אַזְכִּיר מַעַלְלֵי יָהּ, שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים-רבי דוד בן אהרן חסין

תהלה לדוד

22 – סז. אזכיר מעללי יה

על עשר המכות. בתיאור מדה כנגד מדה בעשר המכות. שיר מעין אזור בן שש עשרה מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף וטור אזור. במחרוזת האחרונה נוספה צלע לטור האזור. חריזה: אאאא בבבא גגגא וכוי.

משקל: אחת עשרה הברות בטור.

כתובת: פיוט על עשר מכות בטעמם ונמוקם כפי מה שארז״ל [=שאמרו רבותינו זכרונם לברכה] במדרש. והוא נעם ׳יחיד ומיוחד׳ או נעם ׳אהגה כיונה׳.

סימן: אני דוד בן אהרון חזק. [נ״י: שיר יסדתי על י׳ מכות על פי טעמם ונימוקם במדרש כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים בפרשת וארא ובפרשת בא אל פרעה…].

מקור: א- לב ע״ב; ק- לד ע״ב; נ״י 5350 – 4 ע״ב.

 

אַזְכִּיר מַעַלְלֵי יָהּ, שׁוֹכֵן גְּבוֹהִים

הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ מִכָּל צָרֵיהֶם

גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים

כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

 

5- נֶאֱמָן אֱלֹהֵי קֶדֶם מֵעוֹנָה

כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה

בְּעֶשֶׂר מַכּוֹת אֶת מִצְרַיִם עִנָּה

בַּמִּדָּה אֲשֶׁר מָדְדוּ מַדַּד לָהֶם.

 

יָעֲצוּ עֵצוֹת הִגְדִּילוּ רָעָתָם

 10- מִנְּשֵׁי עַמִּי מָנְעוּ טְבִילָתָם

 בְּמִקְוֵה מַיִם לְמַעֵט לְדָתָם

אֱלֹהִים הָפַךְ לְדָם יְאוֹרֵיהֶם.

 

דָּנָם חִיְּבָם שַׁדַּי הֶעֱנִישָׁם

וַיָּשֶׁב לָהֶם גְּמוּלָם בְּרֹאשָׁם

-15 לוֹקְטֵי שְׁקָצִים שָׁמוּם, שָׁרַץ אַרְצָם

צְפַרְדְּעִים בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.

 

וְאַף גַּם זֹאת הַפּוֹשְׁעִים הַמּוֹרְדִים

בְּזֶרַע קֹדֶשׁ הָיוּ מְשַׁעְבְּדִים

חוּצוֹת וּשְׁוָקִים הָיוּ מְכַבְּדִים

20-עֲפָרָם כִּנִים הָיָה גְּבוּלֵיהֶם.

 

דֻּבִּים וּנְמֵרִים אֲרָיוֹת וּכְפִירִים

גָּזְרוּ לְהָבִיא מִתּוֹךְ הַיְּעָרִים

לְשַׂחֵק בָּהֶם מְלָכִים וְשָׁרִים

וַיָּבֹא עָרֹב כָּבֵד בְּבָתֵּיהֶם.

 

25 בְּקָרָם וְצֹאנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם

מָסְרוּ בְּיָדָם לַנְחֹתָם לִרְעוֹתָם

רוֹעֶה טוֹב הִסְגִּיר לַדֶּבֶר חִַיָּתָם

כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵהֶם

 

נְתָנוּם מְחַמְּמֵי מֶרְחֲצָאוֹת

 30-לְעַדֵּן בָּהֶם גּוּפָם וּלְהִתְנָאוֹת

בִּשְׁחִין פּוֹרֵחַ הִכָּם צוּר צִבְאוֹת

בְּלֹא יוּכְלוּ יִגְּעוּ בִּלְבֻשֵׁיהֶם.

 

אוֹיְבֵינוּ לוּדִים כַּסְלֻחִים פַּתְרֻסִים

עַל דִּבְרַת שׁוּמָם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים

35-נוֹטְעִי כְּרָמִים גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים

אֵשׁ לַהֲבוֹת בָּרָד נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם.

 

הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם הַמִּצְרִים

בָּהֶם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים

אָמַר וַיָּבוֹא אַרְבֶּה צוּר יְצוּרִים       

40-וְיִתֵּן לְחָסִיל אֶת יְבוּלֵיהֶם.

 

רָעִים וְחוֹטְאִים בַּחֹשֶׁךְ נִדּוֹנוּ

כִּי רַבִּים הָיוּ מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

מִצֵּאת מֵאֲנוּ לִקְבוּרָה נִתָּנוּ

לָמָּה יֹאמְרוּ אַף הֵם לוֹקִים כְּמוֹהֶם.

 

45 וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹרָה הָיְתָה

בְּמוֹשְׁבוֹתָם וְלַמִּצְרִים עֲלָטָה

כָּל בֵּית נְכֹאתָם עֵינֵיהֶם רָאֲתָה

נֶחְפְּשׂוּ וְגַם נִבְעוּ מַצְפּוּנֵיהֶם.

 

נֶגֶד אֲבוֹתָם צוּר יִשְׂרָאֵל עָשָׂה

50 פֶּלֶא וְהוֹצִיא הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה

כְּאִישׁ מִלְחָמָה וּכְגִבּוֹר יָצָא

בַּחֲצוֹת לַיְלָה הִכָּה בְּכוֹרֵיהֶם.

 

חֵילָם בָּזְזוּ בְּתוֹרַת שְׁאֵלָה

כְּלֵי כֶּסֶף וְזָהָב אַף הַשִּׂמְלָה 

55-אֶרֶץ מִצְרַיִם עָשׂוּ כִּמְצוּלָה

לֹא מָצְאוּ כָל אַנְשֵׁי חַיִל יְדֵיהֶם.

 

זֶבַח פֶּסַח הוּא לְאֵל חַי עֻזֵּנוּ

טוֹבָה כְּפוּלָה לַמָּקוֹם עָלֵינוּ

שֶׁעָשָׂה נִסִּים לְאָבוּתֵנוּ      

60-בַּזְּמַן הַזֶּה בַּיָּמִים הַהֵם.

 

קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי

אוֹתִי מְמַסְגֵּר יוֹצִיא לַחָפְשִׁי

וְיִבְנֶה כְּמוֹ רָמִים מִקְדְּשֵׁי

שָׁם יָבִיאוּ יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם / לָהּ' לְהַקְרִיב קָרְבְּנֵיהֶם.

 

1. אזכר מעללי יה: על-פי תה׳ עז, יב. שוכן גבוהים: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ לג, טז. 2. הנפרע… צריהם: על-פי ערבית לחול, ברכה שלאחר קריאת שמע: ׳האל הנפרע לנו מצרינו׳. 4-3. גדול… עליהם: על-פי שמ׳ יח, יא, וכפירש״י שם, על-פי המדרש. 5. אלהי קרם מענה: כיעי לקב״ה, על-פי דב׳ לג, כז. 6. כי… אמונה: על-פי דב׳ לב, ד, שדן את המצרים כראוי להם, מידה כנגד מידה, על-פי דב׳ לב, ד. 8-7. בעשר… להם: עשר מכות כנגד עשרה דברים שגזר פרעה על ישראל, על-פי במדב״ר י, ב. 9. יעצו רעתם: על-פי יש׳ כח, כט. מכאן ואילך מפרט הפיוט את עשר המכות ואת הנמוקים לכל מכה ומכה. 12-10. מנשי… יאוריהם: על-פי שמו״ר ט, י: ׳מפני מה הביא עליהן דם – מדה כנגד מדה… לפי שלא היו מניחין בנות ישראל לטבול מטמאתן כדי שלא יהיו פרין ורבין, לפיכך לקו המים בדם׳. 12. הפן לדם יאוריהם: על-פי תה׳ עח, מד. 13. דנם: כמבטח בבר׳ טו, יד. שדי: בנ״י ׳צורי׳. 14. וישב… בראשם: על-פי יו׳ ד, ד. 16-15. לוקטי… מלכיהם: על-פי שמו״ר י, ד: ׳למה הביא עליהם צפרדעים, מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרים להם: הביאו לנו שקצים ורמשים, לפיכך הביא עליהן צפרדעים, ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים׳. 16. שרץ… מלכיהם: על-פי תה׳ קה, ל. 17. הפושעים המורדים: הם המצרים, על-פי יח׳ כ, לח. 18. זרע קדש: כינוי לישראל, על-פי יש׳ ו, יג. 20-19. חוצות… גבוליהם: על-פי שמו״ר י, ז: ׳למה הביא עליהם כנים, לפי ששמו ישראל מכבדי חוצות ושוקים, ולפיכך נהפך עפרם לכנים…׳. 20. עפרם… גבוליהם: על-פי תה׳ קה, לא; שמ׳ ח, יג. 24-21. דובים… בבתיהם: על-פי שמו״ר יא, ג: ׳למה הביא עליהם ערב לפי שהיו אומרים לישראל: צאו והביאו לנו דובים ואריות ונמרים, כדי להיות מצירים בהם, לפיכך הביא עליהם חיות מערבבות…׳. 23. לשחק בהם: להשתעשע במלחמת חיות זו בזו, הלשון על־פי תה׳ קד, כו. 24. ויבוא… בבתיהם: על-פי שמ׳ ח, כ. 28-25. בקרם… ירעהם: על-פי שמו״ר יא, ד: ׳למה הביא להן דבר, לפי ששמו ישראל רועי בקר ורועי צאן וכל בהמה בהרים ובמדבריות, כדי שלא יפרו וירבו. אמר הקב״ה: אני אביא עליכם רועה יפה [= דבר שמשמעו מות]׳. 27. רועה טוב: כינוי לקב״ה, על-פי בר׳ מט, כד. הסגיר לדבר חיתם: על-פי תה׳ עח, נ. 28. כצאן… ירעהם: על-פי תה׳ מט, טו. הוסיף ה״א לתקנת המשקל והחרוז. 32-29. נתנום… בלבושיהם: על-פי שמו״ר יא, ה: ׳… שחין למה הביא עליהן, מפני ששמו את ישראל לחם להם חמין ולצנן להם את הצונן, לפיכך לקו בשחין, כדי שלא יוכלו לגע בגופן׳. 32. בלא… בלבושיהם: על-פי איכה ד, יד. 33. אויבנו… פתרוסים: שמות צאצאיו של מצרים, על-פי בר׳ י, יג-יד. 34. על דברת שומם: משום ששמו. 36-34. על דברת… גשמיהם: על-פי שמו״ר יב, ג: ׳למה הביא עליהם ברד לפי ששמו ישראל נטעי כרמים וגנות ופרדסים ואילנות, לפיכך הביא עליהם ברד ושיבר את הכל׳. 36. אש… גשמיהם: על-פי תה׳ קה, לב. 38-37. האריכו… חרשים: על-פי תה׳ קכט, ג. 40-37. האריכו… יבוליהם: על-פי שמו״ר יג, ו: ׳ארבה למה הביא עליהן, מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה, ואכלו כל מה שזרעו להן ישראל׳. 39. אמר… יצורים: הקב״ה, צור היצורים, אמר ויבא ארבה. 40. ויתן… יבוליהם: על-פי תה׳ עח, מו. הוסיף ה״א לתקנת החרוז והמשקל. 44-41. רעים… כמוהם: על־פי שמו״ר יד, ג: ׳חשך למה הביא עליהן…’ לפי שהיו פושעים בישראל שהיה להן פטרונין מן המצרים והיה להם שם עשר וכבוד ולא היו רוצים לצאת. אמר הקב״ה: אם אביא עליהן מכה בפרהסיא וימותו יאמרו המצרים: כשם שעבר עלינו, כך עבר עליהם. לפיכך הביא על המצרים את החשך שלושה ימים, כדי שיהיו(ישראל) קוברין מתיהם ולא יהיו רואיו אותן שונאיהם ויהיו משבחים לקב״ה על כך׳. וראה פירש״י לשמי י, כב. 46-45. ולכל… עלטה: על־פי שמ׳ י, כב-כג. 47. כל… ראתה: על-פי שמור יד, ג: ׳… שכל מקום שהיה יהודי נכנס היה אור נכנס ומאיר לו מה שבחביות ובתבות ובמטמונות…׳ הלשון היא על-פי מל״ב כ, יג. 48. נחפשו… מצפוניהם: על-פי עו׳ א, ו. 50-49. נגד… פלא: על-פי תה׳ עח, יב, והשווה מדרש שה״ש ב, ח.49. צור ישראל: כינוי לקב״ה, על-פי יש׳ ל, כט. 50. אבן הראשה: כינוי לישראל על-פי זכ׳ ד, ז. 51. ראש… יצא: על-פי יש׳ מב, יג. 52. בחצות… בכוריהם: על-פי שמ׳ יב, כט. 54-53. חילם… השמלה: על-פי שמ׳ יב, לה.53. חילם: עשרם. בתורת שאלה: על-פי שמ׳ יב, לה. 55. ארץ… כמצולה: ריקה כמצולה שאין בה דגה. על-פי שמו״ר ג, יד. 56. לא… ידיהם: על-פי תה׳ עו, ו. 57. זבח… עזנו: על-פי שמי יב, כז. 58. טובה… עלינו: על-פי הגדה של פסח. 60-59. שעשה… בהם: על-פי לשון הברכה השניה בהדלקת נר חנוכה. 61. קויתי… נפשי: על-פי תה׳ קל, ה. 62. אותי… לחפשי: על-פי יש׳ מב, ז. 63. ויבנה… מקדשי: על-פי תה׳ עח, סט. 64. שם… זבחיהם: על-פי דב׳ יב, ו. להקריב קרבניהם: על-פי וי׳ ז, לח, ובנ״י: ׳כל אשר נשמת רוח חיים בהם׳, רמז לתפילת נשמת

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 199 מנויים נוספים
ינואר 2023
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר