יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-דרושים

יהדות-מרוקו-עברה-ותרבותה
  • דרושים

לדרושים היה תפקיד חשוב בתרבות של העם, כולל אלה שלא היו תלמידי חכמים. הדרשן היה משלב הלכה ואגדה, סיפורים ומעשי מופת של צדיקים, באמצעותם ספגו השומעים תורה ברמה עממית, וכך חוזקה זיקתם לאמונה ולקיום מצוות, למידות טובות, ולתקוות הגאולה. הדרשן היה פותח בדרך כלל בפסוק מפרשת השבוע או פסוק אחר, מנתח אותו מוסיף פרשנות, על פי הפשט או הרמז, מעלה מן העבר הקדום והמפואר סיפורים וקושר אותם לבעיות השעה. מנהג הדרשנים היה להתחיל ולסיים בכי טוב. יש דרושים בעברית ואחרים בערבית יהודית המיועדים לנשים או לגברים שלא ידעו עברית. נוסף לדרושים לשבתות מהן שבתות מיוחדות כמו שבת הגדול ושבת תשובה, חוברו ׳דרושים לתפילין׳ – לנער בהניחו לראשונה תפילין, לנדבנים, לנפטרים המכונים ייקרא דשכבי׳, לעצירת גשמים, לחנוכת בית כנסת ועוד.

ר׳ יוסף משאש ממכנאם (1892־1974) כתב: הדרוש הוא בדיקה וחיפוש חכמות לארוג מחוטי זהב בגדי רקמות בהלכות, או באגדות, במוסר ובמדות, ובכל חכמה ובכל מדע, לפי שכלו אשר ידע המעט הוא אם רב לבשר צדק בקהל רב. (ינר מצוה׳, עז־עט)הקהל נמשך לדרושים של חכמים שהצטיינו בכושר הניתוח והתיאור. ר׳ אברהם סבע מספר בספרו 'צרור המור׳, בפרשת ואתחנן, על דרשותיו שהתקיימו ׳בכל בתי כנסיות של קהל פאס'.

ר׳ חיים אבן עטר היה דורש שלוש דרשות בכל יום, ערב ובוקר, לכל בני קהילת סלא, כפי שהוא כתב בהקדמה לפירושו על התורה 'אור החיים׳: ׳וכי יארכו הימים דרשות ג' בכל יום׳, מהדרשות הנ״ל צמח כנראה פירושו לתורה. בהיותו בליוורנו בין השנים 1739־1741, אחרי לימוד התלמוד עם תלמידיו, יפתח פיהו לדרוש ובאו המונים וקטנים ועם נשים׳ כפי שנאמר בהסכמה לספר הנ״ל.

היו חכמים שדרשו בהיותם נערים, ודרשותיהם הודפסו בשלב מאוחר יותר בספריהם.

ר׳ משה בן יצחק אדרעי, יליד אגאדיר (1774) דרש בהיותו בן 14 במכנאס, וחיבורו 'יד משה׳, אמשטרדם תקס״ט, כולל י״ד דרושים שדרש במרוקו, בלונדון ובאמשטרדם. החוקר חיים זעפרני מנה 235 דרשות שחוברו על ידי חכמי מרוקו, מהן רק 102 הודפסו. יש ספרים הכוללים דרושים וגם פירושים לתורה. רשימת הדרושים מובאת בנספח 8.

ד. ספרות המנהגים

כאמור לעיל בפרק ה' היו מנהגים משותפים לכל קהילות מרוקו, מנהגי המגורשים ומנהגים מקומיים. בחלק מהספרים בדקו המחברים את המקור למנהג, מהם תוך גישה ביקורתית על מנהגים שאין להם יסוד בספרות ההלכה, מהם מנהגים זרים ומנהגי הבאי, שאין לנהוג על פיהם. כזה הוא, למשל, ספרו של ר׳ יוסף בן נאיים ׳נוהג בחכמה,. להלן רשימת ספרי מנהגים:

מנהגי המערב: רפאל בירדוגו, ׳זבחי תרועה׳, ליוורנו תרל״ב; י״מ טולידאנו, ׳שיחת דקלים׳, ירושלים תר״ץ.

מנהגים ובייחוד אלה הנהוגים בפאס: יוסף בן נאיים, ׳נוהג בחכמה׳, בני ברק תשמ״ו.

מנהגי מוגדור: יצחק קוריאט (השלישי), ׳נחלתאבות׳, ליוורנו תרנ״ט.

מנהגי מכנאם: חיים משאש, ׳נשמת חיים׳, מכנאס תשייט; יוסף משאש, יזבח תודה, מנהגים של בני מערבא׳, תלמסאן תרפ״ט.

מנהגי צפרו: דוד עובדיה, ינהגו העם׳, בתוך: ׳קהלת צפרו׳, ח״ג, ירושלים

ה. ספרות בערבית יהודית

התורה תורגמה לערבית על ידי ר' יששכר בן סוסאן שנולד בפאס ב 1510, עלה לארץ־ישראל בשנת 1538, והשלים את חיבורו בצפת בין השנים 1571־1579. חוברה גם ספרות בערבית יהודית, ברברית יהודית וחקתיה – היא ספרדית יהודית שדיברו בעיקר בקהילות שבחוף הים התיכון. היצירה הזו מיועדת בעיקר לנשים ולילדים וכן לשכבה שלא ידעה עברית. היא כוללת ליקוטי דינים, פירושים, דברי מוסר, דרושים, קצידות על נושא היסטורי, קינה וסיפורים. את היסודות שאבו המספרים מעובדות היסטוריות שהפכו למיתוסים, מסיפורי המקרא ואגדות תוך ערבוב זמנים. לעתים יוצאים הסיפורים מתחומי המסורת היהודית, והנושאים הם בעלי אופי חילוני, כגון בשבח האהבה והאוכל הטוב. זוהי ספרות פולקלוריסטית המשותפת גם למוסלמים. בנספח 9 מובאת רשימה של מבחר ספרים שנדפסו בעברית ובתרגום לערבית יהודית.

יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-דרושים

 

עמוד 146

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יולי 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר