אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה

מהדורת "מים חיים" החדשה

נינו של היו״ם – הרב אריאל אלקובי, ערך ופרסם בשנת התשע״ח (2018) מהדורה מיוחדת של שו״ת ״מים חיים״ בארבעה כרכים ובהם כלל כתביו ההלכתיים של רבנו, הן פסקים שפורסמו והן פסקים שראו אור לראשונה ע״פ הסדר הבא:

  1. מים חיים ח״א – כמו כרך א׳ של מים חיים כפי שפרסם רבנו בעצמו.
  2. מים חיים ח״ב – כלל התשובות מחלק או״ח שנדפסו בספר ״מים חיים״ ח״ב בעריכת הרב דיין, בצירוף תשובות בנושא או״ח שנלקטו מתוך ״אוצר המכתבים״ ו״נר מצוה״.
  3. מים חיים ח״ג – ״מים קדושים״ כלל התשובות מחלק יורה דעה שנדפסו בספר ״מים חיים״ ח״ב בעריכת הרב דיין, בצירוף תשובות בנושא יו״ד שנלקטו מתוך ״אוצר המכתבים״, ובנוסף הובא כל הספר ״זבח תודה״.
  4. מים חיים ח״ד ־ ״מים טהורים״ כלל התשובות מחלק אבן העזר שנדפסו בספר ״מים חיים״ ח״ב בעריכת הרב דיין, בצירוף תשובות בנושא אה״ע שנלקטו מתוך ״אוצר המכתבים״, ובנוסף הובא כל הספר ״גרש ירחים״. לכרך זה צורף גם החלק החמישי ״מים קרים״ כלל התשובות מחלק חושן משפט שנדפסו בספר ״מים חיים״ ח״ב בעריכת הרב דיין יחד עם חיבור ״משפטי השררה״, בצירוף תשובות בנושא אה״ע שנלקטו מתוך ״אוצר המכתבים״, ובנוסף הובא כל הספר ״שבט סופר ועט סופר״.

לאורך כל הסדרה מופיעות הערות העורך (הרב א. אלקובי), מפתחות ומראה מקומות תחת קובץ שנקרא ״יד יוסף״.

סך כל היצירות שכתב היו״ם – שלושים ושלוש, ע״פ מניין זה: מים חיים; תפארת בנים אבותם; מים קדושים; מים טהורים; מים קרים; משפטי השררה; אוצר המכתבים; דברי הימים למקנס; יו״ם ליו״ם; דברי ימי תלמסאן; נחלת אבות; נר מצוה; זבח תודה; לחם תודה; נהג ולך; כף קטנה; מעשה רב; אצבע קטנה; יד יוסף; ערך קטן; גרש ירחים; ויזכור יוסף; בגדי ישע; מנחת יוסף; מגד שמים; יוסף לקח; פלגי מים; די השיב; מרו את רוח קדשו; שירת הי״ם; שבט סופר ועט סופר; מגן אברהם; אבני זכרון.

מלבד כתיבת ספרים, פרסם היו״ם עשרות הסכמות לספרי קודש מגוונים. ברוב הסכמותיו ניתן למצוא, מלבד שבחי הכותב, גם רעיונות דרשניים והלכתיים שהופכים את ההסכמה לבעלת משמעות עצמית בלתי תלויה. להלן רשימה של ספרים נבחרים עליהם כתב היו״ם הסכמות מיוחדות:

  1. עת מלחמה ועת שלום, הרב יצחק מרעלי, אלג׳יר, התרפ״ט -1929
  2. דברי שלום, הרב שר שלום משאש, מקנס, התש״ה (1945).
  3. קרן לדוד, הרב דוד הכהן סקלי, מקנס, התש״ז(1947).
  4. פרחי כהונה, הרב מסעוד הכהן, קזבלנקה, התש״ח (1948).
  5. חיי עמרם, הרב עמרם אלבאז, מקנס, התש״ט(1949).
  6. יד רמ״ה, הרב רפאל מאמן, ג׳רבה, התש״ט(1949).
  7. די השב ואם למסורת, הרב שלמה בירדוגו, מקנס, תש״י(1950).
  8. מזרח שמ״ש, הרב שלום משאש, קזבלקה, התשכ״ב(1962).
  9. ראש משבי״ר, הרב משה בירדוגו, לוד, התשע״ו(2016).

הספד שכתב רבה של ירושלים

רבנו היו״ם היה בן דודו של צדיק יסוד עולם, הרה״ג רבי שלום משאש זלה״ה, רבה הראשי של מרוקו ולימים רבה הראשי של ירושלים וראב״ד. מחבר הספרים: שמ״ש ומגן, תבואות שמ״ש, בית שמ״ש, וחם השמ״ש, מזרח שמ״ש ועוד.

כך כתב רבי שלום משאש על היו״ם:

עצור במלין בל אוכל לבא בארוכה בשבחי המאור הגדול המחבר הזה.מזה בן מזה. פאר משפחתנו. יוסף עינינו. המפורסם בכל תפוצות ישראל. כמוהר״ר רב הוד יוסף משאש זצלה״ה. אסתפק במלים קצרות שאמרתי זה שנתיים בהספדו של צדיק בפני קהל רב. כי בסילוקו נכבה אור גדול.

אחד מן הרמתיים. מזוקק שבעתיים. סבא דמשפטים. מבני עליה מעטים. עטרת זהב גדולה. משיירי כנסת גדולה. כמלאך האלהים זיו פניו ותוארו.

נזר ישראל ופארו. הרב הגאון. מעוז ומגדול. הדיין. החריף. הפסקן. הלמדן. המתמיד. המורה. המטיף. הדרשן. המשורר. הסופר המובהק. המליץ הגדול. הצייר. הדווקן ומסודר בכל ענייניו גשמיים ורוחניים. חמשים שנה שפט את ישראל. רב פעלים מקבציאל. בחיבוריו הרבים הגביר חיילים. שואלים אותו בכל מקום ומשיב על כל קוץ תלי תלים. בתנ״ך. בבבלי ירושלמי. בהלכה באגדה במדרש ובפוסקים. ביודעו ומכירו לילה כיום יאיר. לא ביטל אף רגע מן התורה והעבודה. והיד כותבת בור סיד שאינו מאבד טיפה. כל ימי היותו. דרש דרש בקהלתו. מדי שבת בשבתו. שם ראיתי את הלחץ בנות צעדה עלי שור לראותו. ולשמוע אמרותיו המתוקים המושכים את הלב. וימצא יוסף חן. תמיד התאמץ להליץ טוב על ישראל. גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. עוד יוסף חי.וזכרו לא יסוף מזרע ישראל.

(הסכמה לספר אוצה״מ ב)

מיוסף ועד יוסף

חכמים רבים וגדולים היטיבו לתאר את דמותו ותאריו של רבנו הגדול היו״ם. להלן מספר ציטוטים נבחרים מחכמי ישראל:

מרן הרב כמוהר״ר עובדיה יוסף זצ״ל:

פעולת צדיק לחיים הוא הרב הגדול, מעוז ומגדול, טובינא דחכימי, מרגניתא דלית לה טימי, ראב״ד מקודש, חכם לבב ואמיץ כח, שמו נודע בשערים, כמהר״ר יוסף משאש זצ״ל. הרב הראשי וראב״ד לחיפה והמחוז.

(הסכמת הרב עובדיה יוסף זצ״ל לספר ׳גרש ירחין)

כמוהר״רמשה מלכה זצ״ל:

ואני סומך על שכלו הזך ועל הגיונו הבריא של הגאון ז׳׳ל, שלא יוציא מתחת ידו דבר העומד להסתר, כי רב הוא וגדול כוחו בפסיקה ההלכתית ומי כמוהו מורה, וזיל קרי בספרו מים חיים ח״א וח״ב ותראה איך הוא מגלה עמוקות וחושף מקורות, עוקר הרים ומגיד מישרים

(והשיב משה, סי׳ ה).

כת׳׳ר שואל האם רבני מרוקו קבלו את דעתו, בודאי לא כולם, אלה המעדיפים כוחא דהתירא העריצו אותו, וכל מה שכתב קדוש הוא בעיניהם, ואלו המתחסדים אוהבי החומרות לא נהגו כמותו, וכך היא המידה בכל דור

(והשיב נושה, סי' לה).

הרה״ג כמוה״ר יוסף משאש זצ״ל הוא פוסק גדול מוסמך ומכובד, ומי שהגיד לך שאין סומכין על דבריו, שקר דיבר ועתיד ליתן את הדין

(והשיב משה, סי' מט).

כמוהר״ר דוד שלוש זצ״ל:

על המנוח הרב יוסף משאש ז״ל נוכל לומר שהיה נר ישראל בהפצת התורה בעיר תלמסאן בעיר מקנס, ספרו ״מים חיים״ יעיד על התשובות הרבות שהשיב לשואליו, והדריך את העם בתורה ויראת שמים, ביהכ״נ שלו בעיר מקנס היה מלא בכל שבת מפה אל פה מאנשים שצבאו עליו לשמוע דברי הלכה ואגדה תורה ומוסר מפיו. עמוד הימני בעבודת ה׳ הטהורה והזכה ללא כחל וללא סרק, בענותנותו ותומתו ביושרו וצדקתו,ויחד עם זה היה פטיש החזק להוכיח בשער לחכמים בעיניהם אשר חשבו לפגוע בחז׳׳ל ובתורתם.

(משכיל לדוד עמי קסא)

כמוהר״ר דוד משאש זצ״ל:

ובבואי לדבר על רבנו הגדול זלה״ה, לא ידעתי במה אפתח ובמה אכנהו,

אם בקדושה וטהרה, הוי אדון קרו לו, כל העם עונים מקודש לעומתו. אם בפסיקת ההלכות, מי כמוהו מורה. אם באגדות, הן ידוע לכל כי גדול הדרשנים בדורו היה. אם בדיינות, הן שמו יצא לפניו כרועה קהילות ישראל בתלמסאן, מקנאס וחיפה ת״ו. ואם היותו מחבר, הלא מקומו שמור לו בין גדולי המחברים. כי בכל תחומי התורה ידו הדה, אם בשירה ומליצה, הלא מראש ידוע לכל כחו המופלא בהגיון ומליצה ובנועם שיריו היקרים והמופלאים שבאו ונדפסו בפתחי ספריו ובהקדמותיו היקרות לשאר מפרי החכמים, כי רבינו יוסף זצ״ל היה איש האשכולות במלא מובן המילה, איש שהכל כלול בו, כליל החכמה והמדעים, כליל הבינה,

כליל באהבה וחיבה, הן כל אנשי הערים שהיה בהן ומחוצה להן כשזוכרים את שמו המה יתנו, המה יפארו את מעלותיו. כי איש פלאי היה, ועם כל מעלותיו הרבות, המאירות וזורחות כאור השמש, עוד היה מגלה טפח ומכסה טפחיים, ולכן יהא זה מן הקושי לבא ולתאר בשרד את מעלותיו, אך לכבודו אמרתי אוחילה לדבר ויהי מה, ואהי כמציץ בין החרכים. גדלותו בתורה ובכל חכמה, היה גאון עצום בכל מכמני התורה, כי היה בקיא בכתבי הקודש עד להפליא, וכן דברי המשנה והתלמוד והראשונים היו מונחים אצלו כמאן דמנח ליה בכיסתא, וכל ספרי הפוסקים היו חרותים לו על לוח לבו, זאת לבד מגדלותו בחכמת המליצה, הדקדוק והשיר, וגם מספרי החקירה האלהית לא הניח ידו, כאשר יראה כל מי שמציץ מעט בספריו הקדושים, איך הם מלאים מזן אל זן, וגדושים בידיעות מפליגות בכל תחום וענין. צא וראה לדוגמא את ספרו הגדול אוצר המכתבים, שיש בו ידיעות מופלאות בפשטי לשון הכתובים, בסוגיות עמוקות ועמומות בש׳׳ס ופוסקים, בקושיות והויות דאביי ורבא, ולכל קושיא בדברי הש״ס והפוסקים הוא עונה בצורה מופלאה, ושוטח הדברים כשמלה, שמורה בכל וערוכה, עד שכל חיך מעדנים תמצא.

(דברי פתיחה הרב דוד משאש לאוצר המכתבים ח״א מכון"כתר שלום״)

כמוהר״ר שלמה משה עמאר שליט״א:

ויהי איש אחד מן הרמתים, הוד פניו מאיר עינים, דומה כמלאך מן השמים, מראהו מתוק ומאיר עינים, זיו אורו מזוקק שבעתים, חן ה׳ עליו מלוא חופנים, טהור וזך ונקי כפים, נועם מדותיו כזהב פרויים, מרוקם משובץ בעדי עדיים, וכל רואהו שואל, הזה מחניים. פני משה כפני חמה, האשל אשר ברמה, יוסף דעת יוסף חכמה, על אחת כמה וכמה, האירה פניו בעצמה, שם ניצבה גם קמה, תורתו תורה תמימה, עטפה וחנונא בהינומא, יפה כלבנה ברה כחמה, שלם הוא ומשנתו שלמה, יראתו זכה ותמה, מושרשת בנשמתו פנימה, הוא מוצב ארצה וראשו השמימה.

הוצק חן בשפתותיו, בהם הביע את דעותיו, בשיעוריו ודרשותיו, אמריו ורעיונותיו, וכל שומע אמרותיו, נרגש מאוד יקרותיו, לטעום מתיקות פירותיו, צוף דבש יזל מאורותיו, בין כוכבים עליותיו, ברכות שמים הם ברכותיו, חובק דורות עולם בזיכרונותיו, ימות עולם מקופלים באגרותיו.

האדם הגדול בענקים, בנן של קדושים וצדיקים, שמו נודע בין גדולי הפוסקים, אשר בחכמת התורה מעמיקים, צוללים במעמקיה ולא שבים ריקים, תורתם שלמה לא לחלקים, יעלו שמים ירדו תהומות לעמקים, להעלות פנינים מזוקקים, תורת ה׳ משחקים, וכולם שומעים ומשתוקקים, נאלמים ומרותקים, כי אורות התורה עלי לבו חקוקים,

והוא מעביר שמועה מן המעתיקים. מגדולי הגאונים בדורו, זיוו והדרו, משוש העולם ומאורו, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כקש״ת רבי יוסף משאש זללה״ה. מגדולי חכמי ודייני מרוקו בדורות האחרונים, והרב הראשי וראב״ד מקודש בעי׳׳ת חיפה ת׳׳ו.

(דברי פתיחה של הרב שלמה משה עמאר שליט״א לנחלת אבות ח״א ענז׳ טו)

אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה

עמוד 34

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 200 מנויים נוספים
דצמבר 2022
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר