מהן אותם מלים-אשר כנפו-פורים-מָה בֶּאֱמֶת קָרָה שָׁם?

פורים-אשר כנפו

 

מָה בֶּאֱמֶת קָרָה שָׁם?

גִּרְסַת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לִמְאֹרָעוֹת שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ בְּשׁוּשָׁן

 

אֲנִי הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁל הַמְּגִלָּה

 הַמֹּלֶךְ מֵהֹדּוּ עַד אַבּוּ-עָגִילָה

 

קְצָת חָכָם, מְעַט טִפֵּשׁ,

אַרְמוֹנִי זָהָב אַרְגָּמָן וַשֵׁשׁ.

 

הָיְתָה לִי מַלְכָּה ־ וַשְׁתִּי שְׁמָהּ

מַהֵר חִישׁ חִפַּשְׂתִּי אַחֶרֶת בִּמְקוֹמָהּ

 

בִּמְקוֹמָהּ בָּחַרְתִּי אֵשֶׁת חַיִל

הַמַּלְכָּה אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל.

 

רַבִּים שָׂרַי, וּמֵעַל כֻּלָּם עַל הַדּוּכָן

עוֹמֵד הָמָן הֲלֹא הוּא מְמוּכָן.

 

חָכָם הוּא הַמָּן, מְמֻלָּח וּמְפֻלְפַּל

אַף כִּי לִפְעָמִים קְצָת מְבֻלְבַּל."

 

לוֹ אִשָּׁה, מָה שְׁמָהּ? קֶרֶשׁ אוֹ זֶרֶשׁ?

וּבָנִים לָהֶם, שׁוֹטֶה טִפֵּשׁ וְגַם חֵרֵשׁ.

 

בְּנָם הַקָּטָן, וַיְזָתָא, מַמָּשׁ מְטֻרְלָל

(אֲנִי לֹא סוֹבֵל אוֹתוֹ בִּכְלָל!)

 

וּפַעַם כָּכָה, עַל כּוֹס בִּירָה,

בְּיוֹשְׁבִי בְּאַרְמוֹנִי בְּשׁוֹשַׁן הַבִירָה,

 

בָּא הַיְּהוּדִי מָרְדְּכַי וְכָךְ לִי אָמַר:

אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, כַּמָּה מַר לִי מַר !

 

שָׁאַפְתִּי לְקִרְבִּי עָשָׁן מֵהַנַּרְגִּילָה

לָקַחְתִּי רַחַת – לוֹקוּס מֵהַחֲבִילָה,

 

אֶת הַכָּרִית מֵאַחֲרֵי גַּבִּי סִדְרָתִי

וְאֶת מָרְדְּכַי הַטּוֹב שָׁאֹל שָׁאַלְתִּי:

 

נוּ, רַב מָרְדְּכַי, יָא חַבִּבִּי, אָפֶנְדִּי

הֲתִשְׁתֶּה עִמִּי מְעַט שֵׁרִי בְּרֶנְדִּי?

 

אֲחְשִׁי, אָמַר, (זֶה שֵׁם הַחִבָּה שֶׁלִּי)

מִתְרַחֵשׁ מִסְּבִיבְךָ מַעֲשֶׂה מְאֹד פְּלִילִי!

 

אֲבוֹי לַיְּיָ מָה אַתָּה אוֹמֵר יא סַחְבִּי,

בְּאַרְמוֹנִי יֵעָשׂוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא כִּלְבָבִי ?

 

בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ יַשְׁקוּךְ לַעֲנָה וּמֵי-רֹאשׁ,

אִם תִּשְׁתֶּה תִּהְיֶה זַ"ל אֵין אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ!

 

רְאֵה הִזְהַרְתִּיךָ רְשֹׁם זֹאת בְּסִפְרְךָ

אוּלַי פַּעַם, עַמִּי וַאֲנִי נִזְדַּקֵּק לְךָ'.

 

הִשְׁתַּטַּחְתִּי עַל הַשָּׁטִיחַ הַפַּרְסִי

לָטַפְתִּי אֶת כְּרֵסִי וְאָמַרְתִּי לוֹּ: מֶרְסִי!

 

(כִּי יוֹדֵעַ שָׂפוֹת אָנֹכִי, אַנְגְּלִית צָרְפָתִית,

כּוּרְדִּית סְפַּנְיוֹלִית וּקְצָת גְּרוּזִינִית).

 

אֶת בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ עַל הָעֵץ תָּלִיתִי

תּוֹדוֹת לְמוֹטְקֶה מִיְּדֵי אוֹיְבַי נִצַּלְתִּי.

 

בַּיָּמִים הַהֵם עֵרֶךְ הַמָּן פְּיֵאסְטָה

לְצִיּוֹן בַּר הַמִּצְוָה שֶׁל בְּנוֹ וַיְזָתָא

 

שָׁתִינוּ הַרְבֵּה, הִשְׁתַּכַּרְנוּ וְהִשְׁתּוֹלַלְנוּ

כְּשֶׁמָּרְדְּכַי עוֹמֵד מִן הַצַּד וּמַבִּיט בָּנוּ.

 

זָלַלְנוּ מח, קַבָּאבּ, שִׁישְׁלִיק וּמֵרְגֵּז

לֹא מָרְדְּכַי. פָּנָיו קְפוּאוֹת, נִרְאָה בְּרֹגֶז.

 

הַקִּצֵר, עָשִׂינוּ כֵּיף חַיִּים, בְּעוֹד מָרְדְּכַי

מְמַלְמֵל לְלֹא הֶרֶף: 'עַם יִשְׂרָאֵל חַי'!

 

הַמָּן נֶעֱלָב וּמִכַּעַס כִּמְעַט הִתְפּוֹצֵץ

וּבְלִבּוֹ הֶחֱלִיט: אֶתְלֶה אוֹתוֹ עַל עֵץ!

 

וּכְשֶׁאֲנִי, כָּכָה, אָפוּף אֵדֵי אַלְכּוֹהוֹל

מָשַׁךְ אוֹתִי הַמָּן הַצִּדָּה אֶל הַהוֹל.

 

אֲחְשִׁי, אָמַר, נְקָמָה אֲנִי דּוֹרֵשׁ,

עַל עֶלְבּוֹנִי וְעֶלְבּוֹן וַיְזָתָא וְזֶרֶשׁ.

 

עָנִיתִי לוֹ: בַּקֵּשׁ מָה שֶׁתִּרְצֶה חַבִּבִּי

חֲבֵרְךָ הוּא חַבְרֵי וְאוֹיֶבְךָ הוּא אוֹיְבִי!

 

אֶת מָרְדְּכַי אֲנִי רוֹצֶה לִתְלוֹת עַל עֵץ

וְיַחַד אִתּוֹ יִתְלוּ כָּל יְהוּדִי וְכָל לֵץ!

 

כְּדֵי לְהַבְהִיר לוֹ שֶׁאוֹתוֹ אָזְנֵי שׁוֹמַעַת

הֵסַרְתִּי מֵאֶצְבָּעִי וְנָתַתִּי לוֹ הַטַּבַּעַת.

 

הַדָּבָר נוֹדַע לְמָרְדְּכַי. הוּא נִפְגַּשׁ בַּסֵּתֶר

עִם מִלְּכִתֵּי יָפָתִי תַּמָּתִי רַעְיָתִי, אֶסְתֵּר.

 

בֵּינְתַיִם קָרָה מִקְרֶה מְאֹד מוּזָר

וְזוֹ אַשְׁמָתוֹ הַבִּלְעָדִית שֶׁל הַמָּן הַמְּפֻזָּר.

 

רָצִיתִי לִגְמֹל טוֹבָה לְמוֹטְקֶה. עַל הִצַּלְתִּי

לָכֵן, אֶת פִּי הַמָּן בְּעִנְיָן זֶה, שָׁאַלְתִּי.

 

הוּא לְתַמּוֹ חָשַׁב שֶׁהַכַּוָּנָה אֵלָיו בְּוַדַּאי

(הוּא מַעֲרִיךְ אֶת עַצְמוֹ יוֹתֵר מִדַּי!)

 

וְכָךְ בַּעֲצַת עַצְמוֹ נֶאֱלַץ הַמִּסְכֵּן

לַעֲשׂוֹת כְּמִצְוָתִי וְלוֹמַר לִדְבָרִי כֵּן!

 

הוּא הַלְּבִישׁ אֶת מָרְדְּכַי בִּגְדֵי בַּהַט וַשֵׁשׁ

וְסוֹבֵב אוֹתוֹ רָכוּב עַל סוּסִי מֵהַבֹּקֶר עַד שֵׁשׁ.

 

לִקְרַאת סוֹף הַטִּיּוּל עָבְרוּ לְיַד בֵּית זֶרֶשׁ

שֶׁהִיא כַּיָּדוּעַ מִבְּחִינַת הַשֵּׂכֶל מַמָּשׁ קֶרֶשׁ!

 

אָמְרָה בְּלִבָּהּ: מָרְדְּכַי בָּרֶגֶל הַמָּן עַל הַסּוּס

וּמִיָּד בְּלִי לַחְשֹׁב וּלְלֹא כָּל הִסּוּס

 

מִלְּאָה דְּלִי שׁוֹפְכִין וּשְׁפַכְתּוֹ עַל הָרֹאשׁ

שֶׁל הַוָּזִיר הָרִאשׁוֹן לְמֶלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ !!!

 

לֹא עָזְרָה לוֹ דּוּשָׁה, אַמְבַּטְיָה לֹא הוֹעִילָה

לֹא פַּרְפוּם, מֵי קוֹלוֹן, הוּא הָיָה – בִּמְחִילָה,

 

מַסְרִיחַ לַמֶּרְחַקִּים בְּמֶשֶׁךְ יָמִים רַבִּים

עַד שֶׁהֵעֵז לָצֵאת הַחוּצָה רַק בָּעַרְבִים !

 

וּמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר תָכְנִית תִּכְנְנוּ

וְלָצֵאת לְקָרֵב, יָפֶה הִתְכּוֹנְנוּ:

 

אֶסְתֵּר לַמִּשְׁתֶּה עִם הַמָּן הִזְמִינַתְנִי

וַאֲנִי אָמַרְתִּי: מוּכָן לָבוֹא הִנְנִי!

 

הִיא הֵכִינָה לָנוּ חַפְלָה לֹא נוֹרְמָאלִית

שַׁמְפַּנְיָה, דָּג הֵרִינְג וְיַיִן מֵהֶחָבִית,

 

בוֹרֵיקָס, פָלָאפֶל עַל הַכִּיפְכִּיפָאק

קוּסְקוּס, טְחִינָה וְעָארָק בַּמָּרָק!

 

בְּאֶמְצַע הַמְּסִבָּה, כְּטוֹב לִבֵּנוּ בְּיַיִן

אֶסְתֵּר שָׁתְקָה, לֹא גִּלְתָה דָּבָר עָדִין

 

הַמָּן סִפֵּר בְּדִיחוֹת, אֲנִי צָחַקְתִּי

פִּהַקְתִּי, שָׁתִיתִי, שַׁרְתִּי לְאִשְׁתִּי נָשַׁקְתִּי

 

וְהִנֵּה פִּתְאוֹם וְאָנוּ מִתְפּוֹצְצִים מִנַּחַת

אֶסְתֵּרִיקָה שֶׁלִּי בּוֹכָה תַּמְרוּרִים וְנֶאֱנַחַת

 

שְׁנֵינוּ קַמְנוּ בְּבֶהָלָה:- אֶסְתֵּר מָה קָרָה?

עָלֶיךָ לְהַצִּיל אוֹתִי וְאֶת עַמִּי בִּמְהֵרָה!

 

– אוֹתָךְ? מַחְמַל עֵינַי! סֻכָּרִיָּה שֶׁלִּי עַל מַקֵּל?

מִי אוֹתְךָ הִפְחִיד? מִי בִּכְבוֹדְךָ הֵקֵל ?

 

אֶסְתֵּר הוֹשִׁיטָה יָדָהּ (וּבְיָדָהּ שִׁפּוּד מְחֻדָּד כָּזֶה)

־ מִי? מִי? מִי אם"לא הַהָמָן הָרַע הַזֶּה !

 

וּבְאֹמְרָה כָּךְ, בַּשִּׁפּוּד כִּמְעַט עָקְרָה לוֹ עַיִן

(אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה לֹא שָׁכַחְתִּי עָדִין)

 

נוּ, מַה אֲסַפֵּר לָכֶם, הָמָן נִתְלָה

וְאִתּוֹ כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּבָעִיר הֲמוּלָה,

 

בָּעִיר שׁוּשָׁן, חַג פּוּרִים , שִׂמְחָה וְגִילָה

הַיְּהוּדִים צוֹחֲקִים, קוראים את הַמְּגִלָּה.

 

וַאֲנִי וְאֶסְתֵּר מַבְּסוֹטִים, שְׁלֵוִים וּשְׂמֵחִים,

תִּהְיוּ לִי כֻּלְּכֶם בְּרִיאִים וּבְרוּכִים!

 

מהן אותם מלים-אשר כנפו-פורים-מָה בֶּאֱמֶת קָרָה שָׁם?

עמוד 109

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 182 מנויים נוספים

מרץ 2022
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר