נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים- מנהגי טהרה הריון ולידה

מנהגי טהרה הריון ולידה

נהגו להחמיר לספור ז׳ נקיים, רק אחרי ז׳ ימים מראייתה, בין שמשה ובין לא שמשה:

כן המנהג להחמיר, וכפי שכתב הגר״ש משאש בספרו תבואת שמש (חיו״ד ח״ב סימן ס״ה) ובנהגו העם (נדה ס״ז), וראה בזה גם בחוב׳ אור תורה אדר תשמ״ו(סימן פ״ד):

נהגו רבים להחמיר, שאינם נוגעים בבגדי נשותיהם ובפרט במטה בזמן נדתן:

כן המנהג, והביאו בנהגו העם (נדה ס״ט), ובספר זכרי כהונה (מער׳ מ׳) ומקורו מתשובת הרי״ף (סימן רצ״ז):

נהגו להחמיר, שלא לישב על ספה או ספסל ארוך המתנדנד, איש עם אשתו נדה:

כן המנהג, והביאו בספר נחלת אבות להגר״י קוריאט(עניני נדה) וראה בזה במקור חיים(פרק רמ״ג ס״ח):

נהגו להחמיר, שאשה נדה לא תכנס לבית הכנסה בימי נדתה, עד שתטבול:

כן המנהג, והביאו בספר יפה שעה (יו״ד סימן ע״ו) וראה בשו״ת מקוה המים (ח״ד סימן כ׳) ובספר נחלת אבות (עניני נדה):

נהגו שאין אשה נדה נכנסת לבית הקברות בימי נדתה, עד שתטבול:

כן המנהג וראה במקורות בסעיף הקודם, וראה בנו״ב (עמוד קע״ד) ובמקור חיים הנ״ל:

נהגו כשהאשה מתחילה לספור ז׳ נקיים, משתדל הבעל להיות בעיר:

כן הביא בספר נוהג בחכמה (עמוד קכ״ד):

נהגו אם הבעל אינו יכול להגיע, והאשה צריכה לטבול, טובלת ומניחה תחת ראשה

סכין, או שמתכסה באחד מבגדי בעלה, או משכיבה תינוק עמה:

כן כתב בנו״ב (שם) והטעם משום סכנה, וראה בזה בכה״ח (סימן ר׳ סקי״ג וסקי״ד):

נהגו להקל לטבול בליל שבת, אף טבילה שלא בזמנה, וכמו כן נהגו להקל לטבול

במים חמים, אף בליל שבת:

כן כתב בספר נהגו העם (עניני שבת), בשם פוסקים עיי״ש, אלא שידוע שיש פוסקים המחמירים והביאם מרן הב״י(יו״ד סימן קצ״ג) עיי״ש, ובענין מים חמים כן המנהג, וכן העיד בפני הר״י ועקנין רבה של מעלות, וראה בזה בספר טהרת הבית (ח״ב הל׳ טבילה):

נהגו להחמיר, להסיר שער בית השחי ובית הערוה, לצורך הטבילה:

כן הביא בספר נהגו העם (עניני נדה), וכתב שם שאף בדיעבד מעכב עיי״ש:

נתיבות המערב-הרב אליהו ביטון -מנהגים הקשורים למעגלי החיים- מנהגי טהרה הריון ולידה

עמוד 134