מורשת יהדות מרוקו

משפחתו

כאמור, הוריו של היו״ם הם רבי חיים משאש ומרת שמחה לבית גנו (זנו). אחותו מאב ומאם הייתה מרת מירה (מרים) אשת הרב מכלוף טולידאנו זצ״ל. עם פטירת אימו של רבנו – שמחה, נשא רבי חיים אשה נוספת ושמה ביידא למשפחת בוסידאן, והתווספו לרבנו אחים נוספים: מרת זוהאר אשת ר׳ מימון רואש (ולאחר פטירתו הייתה אשר רבי יעקב בירדוגו), ר׳ ידידיה משאש, ור׳ סירי חיים משאש.

היו״ם בעצמו נשא לאשה את מרת שמחה בת רבי אהרן הכהן ז״ל בזיווג ראשון, ובזיווג שני את מרת רחל בת הרב יחיאל אלכריף ז״ל.

שנים רבות חיכה היו״ם לפרי בטן שימלא את עולמו באושר ויאיר את חייו באור הגדול המיוחד ושמור רק לילדים. הוא לא הפסיק להתפלל בחייו על הברכה הגדולה הזאת שנקראת ילד.

פעם אחת עלה רבי יוסף לקברו של הצדיק רבי עמרם בן דיואן זצ״ל (הקבור בעיר וואזאן שבמרוקו) ובקש מהצדיק שיזכור את האהבה הקדומה שהייתה לו עם סבו, את הקשר המיוחד שהיה ביניהם, ואת העובדה שרבי עמרם התארח בבית של הסבא הגדול שלו רבי זכרי משאש כמעט שמונה שנים (בעקבות מלחמת שבטים שהתפרצה מסביב למקנס ולא אפשרה לצאת מהעיר). בתוך כך בקש רבי יוסף מהצדיק רבי עמרם שיעמוד עליו בתפילה לפני הקב״ה ויברכהו בבן זכר. באותו ביקור גם כתב רבי יוסף פיוט המדבר בשבחו של רבי עמרם. וכך כתב:

"קבר קדשך באתי, מארץ מולדתי נסעתי,

וכחי ענתי, בדרך בהרים ונחלות         רב עמרם.

ועמוד ברוב תחנונים, לפני האל שוכן מעונים,

בבנים הגונים, יפקוד אותי נורא עלילות רב עמרם.

אהבתך עם הורי זכרי, הוא הקדוש רבי זכרי,

אשר בתוך עירי, הגיתם נסתרות ונגלות רב עמרם״.

תפילתו של היו״ם נשמעה היטב בשמיים והוא זכה לבן שקראו – אליהו. לימים רבי אליהו החזיק בכל כתביו המקוריים של היו״ם ופעל במרץ להוציאם לאור עולם ולהנחילם לכלל הציבור. זכה רבי אליהו והותיר אחריו משפחה גדולה וענפה." זכה והתקיימה בו תפילתו של רבנו: ״אנא ה׳ אלוהינו, שלשל נא עוד את משפחתנו עד דור אחרון, בזרע קודש בעלי יראה וכשרון, חכמה ותבונה ודעת יתרון, עושר וכבוד השקט ושלוה גיל ורון, שיהיה לשם ולתהילה בעדת ישורון״(הקדמת המחבר לשו״ת מים חיים א).

הערת המחבר: נפטר בן 97 בתאריך י״ח בטבת התשע״ח, ונטמן בבית העלמין באשדוד. בהלוויתו הזכיר הרב שמעון חיים פינטו – רבה של אשדוד, שלא היה פשוט לסבא הגדול רבי יוסף זצ״ל להביא לעולם ילד אחד ויחיד, אבל הילד האחד הזה הביא לעולם הרבה חיים חדשים, דור ישרים מבורך, והשאיר אחריו אור שיאיר לדורות. תנצב״ה.

פיוטים שנכתבו על היו״ם

רבנים ומשוררים שונים שהעריכו והעריצו את היו״ם, כתבו מספר שירים ופיוטים על דמותו וחיבוריו של רבי יוסף משאש זצ״ל. להלן מספר שירים מצומצם:

• אור בהיר אור נערב – מאת הרב יצחק מרעלי זצ״ל'

הרב יצחק מרעלי זצ״ל (1952-1867) רב משכיל עברי מאלג׳יר, משורר ופייטן, חוקר, מתרגם, דיין ומחנך, ממחיי השפה העברית באלג׳יר ומראשוני מנהיגי שיטת עברית בעברית. כתב מעל ל-200 פיוטים ושירים, ונחשב לדמות מרכזית בקרב משוררי וחכמי אלג׳יריה. הפיוט הנ״ל הובא עם ביאור לרעיונות השיר בהקדמה לשו״ת מים חיים א, עמ׳ 7 – הסכמת הרב יצחק מרעלי.

אור בהיר אור נערב / על קרית מלך רב

צץ פתאום ממערב / כאשר בא יוסף:

נדים לנשיא נעדר / משושם ציץ בסמדר

ויכוננו כס מהדר / ויעלו את יוסף:

יראת רום אוצרו / ותעודה מבצרו

נשקו צור עת יצרו / ויברך את יוסף:

יהב לו המדע / כהימן וכלכל ודרדע

בשערים הוא נודע / בן פורת יוסף:

צדק לרדף מהיר / לנסר גן אל יזהיר

ובת-יה פניו תזהיר / כדברה אל יוסף:

חכו מן רב טעם / ובדרשו בכל פעם

צפוף יקשב העם / את כל דברי יוסף:

קומה לו כארזים / ובמטה נגיד חוזים

המון אמונים עליזים / נהג כצאן יוסף:

ממצולות תושיות / משה מרגליות

בעטרת פז ראויות / תהיו לראש יוסף:

רעיו רועי ישרון / בר שחק כי יחסרון

להשיב נפש ינהרון / לשבר אל יוסף:

עניו בישר מצוין / לובש תם כשרין

אך לקרב דת מזין / ויהי ה׳ את יוסף:

למדבר הרים יצא / גלות מקור רצה

ומים חיים מצא / המשקים את יוסף:

יחד צחי צמא / לרוות מעין חכמה

לאין און תרבה עצמה / לכו אל יוסף:

מדי ראו ראה / ברגלונית ‘ הנאה

חשק בה כי נשאה / עיניה אל יוסף:

אז יסור אליה / למץ צוף מליה

וימשש כל כליה / כי הובאו בית יוסף:

לטוב עשה אות אתו / כל שר תורה בעתו

בעין יפה בתתו / כל אשר לו ביד יוסף:

גזרת ספיר ספרו / בו חק גם שם הורו

עוד עוד אמרי שפרו / יוסף לאמר יוסף:

יואל חי העולמים / ברב חסד וברחמים

שום קץ בקרב ימים / לכל סבל בית יוסף:

רצון יעטר ויחנן / זרע אזרח רענן

וישיב לנוה שאנן / בני יעקב ויוסף:

עולמנו אור נמלא – מאת הרב דוד בוזגלו זצ״ל.

הרב דוד בוזגלו זצ״ל (1903 – 1975) מורה, משכיל עברי, מלחין, פייטן ומשורר יהודי־ מרוקאי שכתב מאות פיוטים ושירים בעברית ובערבית. ואשר נחשב לגדול הפייטנים של השירה המרוקאית המסורתית במאה ה-20. הפיוט הובא בתוך: בוזגלו דוד, שירי דודים השלם, ירושלים – תשס״ה. עמ^׳ 163.

עולמנו אור נמלא / שפרה עלינו נחלה

יום בו עלינו נגלה / הודו של יוסף:

משביר בר בטהרה / דגן שמים זו תורה

ללא שכר ותמורה / כל דברי יוסף:

דורש הוא לכל שואל / על פי דת יקותיאל

יהודה וישראל / אהב את יוסף:

אהבת אמת גלויה / ענות צדק רצויה

על יראת חטא בנויה / שופריה דיוסף:

ובקול חוצב להבות / עושה נפשות רבות

לבנים ולאבות / בן פורת יוסף:

דיין צדק לעמו / שותף עם דר במרומו

במעשה עולמו / הוא הצדיק יוסף:

חוטר גזע ישישים / אשר לאל חי נגשים

כולו קדש קדשים / וכל בית יוסף:

מלכות לאורך ימים / בנים בונים ומבינים

שלחן זרים ורוזנים / באהלו של יוסף:

עד יום יקים אהלו / עם סנהדרי אהלו

צור אשר אין ערוך לו / תקפו של יוסף:

שמעו שירי החדש – מאת הרב יצחק רואש זצ״ל.

הרב יצחק רואש זצ״ל (נפטר ב2014) רב ומשורר. חי במרוקו ועלה לארץ ישראל לאחר קום המדינה. חלק משיריו נכתבו בגולה ואופיים כיסופים לגאולה. ראה בתקומת ישראל במדינתו באתחלתא דגאולה וכתב פיוטים רבים על ניסי הקמת המדינה בין פיוטיו גם השיר ״אשיר לך ארץ חמדה״. הפיוט על רבנו הובא בתוך: רואש יצחק, יצחק ירנן, תשע״א. עמ׳ 253.

שמעו שירי החדש / לכבוד הרב משאש

עוז והדר הוא לבש / כתר שם טוב חבש:

מוחו מעין מתגבר / כמה ספרים חיבר

בשפת מליצה מדבר / דבריו כדבש:

בעיר תלמסאן היקרה / היה להם לאורה

ולעיר מקנס חזרה / כס הרבנות תפס:

משם עלה במהרה / לישראל היקרה

לרב ראשי הוא נקרא / עיר חיפה הוא כבש:

ישר מאוד וענו / חוט של חסד על פניו

כל רואיו אמרו אשריו / מדות טובות לבש:

זיו פניו כשכינה / לרצון האל פנה

רחם יתום ואלמנה / העדיף סובו לרש:

צור יחיד שאין בלתו / נא שים מנוחתו

עם צדיקים כמותו / שם מקומו יירש:

אלעד פורטל-החכם השלם-פרקי הגות, הלכה מנהג וציונות מתורתו של רבי יוסף משאש זלה"ה

עמוד 39