נוהג בחכמה-להרה"ג רבי יוסף בן נאיים זצ"ל – הרב משה עמאר –תשמ"ז

נוהג בחוכמה

חנוכת הבית

מנהג ישראל כשאחד בונה בית עושה חנוכת הבית ומזמין אנשים קרובים וידידים ועושה סעודה, ונותנים לפניהם מנות ומיני מתיקה ומגדנות. וכן כשנולדה לאחד בת למז״ט, כשקורא לה שם מזמין ג״כ כנ״ל. וכן כשנושא אשה, בשבת שלפני החתונה ובשבת שאחר החתונה, מזמין ג״כ כנ״ל. לפי דאחז״ל (חולין) ג׳ דברים אעפ״י שאין נחש יש סימן, בית, תינוק ואשה. לכן כמו ביצחק כשרצה לברך את עשו א״ל ועשה לי מטעמים ואברכך, כי ע״י המטעמים מכינים נפש המברך, וכן נפש המתברך שתחול עליו הברכה, לכן מזמינים אותם שיברכו אותו שיהיה למד׳ ט וסימן טוב ובכדי שיחול עליו הברכה, ס׳ שער בת רבים, פ׳ פנחס, דך סט ע״ב.

 

מנהג כשבונים חצר ובית חדש, נוהגים שמחנכים הבית בשמחה והנשים מנגנים בהרמת קול שמחה. זה הוא מנהג קדום, ראה הרשב״ם ז״ל, בפי׳ תהלים, במזמור על נהרות בבל, שכתב ומהידוע מנהג בוני ערים וארמונים, יעמידו משוררים בראשית הוסר בניינו להרים קול בשמחה, כמו שעשו בבניו בית שני, ככתוב ויסדו הבונים את היכל ה׳ ויעמדו הבונים מלובשים בחצוצרות וכו'. ונאמר מי ירה אבן פינתה ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים. ומעין זה יאמר המשורר על נהרות בבל, בנו הכשדים לנו ערים לשבת, והיה מן הראוי שנרים קול בשמחה לפי המנהג, ולא די שלא שמחנו אבל גם בכינו, עכ״ל. ומזה נמשך כשנכנסים לדור בבית חדש שמחנכים אותו בשמחה. ויש אנשים בשעה שבונים יסודות הבית ששופכים מעט שמן זית, ואומרים שהוא לסימן טוב שיהיה הבנין הזה מבורך. וראיתי עוד להרשב״ם ז״ל, במזמור קמד, בפסוק מזוינו מלאים בנותינו בזויות. אבני הזויות היה מנהגם מקדם לצייר בם ציורים נאים, להיותם אבני הראשים בבית. וע״ש הציורים נקראים זויות, מטעם זיו, כדרז״ל דאית בם זיוא, ונקרא אבן בוחן ע״ש הבחינה שב״ א מסתכלים בציוריהם. כטעם אבן משכית שנקרא ככה, ע״ש השקפת הציורים אשר בם. וישקח ת״א ואסתכי.

מנהג לחנך הבית אם נבנה מחדש, וכן מי שעובר לבית חדש. ועושים סעודה, ועל הרוב עושים כוסכוסו או בחמאה או בבשר, ומזמינים את קרוביהם ומיודעיהם. גם מזמינים ת״ח עניים ולומדים שם לימודים הידועים לזה. וכבר נדפס ס׳ חנוכת הבית, שסידר הגאון חיד״א זצ״ל, סדר לימוד לחנוכת הבית, ותפלות ובקשות שיצליח בעה״ב. ויש בני אדם ששוחטים בליל הכנסתם לבית תרנגול שחור, ואומרים שזה סגולה שלא יכנסו המזיקים לאותו בית. וכבר כ׳ החת״ס, ח׳ יוד״ע, סי׳ קלח, הובאו דבריו בס׳ פתחי תשובה, יוד״ע, סי׳ קמט, שהוא מדרכי האמורי ואסור לעשות כן.

והחנוך רמוז בתורה, דכתיב מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו (דברים כ, ה). וכמד׳ תנחומא, פ׳ בראשית, איתא שהקב״ה ברך וקדש כשגמר העולם, כגון אינש בנא ביתא וכו׳ ועבד הלולא. ובודאי שיסוד מנהג זה משום שפסק מרן באו״ח, סי׳ רכג, סעי׳ ג, דבנה בית חדש מברך שהחיינו וכו' עיי״ש. ולכו עושים סעודה ומברכים בשמחה לחבב הברכה, וכל השומעים מבקשים עליו רחמים שיצליח בבית הזה, ותהיה לו בסימן טוב. דרר אגב אזכור לטובה מעשה צדיקים, שאירע הגביר הרחמן וירא את דבר ה׳ קאייד נסים שמאמא ז״ל, שבנה חצר חדשה בעיר תונס, ועשה חינוך הבית והזמין קרוביו ומיודעיו וכל גדולי העיר. ומכללם את הרה״ג מו״ה אברהם הכהן זצ״ל, שהוא היה אחי אמו (הרב הנז׳ חיבר ס׳ משמרות כהונה, על הש״ס וס׳ שולחנו של אברהם, על ד״ח שו״ע, וס׳ חסדי כהונה, דרשות). ובעלותו במדרגות לא היו רחבים והיו צרים וצעק ואמ״ל לא הסקת אדעתך יום המות ואיך יורידו מטתו במדרגות הללו, ולא הקפיד על זה. ונשבר לבו בקרבו ע״ז, ואחר עבור ימים סתר המדרגות וחזר ובנה אותם רחבים כמאמר מוהר״א ז״ל הנז'.

נוהג בחכמה-להרה"ג רבי יוסף בן נאיים זצ"ל – הרב משה עמאר –תשמ"ז

עמוד סז

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יולי 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר