יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000הדפום העברי הראשון בזמן החדש

יהדות-מרוקו-עברה-ותרבותה

סוג׳ היצירות

א. ספרות ההלכה

היצירה ההלכתית במרוקו היתה מבוססת על לימוד התלמוד וההלכה הפסוקה ועל ניסיונם של הדיינים בנושאים אקטואליים, וכללה פירושים וחידושים על מסכתות התלמוד, תשובות, חידושים על הישלחן ערוך׳, ׳מערכות׳ – הלכות לפי א״ב, והלכות על נושאים מוגדרים. מצויים ספרים הכוללים סוגי יצירה שונים מהתורה שבכתב ובעל פה. למשל, ספרו של רפאל משה אלבאז, ׳ארבעה שומרים׳, פאס תש״ב, כולל נושאים אלה: ׳תיקונים לפגם הברית׳, ׳שמירת שבת', 'סדר ותיקון עשיית תפילין׳, ׳מוסר השכלי, 'עת קץ על משיחנו׳, רשימת הספרים על פי הנושאים מובאת בנספח 6. במידה והספר כולל מספר נושאים, הבאנו שמות המחבר ושם הספר כמה פעמים, תחת הנושא המתאים.

ספרות השו״ת – שאלות ותשובות: תשובות החכמים ניתנו בנושאי הלכה, מנהג ואמונה, כגון: חיי הציבור, ההנהגה, חלוקה צודקת של מסים, חזקות על תפקידים, היחסים בין תלמידי החכמים ובין ההנהגה והמוני העם, סדרי בית הכנסת, החינוך ובית המדרש, מוסדות צדקה, הקדשים. וכן תקנות לפי צורכי הזמן, בחיי הפרט, המשפחה, הכלכלה, יחסים עם נוכרים והממשל. ספרות זו חשובה ביותר להיסטוריון, כי ממנה ניתן ללמוד על המציאות החברתית והכלכלית של הפרט והציבור – ולמשפטן, באשר כלולים בה, כאמור, פסקי דין בנושאים שונים.

השאלות עלו בדרך כלל בעקבות מקרים שהובאו בפני בתי הדין. לעתים הדיינים לא היו בקיאים או חששו לפסוק ללא גיבוי של חכם בעל שיעור קומה, ופנו לסמכות מוכרת, בדרך כלל בעיר אחרת. מתוך 554 תשובות של יעב״ץ, רק 56, או כ־10%, דנות בנושאים שבין אדם למקום, כמו הלכות תפילה, מאכלות אסורים, דיני טהרה. שאר השאלות דנות בעניינים שבין אדם לחברו. יש תשובות שרק חכם אחד השיב עליהן, ואילו על האחרות חתומים חכמים נוספים, חברי בית דין מקומי, או חכמים שהצטרפו לפסק הדין.

בתשובותיהם התבססו המשיבים בעיקר על השלחן ערוך, נושאי כליהם וספרות ההלכה, וכן על התקנות והמנהגים שנהגו בהם חכמי המגורשים במרוקו. אם ציטטו מהתלמוד, המטרה לא היתה להתפלפל, אלא להצביע על המקור שעליו הסתמכו הפוסקים. יש ספרי תשובות המחולקים לפי סדר ארבעת החלקים של ׳הטורי.

רבים מן החכמים חיברו תשובות נוסף ליצירות אחרות שכתבו. אישיות חריגה בתחום זה היה ר׳ חיים אבן עטר, שמטרת חייו היתה לימוד התורה והחזקת ישיבה, והוא לא שאף לכהן בדיינות ולא להשיב בנושאים אקטואליים ובדיני כלכלה. ממנו נמצאה רק תשובה אחת בדיני ממונות, שבסיומה הוא כותב:

וכמה אני מרחיק עצמי תמיד ועד היום מכל דיני דממוני, וה' יעזרני שלא לבוא לכרך זה ולהיות מיושבי על מדין תמיד כי אם בתורת הי חפצי ותשועתי. (׳ארץ החיים; עמי 15)

 

  • פירושים ודרושים עזי התורה וספרי הנ״ן־

פירושים חוברו לפרשנים הקלסיים, כמו רש״י, הרמב״ן(ר׳ משה בן נחמן נולד בספרד 1194 נפטר בארץ־ישראל ב־1270), הרא״ם (ר אליהו מזרחי קושטא, נפטר 1525) ומדרשי חז״ל, וכן פירושים על כל התורה, על הנ״ך, ואחרים על ספרים מסוימים, ומהם רק על פסוקים. רבים מהפירושים מושפעים מהקבלה. פירוש קדום לתורה בהשפעת הקבלה חובר בשנת שע״ט(1619) על ידי ר׳ יעקב איפרגאן, ׳מנחה חדשה; והודפס בלוד תשנ״ט. נצטט כמה משפטים מההקדמה של ר׳ חיים אבן עטר לפירושו על התורה 'אור החיים;

כתבתי וקבצתי… מהם ישוב הכתובים דרך עיון בשיעור הדיבור עצמו, דרך הפשט ומהם דרך דרש ומהם דרך רמז ומהם דרך סוד בדרך נסתר ונגלה לעינים… ולפעמים אמשוך בקסת הסופר בפשטי הכתובים בדרך משונה מדרשת חז״ל, וכבר גיליתי דעתי שאין אני חולק ח"ו על הראשונים כמלא נימא אלא שהרשות נתונה לדורשי תורה לעובדה ולזורעה אור זרוע לצדיק וארץ החיים מעלת פירות לכל זרע זרוע אשר יזרע בה בעלה בן תורה רק לדבר הלכה אל אשר יהיה שמה הרוח אשר תכנו ראשונים אחריהם לא ישנו גם לא לבדות מלבם מדעת אנוש דברים חדשים אשר לא שערום נוחלי תורה… אלא על פי הקדמותיהם אשר קבלו דלי מדלי אשר דלה לנו איש האלהים מהם יקחו הקדמותיהם בני תורה לעמול לעשות מסילות הכתובים.

 

פירושו מורכב אפוא מכל השיטות הכוללות פשט, דרוש, רמז וסוד. גם אם יש חידוש בפירושיו, אין הוא בודה דברים מלבו, אלא מתבסס על החכמים שמהם הוא יונק, ורק מפרשם. הדברים מבטאים את ענוותנותו, וגם את ההנחה המסורתית, שכל מה שתלמיד חכם עתיד לחדש כבר נאמר למשה בסיני, ואין הוא אלא כמי שחושף את הדברים בפני הלומד. רשימת הספרים בנושאים אלה מובאת בנספח 7.

 

יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-2000הדפום העברי הראשון בזמן החדש

עמוד 144

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יוני 2024
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר