך, תתאכזרי. 6. במראה עין — רק בהסתכלם ביפיך. 8. תחשכי — תמנעי. 9. בל — למען לא. 11. לבנת ספיר (שט, כה י) — תכלית הלובן. 12. עדיך — תארך כעדי לך, אינך זקוקה לקישוטים. 14. שתום העין (במ׳ כד, ג) — בעל עיניים פקוחות. 15. להבים — אש חשקי. 17. מיין חכים — משתיית הרוק שבפינו, והוא דימוי לנשיקה. 18. מיין —שה״ש א, ב; ולפי דעת רב סעדיה גאון מוסב ״דודיך״ על הרוק. 20. נדיב — עורך המשתה: בעל בית־היין, או (אם הכוונה למשתה חתונה) אביה של הנערה; מטע שועים — בן טובים. 22. השקי — שימוש היתולי בכתוב עמום ב, יב: שם מעשה נבלה וכאן רוצה לומר שבשמחה יש לשתף אפילו את אלה שנמנעים משתייה.
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

דצמבר 2021
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר