רבני פאס וחכמיה-דוד עובדיה

פאס וחכמיה
פאס וחכמיה

 

יהודה אדרעי אחי ר׳ שלם, מחכמי פאס במאה החמישית.

משה דרעי הי במאה הי״ב לספירת הנוצרים. נולד כנראה בדרעא ונקרא דרעי על שם מקום הולדתו. למד תורה בלוסינה שבספרד אצל ר׳ יוסף בן מיגאש, חזר למארוקו התיישב בפאם והתפרסם לחסיד ובעל מעשים. ידיעותינו עליו לקוחות ברובן מעדותו של הרמב״ם שנזכיר להלן. חזה את הגאולה כקרובה והודיע על כך לציבור שנטה אחריו מתוך אמונה שלימה, לפני הפסח הודיע להם שבניסן נגאלו אבותינו ממצרים ובניסן עתידים להגאל, וכמו שאבותינו נשלו את המצרים, כך עלינו לעשות בגאולה הקרובה. ומאחר שבפסח זה אנו נגאלים, לכן על כל אחד לקנות מהגויים כלי כסף וכלי זהב בהקפה, אפילו במחירים מופרזים ולהתחייב על התשלום לאחר הפסח, ובין כה אחר הפסח לא יהיה לגויים ממי לגבות. העם שנטה אחריו, מילא אחרי הוראותיו, למרות אזהרותיו של ר' מימון אבי הרמב״ם. התוצאה פסח הגיע, הגאולה לא באה והיהודים נאלצו לשאת בעול החובות הכבדים שהתחייבו לגויים, דבר שרושש את כל עשירי הקהילה, ור׳ משה דרעי עצמו ברח ועלה לארץ ישראל. וזה תיאור המעשה ב״אגרת תימן״ להרמב״ם״… כי לפני המשים שנה כיום הזה או קרוב לכך בא אדם חסיד ומעולה, חכם מחכמי ישראל ושמו כמר משה דרעי, בא מדרעא אל ארץ אלאנדלס ללמוד תורה מפי ר יוסף הלוי ז״ל בן מיגש, אשר שעמתם את שמעו. אחרי כן בא אל בירת ארץ המערב, כלומר פאס, ונקהלו אליו אנשי המקום, כי חסיד ומעולה וחכם הוא אמר להם: הנה משיח קרב ובא… ונמשך העם אחריו והאמינו בדבריו. והיה אבי מורי זצ״ל(:=רבי מימון) מסיר את לב העם מאחריו…

הוא ניבא נבואות ונתקיימו כל אשר אמר… אמר להם כי יבא המשיח בשנה זו בליל פסח, וצוה אותם למכור את רכושם ולהתחייב חובות למוסלמים, כל דבר השוה דינר בעשרה דינרים… ועשו כן. וכשבא הפסח ולא קרה דבר אבדו האנשים ההם הואיל ויצאו רובם מרכושם במעט מזער והחובות רבו על העם… ויצא לארץ ישראל ומת שם ז״ל…״. הרמב״ם בתשובותיו מזכיר את ישיבת ר׳ משה דרעי בארץ ישראל ומסתייע ממנו לדבר הלכה, קיימת סברה שנולד בפאס וממנה הלך לדרעא, אבותיו באו מספרד לפאס. וכי הוא חי במאה התשיעית והיה מורו של סלמון בן ירוחם הקראי. אולם מתקבלים יותר הדברים שהובאו באגרת תימן עליו ועל זמן פעולתו.      

ב י ב ל ׳: א. הלקין, ״אגרת תימן״ נויורק, תשי״ב, ענד 99 101—103; א. ח.     

פריימן ״תשובות הרמב״ם״ (ירושלים תרצ״ד) עט׳ 9 סי׳ ז; ח.ז.הירשברג ״תולדות היהודים באפריקה הצפונית״, ח״ב עט׳ 86—89. ״מלכי רבנן״ בערכו;״נר המערב״ עט׳ 26.

 

שלום אדרעי חי במאה הה׳ נחשב בין גדולי הרבנים בתקופה. כנראה שכיהן בהתחלה כסופר שטרות ויש לנו ממנו הרבה העתקות וקיומי חתימות.

אחרי כן התמנה לדיין בבית דינו של ר׳ יהודה בן עטר (יתכן שהיה תלמידו) עם הרבנים יעקב אבן צור, יעקב אבן מלכא, אברהם בן עלאל, שמואל אלבאז ועוד. הוא חתום על הרבה פס״ד שחלקם נדפסו בספרי שו״ת של חכמי התקופה בעיקר ב״משפט וצדקה ביעקב״ וחלקם עודם בכתובים. חיבר דרשות כת״י, חידושי ש״ס שמהם נמצאים כיום בבית מדרש לרבנים בנויורק, קובץ על מסכתות ברכות ותענית ומכיל כמאתים דפים. הוא חתום על כמה תקנות שנתקנו בין השנים התפ״ט—התק״א/ 1741—1729 עם חכמי פאס. הוא אחי ר׳ יהודה הנ״ל.

ב י ב ל ׳: כרם חמר, תקנות, קד—קח, קנא—קנה, קס, קסה—ו, קסט, קע; נר המערב, עט׳ 142; מלכי רבנן, דף קיב—ד).

 

אברהם אזולאי [א] מדור המגורשים. היה גדול בתורה ומתואר על ידי נכדו ר׳ אברהם בהקדמתו לספרו ״חסד לאברהם״: ״…החסיד העניו נעים זמירות החכם וכו'״ מבני דורו היו הרבנים שלמה בן מלך ושמעון בן לביא.

 

אברהם אזולאי [ב] ב״ר מרדכי. נולד בפאס בערך בשנת הש״ל ונפטר בחברון בשנת הת״ג/1643—1570. בפאס רכש את ידיעותיו המפליגות בתלמוד, בפילוסופיה וקבלה. בשיטתו הקבלית הושפע הרבה מהספר ״פרדס דמונים״ של ר׳ משה קורדובידו. אחר התלבטות נפשית בין הפילוסופיה לקבלה החליט לבחור בחכמת הקבלה אשר לה הקדיש כל כוחותיו. כנראה בהשפעת הקבלה וקושי הגלות החליט לעזוב הגולה ולעלות לארץ ישראל. הוא עלה ביחד עם קבוצת עולים מפאס. התיישב בחברון אחר כך עבר לירושלים ובמגיפה שהיתה בירושלים, חזר לחברון.

הוא שהה תקופה מסויימת גם בעיר עזה. בחר לשבת בחברון מאחר שהיתה באותה התקופה מרכז חשוב של מקובלים, בחברון התיידד עם ר׳ אלעזר בן ארחא. על יציאתו מפאס, עלייתו וקשיי הקליטה בהם נתקל הוא כותב בהקדמת ספרו ״חסד לאברהם״: ״… זכרתי ימים מקדם כאשר הייתי בימי חרפי בחלד, עיר מולדתי פאס, עיר גדולה במעלה ותהלה, עיר של יקרים וחכמים אנשי סגולה מיוחדים, ואני בקרב חכמים… להתחמם כנגד גחלתן… ויהי כי הקיפו עלי הימים רוש ולענה… ואני בתוך ההפיכה אשר הפך ה׳ באפו עיר קברות אבותי ע״ה עיר פאס המהוללה… ומרוב שיחי וכעסי ולחצי זה הדחק, ודלתי ביתי נקי מנכסי, וחמדתי לגור בארץ ישראל… היא חברון, ויהי היום בשנת השע״ט… ואמלטה אני וביתי לעיה״ק ירושלים וגם שם היה חרון אף ה׳ ויגוף בעמו ובפרט ביתר הפליטה הנמלט ממשברי ים התלאות… אשר נמלטו בציון עה״ק מן אנשי סגולה תושבי העיר פאס וסביבותיה ורובם ככולם באו בחדרי שערי מות… ואני ובני ביתי אל סביבות חברון…״. מדבריו אנו לומדים שעזיבתו את פאס היתה לרגל פורענות שהיתה בה, וכי עזבו עמו הרבה מיהודי פאס, וכי מרבית העולים התיישבו בירושלים ורובם נספו במגיפה של שנת השע״ט. ר׳ אברהם חיבר הרבה ספרים, אך נדפסו רק לאחר מותו. חיבוריו שחיבר בהיותו בפאס נאבדו בדרך עלייתו לארץ. ובשבתו בארץ חיבר אחרים. מחיבוריו נזכיר ״אור הלבנה״ שנדפס לראשונה בתרנ״ט/1899, ״אור החמה״ שהשלים את חיבורו בשנת השע״ט/1619 ונדפס בתרנ״ו—ח/ 8—1896, ״אור הגנוז״ שנשאר בכת״י לארבעת חיבוריו הנ״ל קרא ״קרית ארבע״, ״זהרי חמה״ שהשלים את חיבוריו בשנת השפ״ב/1622 הוא קיצור לספר ״ירק יקר״ מר׳ אברהם גאלאנטי — תלמיד הרמ״ק והוא פירוש לזוהר. נדפס בשנת התרמ״ב/1882. ״הסד לאברהם״ נדפס בשנת התמ״ה/1685. דן בעקרונות הקבלה לפי שיטת הרמ״ק עם הארות והערות משיטת האר״י ז״ל. ״כנף רננים״ ו״מעשה חושב״, שניהם בכת״י והם נשענים על ״ספר הכוונות״, ״בעלי ברית אברהם״ פירוש קבלי על התנ״ך נדפס בתרל״ג/1873. ״אהבה בתענוגים״ פירושים למשנה אשר נדפס ממנו רק על מסכת אבות ועדויות.

מצאצאיו היו גדולי המקובלים והחכמים בדורות הבאים וביניהם החיד״א. (ראה הטבלה המצורפת).

 

ר׳ מרדכי אזולאי

ר׳ אברהם אזולאי

 

בן בתו

ר׳ דוד יצחקי

 

בן בתו חנה

ר׳ בנימין זאקי- נפטר בת״ע/1710

 

ר׳ יצחק אזולאי

נולד בחברון בשנת שע״ט/1619 נפטר בת"ע 1710

 

ר׳ ישעיה אזולאי נפטר בשנת תצ״ב/1732

 

ר׳ ישראל זאבי

ר' יצחק זרחיה אזולאי

נולד בשנת תס"ב-1702 נפטר בירושלים בשנת תקכ"ה 1765

 

ר׳ חיים יוסף דוד אזולאי נולד בירושלים בשנת תפ״ד/1724

            נפטר בירושלים בשנת תקב״ה/1765 נפטר בליוורנו בשנת תקס״ו/1806

 

ראה טבלת שושלת יוחסין באנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית), 1970, כרך ד׳, עמ׳

  1. 1017.

           

רבני פאס וחכמיה-דוד עובדיה

עמוד 254

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 200 מנויים נוספים
ינואר 2023
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר