תרומת חכמי מרוקו בדורות האחרונים לפיתוח המשפט הציבורי העברי-אביעד הכהן

לבי במזרח כרך ב

תרומת חכמי מרוקו בדורות האחרונים לפיתוח המשפט הציבורי העברי

אביעד הכהן

תקציר

כל ימיה, הייתה הקהילה היהודית כר פורה לפיתוח המשפט העברי בכלל, והמשפט הציבורי בפרט. יישום המשפט העברי הלכה למעשה, כ״תורת חיים״, הביא למפגש בין חכמי הקהילה לבין השאלות שעלו על סדר יומה, ובעקבותיו נוצרה ספרות ענפה שכוחה יפה לא רק לשעתה אלא לדורות. המאמר מבקש להדגים מקצת מן העושר השמור בתורתם של חכמי מרוקו בשדה המשפט הציבורי העברי. זאת, תוך עיון במכלול היצירה – תקנות קהל, חיבורי הלכה, פיוטים, ספרי חידושים, שאלות ותשובות (שו״ת) ופסקי דין, למאות ולאלפים, שחלק גדול מהם נותר עדיין ספון בכתבי יד, וחלקם האחר זכה לראות אור ולהידפס רק ביובל השנים האחרונות. המאמר בוחן סוגיות שונות במשפט הציבורי – החוקתי והמנהלי – על רקע מקומן וזמנן. בין השאר נדונו בו סוגיית יסוד ב״תורת זכויות האדם״ בת ימינו, וביניהן חירות הפרט והמאסר על חוב; מאסר נשים; הגבלת מותרות; חופש הלבוש; חופש התנועה; הזכות לנישואין; חופש העיסוק; הזכות לחינוך; חופש ההתאגדות; פלורליזם שיפוטי; זכות הגישה לערכאות משפט והאיסור על הימצאות בניגוד עניינים.

המאמר מבקש לקרוא להטמעת העושר הרב שאצור ביצירתם של חכמי מרוקו בשדה המשפט הציבורי העברי במשפט בן ימינו, במיוחד במדינת ישראל, מדינה שערכיה הם ערכים ״יהודיים ודמוקרטיים״ כאחד.

 

 

אקדמות מילין

כל ימיה, הייתה הקהילה היהודית כר פורה לפיתוח המשפט העברי בכלל, והמשפט הציבורי העברי – החוקתי והמנהלי – בפרט. יישום המשפט העברי הלכה למעשה, כ״תורת חיים״, הביא למפגש בין חכמי הקהילה לבין השאלות שעלו על סדר יומה, ובעקבותיו נוצרה ספרות ענפה שכוחה יפה לא רק לשעתה אלא לדורות.

אחת הקהילות המיוחדות בתפוצה היהודית הייתה הקהילה היהודית במרוקו. לפי מסורות שונות, שחלקן אינן מבוססות היסטורית, התיישבו בה יהודים כבר בימי בית שני (ויש אומרים כבר בימי שלמה המלך). לימים, בעקבות גירוש ספרד, הגיעו חכמים רבים מספרד לצפון אפריקה. לשיא פריחתה הגיעה במאות הי״ז-י״ח. באותן השנים פעלו בקהילות עשרות ומאות רבנים. רבים מפסקי הדין והחיבורים שכתבו נותרו ספונים בכתבי יד, ורק בעשורים האחרונים החלו לצאת לאור עולם.

בדברים הבאים נבקש להדגים מקצת מן העושר השמור בתורתם של חכמי מרוקו בשדה המשפט הציבורי העברי: תקנות קהל, חיבורי הלכה, פיוטים, ספרי חידושים ופירושים, שאלות ותשובות (שו״ת) ופסקי דין, למאות ולאלפים, שחלק גדול מהם נותר עדיין ספון בכתבי יד, וחלקם האחר זכה לראות אור ולהידפס רק ביובל השנים האחרונות. כל אלה משקפים את היצירה המגוונת והענפה שנוצרה בקהילת מרוקו, לסוגיה ולגווניה, במהלך הדורות. יצירה זו עוסקת בכל תחומי המשפט, אולם כפי שציין מ׳ אלון, עיקרה מתמקד בחלקיה ה״משפטיים״ של תורת ישראל, בענייני ״אבן העזר״ ו״חושן משפט״ ומכאן תרומתה החשובה למשפט העברי.

הערות המחבר:על תולדותיה נכתבה ספרות ענפה בהקשרים ובהיבטים שונים. ראו לדוגמה בעלמא: הרב יעקב משה טולידאנו, נר המערב, ירושלים תרע״א; ח״ז הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, חלקים א-ב, ירושלים תשכ״ה; מאיר בניהו, דברי הימים של פאס, ת״א תשנ״ג; (1989 ,Shlomo Deshen, The Mellah Society (Chicago; שלום בר אשר, היהודים במרוקו השריפית, ירושלים 1977 ; חיים סעדון (עורך), מרוקו, ירושלים תשס״ד; אליעזר בשן, יהדות מרוקו – עברה ותרבותה, ת״א 2000; Sarah Taieb-Carlen, The Jews of North 2010 ,Africa: From Dido to De Gaulle. ועדיין, ראשית תולדותיה של יהדות מרוקו לוט בערפל במידה רבה, ורב בו הנסתר על הגלוי. ראו: יוסף שטרית, ״פולמוס דתי והמצאת היסטוריה יהודית״, פעמים 147-146 (תשע״ו), עמ' 11.

הלוא דבר הוא: חיבורו ההלכתי הגדול של אחד הגדולים והמיוחדים בחכמי מרוקו, רבי יעקב אבן צור-היעב״ץ, שו״ת ״משפט וצדקה ביעקב״, נדפס רק כמאה וחמשים (!) שנה לאחר פטירתו ובאלכסנדריה שבמצרים (נא אמון, חלק א – תרנ״ד, חלק ב – תרס״ד, ואילו חיבורו הגדול של ״המלאך רפאל״, רבי רפאל בירדוגו (1821-1747), מגדולי חכמי מכנאס, שו״ת ״משפטים ישרים״, נדפס לראשונה בקראקא שבפולין (!), בשנת תרנ״א (1891), ורק כשבעים שנה (!) לאחר פטירתו. גם חיבורו ״תורת אמת״ הכולל חידושים על השולחן ערוך נדפס במכנאס רק בשנת 1939, כ-118 שנה (!) לאחר פטירתו. ספרו השלישי, ״שרביט הזהב״, חידושים על הש״ס, נדפס בירושלים רק לאחרונה (תשל״ה-תשל״ח). חיבורו הרביעי, הנועז שבכולם, ״רוקח מרקחת״, פירוש ביקורתי על אגדות חז״ל, נשמר בכתב יד אחד ועדיין מחכה לגואלו. על חיבורים אלה, ושאר יצירתו הגדולה וחיבוריו למקרא, ראו: מורי מרדכי עמאר,תקנות חכמי מכנאס, ירושלים תשנ״ו, עמ׳ 54; חיים בנטוב, ״רבי רפאל בירדוגו: תרומתו וגישתו לחקר התלמוד וההלכה״, בתוך: מ׳ אביטבול (עורך), יהדות צפון אפריקה במאות י״ט- כ׳ – עיונים בתולדותיה, בתרבותה ובחברתה״, ירושלים תש״ם, עמ׳ קמא-קמט; משה בר אשר, ״על יצירתו של רבי רפאל בירדוגו״, פעמים 91 (תשס״ב), עמ׳ 187-181 ובמבואו לחיבור ״לשון לימודים״, ירושלים תשס״ב, חלק א, עמ׳ 5-3 (וראו שם, עמ׳ 185 מעשה נאה לעניין הדפסת הספר בקראקא). תופעה זו של הדפסת ספרי חכמי מרוקו שנים לאחר פטירתם ובמקומות מרוחקים (לעיתים כתוצאה מהיעדר בתי דפוס במרוקו ושכנותיה, אך לא תמיד)ידועה לנו גם מחכמים אחרים. כך, למשל, חיבורו הגדול של רבי יצחק בן ואליד, אב״ד טיטואן, שו״ת ״ויאמר יצחק״, נדפס בליבורנו שבאיטליה [=שקיימה קשרים הדוקים עם קהילת טיטואן] רק בשנת 1876, כשש שנים לאחר פטירתו.

על יצירתם הענפה של חכמי צפון אפריקה בכלל ועל חכמי מרוקו בפרט ותרומתם למשפט העברי ראו: מ׳ אלון, ״ייחודה של הלכה וחברה ביהדות צפון אפריקה מלאחר גרוש ספרד ועד ימינו״, בתוך: הלכה ופתיחות – חכמי מרוקו כפוסקים לדורנו, תל-אביב תשמ״ה, עמ׳ 38-15;ש׳ דשן, ציבור ויחידים במרוקו, תל-אביב תשמ״ג; ועוד. לציון מיוחד ראויים החיבורים הרבים שההדירו הרב דוד עובדיה, הרב ד״ר משה עמאר וד״ר מורי עמאר. למותר לומר שבשל אופיים של המקורות, שממוקדים בסוגיה ההלכתית-משפטית, והרבה פעמים ב״סטיית התקן״ של ההלכה שהצריכה עיון מיוחד, לא די בהם תמיד כדי לשקף את ה״נורמה״, ולשם קבלת תמונה היסטורית מהימנה יש להידרש לכל הסוגות האחרות דוגמת כרוניקות ומסמכים היסטוריים, שטרות ואגרונים, שירה ופיוט, תרבות חומרית, וכיוצ״ב, כל אחת על יתרונותיה וחסרונותיה. (ע"כ)

יתר על כן: בשונה מדימוי רווח שלפיו החומר המשפטי במשפט העברי בדורות האחרונים מתמקד רק בתחומי המשפט הפרטי, ובעיקר האזרחי,  בעוד שסוגיות מן המשפט הציבורי – החוקתי והמנהלי – נדחקו לשולי השוליים, בהיעדר ״מדינה״ ו״שלטון״ יהודי, מקורות המשפט העברי בכל הדורות אוצרים בקרבם חומר עצום ורב ערך בתחומי המשפט הציבורי. תקנות הקהל שבהן מתמקד מאמר זה הן דוגמה טובה ליכולת – ואולי גם לחובה  – לאמץ, כמובן mutatis mutandis, ״בשינויים המחויבים״, הלכות אלה שמן המשפט הציבורי העברי אל תוך מערכת משפטה של מדינת ישראל דהאידנא, מדינה שערכיה הם ערכים ״יהודיים ודמוקרטיים״ כאחד.

לבי במזרח כרך ב

תרומת חכמי מרוקו בדורות האחרונים לפיתוח המשפט הציבורי העברי-אביעד הכהן

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יוני 2024
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר