שושלת חכמי ורבני מראקש -חביב אבגי
רבי יעקב דאוודי מחכמי מראקש, נמצאו חידושים משמו, כך כתב הרב מל״ר, עיין דף מילואים להשמטות בסוף הספר ללא מספר.
רבי מכלוף דאוודי מחכמי מראקש, עלה לארץ והתיישב בעיה״ק בירושלים, ושם היתה מנוחתו כבוד בד׳ אלול שנת עת״ר (1910) כבן שמונים וחמש שנים. הניח אחריו עשרה חיבורים, שלא נדפסו עדיין, והמה בכתבי יד ביד משפחתו, וחבר כמה פס״ד. והוא מזרע מו״ה חייא דאוודי זצ״ל, מזרע דוד המלך. כי ראיתי מכתב שהיה בידו כשבא שליח כולל למערב, ובו כתוב: שהוא מזרע דוד המלך, וחתומים לו באגרת, שלושים ותשעה רבני עיה״ק ירושלים, וארבע ארצות. ומכללם: רבי חיים פלאג׳י זיע״א, ומו״ה רבי משה כיהן ר׳׳מ [=ריש מתיבתא] סטמבול, וכולם חותמים על זיכרון העדות שהוא מזרע של דוד המלך ע״ה. מל״ר, דף השמטות ללא מספר ע״ש.
רבי ידידיה דהאן בן כהר״ר אברהם דהאן זצ״ל, שניהם היו מגדולי חכמיה של מראקש ומראשי ישיבות, חיו במאה השישית. הם מכונים ״בן ברהום״, גם הבית שלהם נשא את הכינוי הנז׳ [ראה רבי אברהם דהן מל״ר, טז טור א].
רבי יעקב דהאן נוסח המצבה: נלב״ע – שנת תש״א(1941), שנת ה 56 לחייו. בנו כתב: אבי לא מת. זה כל מה שהיה חרוט על מצבתו.
מדובר באחד מראשי ישיבה הגדולה של מראקש, הרביץ תורה לצידם של כהרה״ג ר׳ אברהם אביטבול והרה״ג רבי דוד אלעסרי. למד ולימד והעמיד הרבה תלמידים זלה״ה.
רבי משה דהאן הא׳ בן כהר״ר אליהו דהאן, נוסח המצבה: גברא רבא ויקירא גירסא דלא פסקה מפומיה ביום ובלילה כד׳ סיון תשל״ו(1976).
רבי אהרן בן דוד ויוסף נוסח המצבה: כאן נח נפשיה של הח׳ הש׳ אהרן בן דוד ויוסף, נלב׳׳ע שנת תרס״ד (1904).
רבי משה דיין הב׳ נוסח המצבה: שייף עייל- שייף נפיק. כל ימי חיו /שכינה לפניו הצדיק הקדוש כמוה״ר משה דיין נ״ע, שנת ערבו״ת (1918).
רבי שלמה דיין נוסח המצבה: הח׳ הש׳ והכולל המקובל כמוה״ר שלמה דיין, דלוה – דלה מים עמוקים, וידיו רב לו בחכמת הקבלה. היה ראש חברת הרשב״י יע״א, נפטר לבית עולמו שנת ללקוט שושני״ם (1946).
רבי שלמה היה אחד מגדולי חכמי הקבלה מראקש (הוא היה ראש לחברת הזוהר, ע׳׳ש רבי משה מאמאן זלה״ה. היה ידידו ורבו בחכמת הקבלה לדודה של אימי ז״ל רבי שלום ביטון, זכר צדיקים לברכה.
רבי יצחק דלויה בביקורי הקודמים במראקש, לא יכולתי לבקר בקבר של הצדיק זצ״ל, עקב שיפוצים שנעשו בחדר הקבורה. הפעם נראה שהשיפוץ נעשה בהתאם, ואופיו העתיק של המקום נשמר פחות או יותר. פרט לחידוש השיש שלצערי לא ראיתי מה היה כתוב על השיש הישן. לידו עוד נמצאת מצבת קבורת כמוה״ר אברהם אבן עטר ושני קברים נוספים עתיקים ללא ציון.
וכך כתוב על הציון החדש: הרב הגדול המלומד בנסים שמו נודע בשערים במדינות ובכפרים מו״ה יצחק דלויה זצ״ל אב״ד וראש מתיבתא של ק״ק מראקש. היה מתחסד עם קונו. ולשמע אוזן דבר עם מרן הקדוש זצ״ל. נתבש״מ בחודש אב רחמן אין תאריך של השנה. בספר ׳לשון למודים', בעמ׳ פ״ט, כתוב כך: המהר״י הנז׳ נתבש״מ בחדש אב שנת התע״א ליצירה, וקונן עליו הרב היעב״ץ בספרו עת לכל חפץ דף צד ע״ש", ועוד כתבו עליו: בשם הגדולים להחיד״א, מלכי רבנן. ונר המערב. בחדש אייר שנת תס״א הלשינו עליו אנשים בני בלייעל והשלטונות תפסו אותו זמן מה, ואחר כך שוחרר. תורתו וחסידותו של רבי יצחק הביאה לו פרסום בעולם התורה, גם מחוץ לגבולות מרוקו. רבני פאס ומכנאם כבדוהו והוקירו אותו מאוד. קטע מהקינה שקונן עליו הרב היעב״ץ ז״ל מפאם.
עלי פאר הדור וזיו הדרו
מאד שלם ואמרתו צרופה/ קדוש ־ גם חסידות וענוה
הלא חגר וגם צנף צנפה/ בכל חכמה-
הלא אחז ותפס / ביד רמה ובזרוע חשופה
רבי יצחק זצ״ל, ראה בימיו הרבה שכול, מת עליו בחייו אחיו רבי יהודה דלויה זצ״ל, והשאיר אישה זקוקה לייבום. וגם האח השני רבי משה זצ״ל. ראה להלן אגרות ניחומים מהרב היעב״ץ מפאם, למות אחיו רבי משה זצ״ל.
שושלת חכמי ורבני מראקש -חביב אבגי
עמוד קלג