בארות יצחק- יצחק פריאנטה-פרשת שמות

ואלת שמות בני ישראל הבאים מצרימת את יעקב איש וביתו באו"(א/א) אומר

״אחבת חיים״:

מצרימה גימטריא (שכינה), ואלה שמות, אין שמות אלא לשון חשיבות, כמו שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם, אם כן עלינו לדעת מה חשיבותנו בפרשה זו אשר כל ספר שמות נקראת ע־ שם חשיבות זה. תורתנו הקדושה באה להעיד שמות בני ישראל, כלל חשיבות בני ישראל הוא הבאים מצרימה, כלומר, קבלו על עצמם ברצון את עול הגלות, כי הזכרת שמות השבטים הקדושים כאן אינה כעין סיפור היסטוריה גרידא, הרי שמות היורדים כולם נזכרו עוד בתחילת ירידת יעקב למצרים בפרשת ויגש, אלא הפסוק בא להעיד כאן על חשיבותם ואצילות רוחם של האבות השבטים אשר ירדו חזרה ברצונם הטוב למצרים, אחר היותם בארץ כנען. כי אז בעלותם לארץ כנען לקבור את יעקב היו ברמה גבוהה והיו יכולים בכבוד גדול להישאר שם בארץ מורשת אביהם, אבל הם השבטים, את כל הכבוד השליכו אחרי גוום, וברצון היטו שכמם להיות למם עובד כדי לפרוע את שטר חוב אברהם אבינו בברית בין הבתרים, אכן שמות בני ישראל הבאים מצרימה כלומר כל ביאתב חזרה למצרים היה עבור השכינה. שמות בני ישראל ראשי תיבות(שבי), כל מטרת ראשי השבטים בירידתם למצרים היה להעלות את ניצוצות הקדושה שהיו שבויים בקליפת זוהמת מצרים.

״איש וביתו באו (א/א) אומר "אהבת חינם":

מלמד, בראש קווי היסוד שמו להם למטרה בראש דאגתם שיהיו מדריכים ומחנכים את ביתם ובניהם בקדושה ובטהרה, כמו שבאו, כלומר, לפני ירידתם לאויר הטמא של ארץ מצרים, ואלה קווי היסוד

1) ראובן מחובתם לשמור על קדושת ראית עיניהם ולראות בני מי הם. בני אברהם יצחק ויעקב, כדי לא להיגרר אחר תרבויות חדשות של מצרים(או של ימינו אנו)

2) שמעון ראו חובה על עצמם לקדש את חוש השמיעה, כי אזנים ניכוים תחילה באברים

3) לוי כלומר על ידי שמירת העיניים והאזנים כנזכר לעיל מובטח להם שהשכינה תתלווה עמהם

4) יהודה כלומר מעתה שקשורים ודבוקים בהקב״ה בזכות לוי, הרי בנקל יכולים לעבור את כל שברי הגלות, ולהודות לשם על הכל כברכת הטוב והמטיב, כמו שכתוב באלוהים אהלל דבר בשם אהלל דבר.

5/6) יששכר וזבולון, יששכר הוא השישי בחינת ערב שבת, זבולון, שביעי בחינת שבת, רצה לומר כל הטורח בערב שבת אף על פי שבערב שבת יש רק טורח ואדם אסור לקבוע לו סעודת קבע, אבל מובטח לו שיש שכר טוב בעמלו וסופו לאכול בשבת, וזבולון זוכה על ידי כך שהקב״ה יעשה בו בית זבול לו, לשכון בתוכו, כך היו בטוחים שסוף הכבוד לבוא, על ידי שמירתם בתקנות אלו, דוגמת טורח ערב שבת הרי בוודאי בסופם יגאלו וירגישו גם טעם מנוחת שבת

7) יוסף כלומר על ידי קו יסוד זה יוסיף ה׳ ויאיר אור פניו אתנו סלה

8) בנימין כלומר עם הגיעם למעלה רמה כנזכר לעיל הרי כל המעשים והפעולות בעולם הזה הם עולים לקדושה בצד ימין, עוד ישראל שמורים מלמעלה לבל יחטאו חם ושלום

9/10) דן ונפתלי כלומר אם כבר זכינו במעלות רמות אלו, וכל מעשינו רצויים לפניו יתברך הרי בכוחנו להיות בחינת צדיק מושל ביראת אלוהים אפילו בשעה שחלילה העולם נידון ומדת הדין מתוחה הרי נפתלי, כלומר יש בכוחנו לעמוד בתפילה ולפלל פילולים להורדת השפע לקיום העולם

11) גד כלומר יש בכוחנו לעורר מזל עליון ממקור חסד מתנת חינם אשר לא בזכותא תליא מלתא אלא במזלא, כמו בא גד שאמרה לאה

12) אשר בזכות כל תקנות אלו זכינו והננו מאושרים בחלקינו חלק אלוהינו ממעל גם בעולם הזה וגם בעולם שכולו ארוך ומנוחה לחיי העולמים.

״ואלה שמות בני ישראל ״(א/א) אומר הרב סעדיה בן אור בספרו "ערוגות הבושם"

נראה לי רמז נאה בפסוק זה, והוא כי ראש הפסוק וסופו עולה בגימטריא(13), כמניין יעקב אבינו ו־12 שבטים, אשר עליהם אמר דוד המלך שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה׳. גם מניינם עולה כמניין סוד האחדות, לרמוז על גדולתם הרוחנית וקדושתם העליונית. ועוד יעקב ובניו עולים כמניין אהבה, סוד האהבה הרוחנית. גם שאר ראשי תיבות הפסוק עולים בגימטריא השבים בטוב, לרמוז שאף על פי שנגזרה גזירת בין הבתרים שעבוד 400 שנה, מכל מקום האל הנוצר חסד לאלפים חנן אותם ולא נשתעבדו רק(קיו) שנים כמניין(קיו) פסוקים שבשיר השירים כמו שכתוב גם חכמי האמת אמרו שנגזר עליהם להשתעבד כמניין חמש פעמים אלוהים, שכן תמצא חמש הפעמים אלוהים, עולים בגימטריא(תל) שנה כמאמר הכתוב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים 430 שנה, ולאור רחמיו הגדולים חנן אותם ולא נשתעבדו רק (פו) שנים כמניין אלוהים אחד בלבד, וארבעה שמות אלוהים הנשארים נהפכו לרחמים.

״ איש וביתו באו ״(א/א) אומר רבינו בחיי:

ובמדרש, ראובן, שמעון, לוי, יהודה כל השבטים כולם על שם הגאולה נקראו ראובן(שמות ג) ראה ראיתי את עני עמי, שמעון(שמות ב) וישמע אלוהים את נאקתם, לוי(זכריה ב) ונלוו גוים רבים אל ה׳, יהודה (ישעיה יב) אודך ה׳ כי אנפת בי, יששכר (ירמיה לא) כי יש שכר לפעולתך, זבולון (מלכים א/ח) בנוה בניתי בית זבול לך, בנימין(ישעיה סב) נשבע ה׳ בימינו, דן(בראשית טו) וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, נפתלי על שם(שיר ד) נופת תיטופנה שפתותיך, גד על שם(במדבר יא) והמן כזרע גד הוא אשר על שם (מלאכי ג) ואשרו אתכם כל הגויים כי תהיו אתם ארץ חפץ, ויוסף על שם (ישעיה יא) יוסיף ה׳ שנית ידו, כך דרשו בתנחומא, ושנים עשר שבטים אלו, מפני שעתידים שיעלו לשישים ריבוא בגאולת מצרים תמצא ראשי אותיות שלהם עולים שישים ריבוא פחות שלושת אלפים, ואין לוי בכללם שאינו בכלל פקודי בני ישראל.

״ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמא ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאור (ב/ג) אומר שמנו לחמו :

(גמא) נוטריקון גבריאל, מיכאל, אוריאל, שהם היו עם משה והיו שומרים אותו, והיו מזומנים לצורכו, שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות, מיכאל הוא מלאך החסד הוציא את בת פרעה מביתה אל היאור לעשות חסד עם הילד, וגבריאל הרג את האמה אשר מיחתה בבת פרעה שלא לקחת אותו כדי להקים גזירת אביה, ואוריאל היה עם משה לשמרו, לכן כשנולד נתמלא הבית כולו אור, וכאשר פתחה בת פרעה את התיבה כתיב ותראהו, שראתה עמו אור אל, הוא אור השכינה ותראהו אותיות (תו האור) ותפתח ותראהו אותיות(אותות פתח תורה) שעל ידו יעשה הקב״ה אותות גדולות ונפלאות, ועל ידו פתח הקב״ה את מצרים לפניהם שיצאו לחרות עולם, ועל ידו פתח הקב״ה את השמים בשעת מתן תורה, והראה להם שבשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד זולתו יתברך.

״ וַיִּגְדַּ֣ל הַיֶּ֗לֶד וַתְּבִאֵ֙הוּ֙ לְבַת־פַּרְעֹ֔ה וַֽיְהִי־לָ֖הּ לְבֵ֑ן וַתִּקְרָ֤א שְׁמוֹ֙ מֹשֶׁ֔ה וַתֹּ֕אמֶר כִּ֥י מִן־הַמַּ֖יִם מְשִׁיתִֽהוּ׃ (ב/י) אומר שמנה לחמו

ויגדל הילד בגימטריא בנה הגואל משה אותיות(ה׳) שהוא היה מובחר של ה', מובחר של האנשים, ד־אה של הסנה, מלאך שליח הגאולה, מטה של האלוהים, מראה שם האותיות, מבקיע של הים, מזמר שירת הים, מן השמים הוריד, מדגן השמים האכילם, מן שלו הבאר, מוליך שבעה העננים, בקבל של התורה, מן שמים התורה, מוריד שתי הלוחות, משבר שתי הלוחות, מפסל שתי הלוחות, מתנת שבת הנחיל, מראה שיעשו המשכן, מלמד של החכמים, מלמד של הנביאים.

וַיֹּ֥אמֶר אֶל־בְּנֹתָ֖יו וְאַיּ֑וֹ לָ֤מָּה זֶּה֙ עֲזַבְתֶּ֣ן אֶת־הָאִ֔ישׁ קִרְאֶ֥ן ל֖וֹ וְיֹ֥אכַל לָֽחֶם׃ ״(ג/כ) אומר

ילקוט שמעון:

בידוע שמשה רבינו: נפגש עם צפורה על ידי באר מים, ואכן זו היתה זיווגו, ובטיבה גם כן לזיווגו של משה היה המטה, והוא אחד מן הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, נטלו אדם הראשון בשעה שהיה בגן עדן, מסרו לחנוך, וחנוך לשם בן נח, שם לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הביאו עמו כשירד למצרים, ונתנו ליוסף. כאשר מת יוסף לקחו פרעה, בא אחד מיועצי פרעה ששמו יתרו חשק בו ולקחו, כי היה עשוי מסנפירנון, יתרו נטע אותו בגינתו, ושום אחד לא יכול לעקור אותו מן האדמה. עד שבא משה, והיה מטייל בגן ראה את המטה, הושיט ידו ולקחו בקלות, ראה יתרו בזה את גדולת משה, ונתן לו את צפורה לאשה. מהפסוק משמע שיתרו היו לו רק בנות, וכאשר בא משה מצא יתרו ברכה רבה בגללו ונולדו לו בנים, ומכאן אנו למדים שכל מקום שהולך צדיק הולכת עמו הברכה וההצלחה לו ולבני דורו.

ביאור למילה מסנפירנון (א.פ)

סַפִּיר היא אבן החן הנזכרת ביותר בתנ"ך (לצד שֹׁהַם). היא ידועה בין היתר מרשימת אבני החושן שהניח הכהן הגדול כנגד לוח ליבו "וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם" (שמות כח, יח), ומרשימת אבני גן העדן בספר יחזקאל "…כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת" (כח, ג). בחלק מתרגומי המקרא לארמית באה כנגד 'ספיר' המילה שַׁבְזֵיז, אולם באחרים באות כנגדה הצורות ספירינוןסנפרינון או סמפירינון ואף בלשון חכמים מוצאים לא פעם את שם האבן בכתיבים אלו. מקובל להניח שהמילה ספיר התגלגלה מן המילה saniprīya בסנסקריט. שם זה נשאל ליוונית (σάπϕειρος, באותיות לטיניות sappheiros) וללטינית (sapphirus), וכך מוצאים בתרגומי המקרא ללשונות אלו. מכאן קצרה דרכו גם אל לשונות אירופה.

https://hebrew-academy.org.il/2021/02/09/%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8/

(תוספת שלי א.פ)

וַיֹּ֣אמֶר יְהֹוָ֔ה רָאֹ֥ה רָאִ֛יתִי אֶת־עֳנִ֥י עַמִּ֖י אֲשֶׁ֣ר בְּמִצְרָ֑יִם וְאֶת־צַעֲקָתָ֤ם שָׁמַ֙עְתִּי֙ מִפְּנֵ֣י נֹֽגְשָׂ֔יו כִּ֥י יָדַ֖עְתִּי אֶת־מַכְאֹבָֽיו׃ (ג/ז) אומר ״אהבת חיים״:

אמר הקב״ה למשה כי ידעתי את מכאוביו, שרוצים ישראל לבכות ולצעוק מרוב שנתמלאו בצרות ויסורים, אך ליבם כואב ואינם יכולים, לכן אני צריך להושיעם. ואמרו המפרשים שגם לעתיד יתקיים הפסוק וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנוכי בדם ואש ותמרות עשן, ובזוהר הקדוש פרשת וארא כתוב, איך יהיה דם ואש בעולם? ומי מתחיל? ומי יקבל העונש בראשונה? הזוהר אומר, ישמעאל, מפני ששר של ישמעאל מקטרג תמיד על ישראל יותר מ־70 אומות ואומה זו היא שותפו של עמלק, וכך כתוב שם בא וראה 1300 שנה ששלט ישמעאל בארץ הקודש עבור מה? עבור שמל בשר ערלתו, אוי לאותה שעה שנולד ישמעאל ומל בשר ערלתו, כי בעבור כך עמד ממונה של ישמעאל 400 שנה ודרש חלק בארץ באמרו, מי שמל את עצמו האם אין לו חלק בארץ? משיב הקב״ה כן, אבל ישראל מקיימים כיאות, אחר כך בא ישמעאל וקטרג ואמר אף על פי כן שמל וכו' והם שמעכבים את בני ישראל לשוב למקומם עד שיגמר אותו זכות של בני ישמעאל, ובאותם הימים יקומו ישמעאל לעורר מלחמות חזקות בעולם ויתאספו בני אדום עמהם, ובאותם הימים יעמדו אחד על הים ואחד על היבשה ואחד סמוך לירושלים ישלטו אלה באלה וארץ ישראל לא תימסר לבני אדום ובאותו זמן יתעורר עם אחד מסוף העולם על רומי הרשעה וילחמו שלושה חודשים ויתאספו העמים ויפלו בידיהם עד שיתאספו כל בני אדום עליהם מכל קצוי העולם ואז יתעורר הקב׳׳ה עליהם, וזה שאמר הכתוב כי זבח לשם בבצרה, ואחר זה כתוב שהקב״ה יאחז בכנפי הארץ וינער רשעים ממנה, אלו בני ישמעאל, זאת אומרת כמו שבן אדם מחזיק המפה כדי לנערה כך הקב״ה ינער את ישמעאל וישבור אל כל החילות מלמעלה ואז לא ישארו חילות למעלה מאומות העולם אלא חיל ישראל לבדם, שנאמר ה׳ צלך על יד ימינך ואז ה׳ ימלוך לעולם ועד. צא וחשוב עבור ישמעאל שנימול בן 13 שנה שלטו בארץ 1300 שנה ועודם מעכבים את ישראל לעלות לארץ, ועבור זה ינערם הקב׳׳ה מן העולם ואדום עמהם משתתף ומי יקבל העונש קודם, ישמעאל.

בארות יצחק- יצחק פריאנטה-פרשת שמות

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 200 מנויים נוספים
ינואר 2023
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר