״שימושי קֻראן״: נוסחאות מוסלמיות בקונטרס השבעות יהודי ממרוקו-אבישי בר־אשר

עיונים בתרבותם של יהודי מרוקו

״שימושי קֻראן״: נוסחאות מוסלמיות בקונטרס השבעות יהודי ממרוקו

אבישי בר־אשר

האוניברסיטה העברית בירושלים

 

כתב יד  MS.1825.1054 בספריית אוניברסיטת ייל בניו הייבן מחזיק קובץ חיבורי מאגיה שהעתקתו נחתמה בשנת תרצ״ד (1934) במרוקו. המעתיק, מדרבי עמאר, קיבץ בו מגוון עניינים מאגיים, ובהם סגולות, רפואות, גורלות והשבעות בכמה לשונות ומכמה מקורות. באמצע המחברת העתיק עמאר חיבור מאגי בערבית, שעיקרו השבעות, והוא מעורר עניין מיוחד בשל הנוסחאות המוסלמיות הרבות בו. כפי שיתבאר להלן, חיבור זה החל להיערך ככל הנראה בידי עמאר עצמו, ומקורו מוסלמי. עמאר התאימו לשימושו הפרטי והועידו לקהל שרובו או אף כולו יהודי. במאמר זה אבקש למסור תיאור שלם של כתב היד כולו ותיאור מפורט של החיבור האמור והמרשמים המאגיים שבו, ולהציג מהדורה של חלקו העיקרי.

 

א. תיאור כתב היד

כתב יד MS.1825.1054  מן המאה העשרים נכתב במרוקו בכתיבה מערבית מאוחרת

בכתב חצי קולמוס בדיו שחורה. אורך העמוד 23 ס״מ. כתב היד נעתק בידי מרדכי עמאר, ונסתיימה העתקתו ביום ר, י״ט אייר תרצ״ד(שנת ותפר״ח = 4.5.1934).

 

הערת המחבר: * תודתי נתונה לפרופסור גדעון בוהק אשר קרא את המאמר והעירני הערות חשובות. במחברת הכרוכה 78 דפי נייר שורות(מקצתם ריקים) בלא עימוד מקורי(העימוד הנוכחי נוסף בעיפרון בידי המהדיר).

 

עמ׳ 1: שער מעוטר.

עמ׳ 3-2: פתיחת אליהו ה נביא,על פי הקדמת ״תקוני זוהר״ הנדפסת בפתחם של סידורים רבים.

עמ׳ 36-4: אוסף גורלות, סגולות ורפואות ממקורות שונים ולמטרות שונות (לשמירת הבית, מאגיה ארוטית, לפוריות, לרפואות ועוד). עמודים אלו נפתחים בנוסח:

אויב רחש לבי דבר טוב אמרתי לגלות לך פניך ולהועילך קורא נעים קח נא את סגולתי הטובים יקרים מפנינים אשר הם מגן וצנה מפני האויבים והבעלי לה״ר [=לשון הרע] וז״ס [וזה סוד] ליראי ה׳ ולחושבי שמו: אם תכתוב זה השם בקדו״ט [=בקדושה וטהרה] נוק״ץ [?] ותתלהו בדלתות הבית חוצה או בתוך הדלתות עצמם אפילו יבאו האויבים והשוללים לעיר ב״מ [בר מינן] לא יכנסו לביתך כלל […] ואת הדלת סגרו […] ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנוירם[!] למקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח […].

 

עמ׳ 39-25: קמעות (כולל שרטוטים ואיורים) לכל מיני מטרות.

עמ׳ 79-40: שער האהבות – אוסף מרשמים מאגיים וקמעות בערבית, כולל בעיקר מאגיה ארוטית. נפתח במילים: ״אתחיל לכתוב שער האהבות״.

עמ׳ 111-90: עמודים ריקים.

עמ׳ 138-112: חיבור מאגי בערבית שיידון בהרחבה להלן.

עמ׳ 145-139: שימושי שדים – סימנים מאגיים ונוסחאות פסידו־לטיניות שמקורן בכתבי יד מאגיים יהודיים מוקדמים. נפתח במילים: ״בס״ד צלחתי את ידי לבאר סודות נוראות אשר נמנעו בהק כל מבקש הרוצה לשמש את השידין ולא יוכלו להזיקו וימשול עליהם ובך לא ימשולו […]״.

הערת המחבר: וראה בעיקר הלחשים בעמ׳ 143: ״גיפטוש אשפרישוש משגרשוש […] גוואספרו פרוט מיררס טורישש מילכיאון בלזר […] אברום אוטריאה קווישקוס פורט […] ווירט דומיני ריאום סוויטור אמורנום פייטר טרודידו״ וכולי. לחשים מעין אלו במקורות קדומים יותר ראה בוהק, לכידת גנב. מקצת השמות בלחשים אלו מוכרים היטב ולקוחים מן המאגיה הנוצרית, בהם שמות המכשפים שבירכו את ישו בלידתו.

 

עמ׳ 184-183, עמ׳ 209-192 ועמ׳ 223-221: מאגיה וקמעות בערבית באותיות עבריות. חלק זה נפתח במילים: ״באב לכאנקאנתירא לקבירה״.

הרשימה דלקמן ממחישה היטב את אופייה הלקטני של המחברת, הנתמך גם בהצהרתו המפורשת של המעתיק בשער:

זה הספר שלי אני הצ[עיר] מרדכי עמאר הי״ו רציתי לכתוב דברים נאים לקורא אותם ומסוגלים עניניו עניני רפואה ושמירות כפי אשר העתקתי מספרים קדמונים חדשים גם ישנים סגולות ורפואות וגורלות דבר נאה את הכל עשה יפה בעטם כי אנחנו בגלות זה המר והנמהר לא אתנו נביא ולא כה״ג [כהן גדול] שיורה לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר יעשו אבקשה מאל חי גואלי שיביא לנו משיח צדקנו ויגאלנו וכה״ג באורים ותומים ומלאה כל הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים הלכ״ד [=הלוא כל דברי] קטן יוקטן מעטן מן המעטן אשר ברית האל שמר הצעיר מרדכי עמאר הי״ו יום ו' בשב״ק י״ט לחדש אייר שנת ותפר״ח כחבצלת" לפ״ק.

 

ככל הנראה ביקש עמאר לסדר את החטיבות לפי שערים וליצור קונטרס מאגי חדש. הימצאם של עמודים ריקים בין החטיבות, שהועתקו לצד דילוגים והשמטות בתוך החטיבות עצמן, מחזק את ההשערה שמלאכתו לא הושלמה. הוא כינס במחברת חיבורים בארמית, בעברית, בערבית ובערבית יהודית.

מלבד שמו, מרדכי עמאר, קשה לדלות מכתב היד מידע נוסף על אודות המעתיק.

על יסוד תוכן החומר היהודי במחברת ודרכי העתקתו אפשר להניח שלכל הפחות רכש השכלה מסורתית בסיסית. לצד זאת, לפי עדותו בשער המחברת ולפי המקורות שכינס בה, ניכרת בקיאותו במסורות מאגיות, ואין סיבה להניח שלא שלח ידו בכתיבת קמעות ובשימוש מעשי בהשבעות.

 

ב. מקורו המוסלמי של החיבור

מתכונתו המאגית של החיבור מבוססת באופן מובהק על מקור מוסלמי, ולכל אורכו אין ולו ראיה אחת למאמץ להצניע או לטשטש את היסודות המוסלמיים שבו. עם זאת, אפשר למצוא כמה ביטויים לניסיונות קלים ״לייהדו״, דהיינו לשוות לו נופך יהודי בעזרת מרכיבים ממסורות מאגיות יהודיות, ככל הנראה כדי להקל בהתאמתו לשימושם של מכשפים יהודים. כך למשל לבד מהעברת המקור מאותיות ערביות לעבריות בולט הניסיון ״לתרגם״ את נוסחאות צירופי האותיות הנשענות על שימוש פעיל באותיות האלף־בית הערבי ובסדרו למקבילות חדשות בעברית. כדי להתגבר על הפער שבין עשרים ושמונה האותיות בערבית – מספר המנחה את המרשם המאגי כולו – לעשרים ושתיים האותיות בכתב העברי, הוסיף המעתיק לחשבון את חמש האותיות הסופיות וכן נאלץ לכפול את השימוש באות אל״ף. בדומה לכך טרח הרבה בהעתקת הרשימות האלף־ביתיות של סממני העשבים (אלעאקאקיר מינא לעושוב / العقاقير من الغُشب            הנשחקים והנשרפים לצורך עישון הקמעות – בסדר חדש התואם לסדר האותיות העבריות.

 

 כאן ניסה לשווא להתאים את העיצורים בערבית לאותיות בעברית, ולשם כך נזקק שוב לאותיות הסופיות, אך משלא עלה בידו הדבר, זנח את ניסיונו באמצע, והותיר רשימה חלקית בלבד. גם חלוקת האותיות בערבית לארבע קבוצות של שבע אותיות כל אחת, המתאימות לארבעת יסודות החומר, נוצקה בתבנית שרירותית במעבר לעברית.

 

לרשימות המלאכים, השדים והמזיקים וחילותיהם שמצא במחברת המוסלמית המקורית נוספו בהעתקה שלפנינו שמות מן האנגלולוגיה היהודית, אם כי מקצתם הופיעו כנראה גם במקור. בגוף ההשבעות מושבעים שבעת המלאכים, ובכמה מקרים פנה המעתיק אל השם המקביל הנהוג בעברית: רוקיאל, ג׳בריאל, סמאל, מיכאל, שרפיאל, עניאל, קפציאל; וסגניהם: מודהב, מוררה, חמר, בורקאן, שמהרוש, אבייץ׳, מימון. בהקשר זה מעניין במיוחד אזכור המלאך שרפיאל אנאפיכי פצור(=שרפיאל התוקע בשופר), ככל הנראה כתעתוק השם إسرافيل מן המקור הערבי וכן על זה הדרך שמותיהם של יתר מלאכי הפנים: מיכאל(ميخائيل) גבריאל אך גם ג׳בריאל (جبريل) עזריאל (عزرائيل) ועוד.

 

הערות המחבר: ראה עמ׳ 116-115. בעמ׳ 116 אף ציין(בעברית): ״אני טועה״, והותיר כמה לוחות חלקים לגמרי.וראה בייחוד עמ׳ 117, שבו נעתק לוח האותיות וצירופיהן שיצק המעתיק באותיות עבריות לפי החלוקה בין חורופ אנארייה, אריחייה, אתוראבייה, ולמאוויא, דהיינו האותיות המתאימות לאש, לאוויר, לאדמה ולמים.

ראה בייחוד עט׳ 121-120, שם נקב בשמותיהם של רפאל, גבריאל, סמאל, מיכאל, שרפיאל, עניאל וקפציאל(ואולי בטעות גם צדקיאל?). בהמשך קובץ ההשבעות נזכרים גם: קטריאל, טהריאל, דניאל, עזריאל, חקריאל, קדשיאל, נוריאל, ורדיאל ועוד לצד מלאכים ומזיקים מהמסורת המוסלמית.

על מסורת מוסלמית זו ראה להלן הערה 27 – הוא שרפיאל התוקע בשופר إسرافيل שאינו נזכר בשמו בקוראן.אך ראה למשל סורה 39 פסוק 68 ע"כ

 

״שימושי קֻראן״: נוסחאות מוסלמיות בקונטרס השבעות יהודי ממרוקו-אבישי בר־אשר

עמוד 117

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 186 מנויים נוספים

יולי 2022
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר