החתונה היהודית בפאס-מחברים שונים-החתונה בפאס על פי ריאיון עם תושבות פאס-יוסף שיטרית

החתונה היהודית במרוקו

טקס חמישי: ערב מזרחי בבית הבלה ביום שלישי בערב

על מזרנים ושטיחים פרוסים על הרצפה התמקמו החתן והכלה, בני משפחותיהם וכן אורחים רבים וביניהם השכנים מול מגשים מנחושת שהיו עמוסים בסבו״ם וצלחות ובמתאבנים מגוונים, בבקבוקי יין ובעיקר בבקבוקי מאחיא. לאורחים הוגשו מנות דג מטוגן קר בליווי רוטב על בסיס כמון, צלי בקר, עוף, פלפלים, עגבניות, זיתים ירוקים מבושלים בלימון, הכול מתובל כהוגן בשום ובפפריקה אדומה או בפלפל שחור.

בולם היו לבושים בבגדים מרוקניים מסורתיים, פאראג׳יה, ג׳לאביה, וכד, שמאפשרים לשבת בנוחות על הרצפה ברגליים משולבות. כל הערב נגנים ניגנו וזמרות שרו ורקדו, בסוף המסיבה, את ריקוד הבטן המפורסם. החגיגה נמשכה עד לשעה מאוחרת בלילה.

טקס שישי: יום רביעי, יום הקידושין והכנסת הבלה

זה הטקס הראשון שמתנהל בבית החתן, שמתגורר עדיין בבית הוריו.

קירות הבית החיצוניים של מסעוד סוידו לא מזמן בסיד שהוסיפו לו צבע בחול. עליהם התנוססו ציורים תמימים וילדותיים: ידיים עם אצבעות נפרדות זו מזו, המספר 5 מביא־המזל ובעל הסגולה להרחיק עין הרע״ היו עליהם גם כתובות באותיות עבריות: ברכות מזל טוב, איחולים לשגשוג, לאריכות ימים לחתן ולכלה, לאושר, ובדומה; הציורים והכתובות היו בצבע ורוד. איש מן העוברים ברחוב לא יבול היה להתעלם מ״בית החתונה״.

אסתר עטתה את בגדי הכלה. במה היא יפה! ועדיין צעירה בל כך!״ אבי, אמי, בל המשפחה, השכנים, הידידים, כולנו לבושים יפה, מרוצים ועליזים, ליווינו את אסתר ברגל לבית החתן. הסוחרים בחנויותיהם, העוברים ושבים ברחובות, כולם עשו לנו סימני ידידות והפריחו לעברנו ברבות ״מזל טוב, בסימן טוב״, ונראו כאילו הם באמת משתתפים בשמחתנו. כזה הוא המלאח! לעולם אינך בודד, לא ביגון, לא בשמחה! הגענו ל״בית החתונה״. ליד השער הפתוח ניצבים רבים מבני המלאח, גברים, נשים וטף, כולם בסבר פנים יפה. העהלולים המסורתיים קיבלו את פנינו, ובן צעקות וקריאות של השתתפות בשמחה.

הו! איזה יום מאושר! יתברך האל!

הרב המקדש בפנים. הוא ממתין לנו. גם הוא נראה מאושר, אך שומר על ארשת פנים שקטה ומכובדת. ממקמים את החתן והכלה תחת החופה. אסתר משפילה את עיניה, אינה רואה דבר, אינה שומעת קול. היא נראית נרגשת מאוד. היא מסמיקה. אחר כך, פתאום, רואים שהיא מחווירה. כמה היא חיוורת! האם היא לא תתמוטט בזמן טקס שבע הברכות שמתחיל?

כולם דוחפים את כולם, כולם רוצים לעמוד בשורה הראשונה. האווירה מתחממת עד כדי התפוצצות. אנשים נחנקים. המטפחות שהנשים הנשואות לובשות על ראשיהן מחליקות, מתעופפות ונרמסות. כולם צועקים כדי לבקש״ שקט. זהו טירוף אמתי;  יאקות מפלסת לעצמה במאמץ רב מעבר; היא רוצה להיות ליד בנה – הדבר מובן מאליו – אך איש אינו נותן לה לעבור. יאקות המסכנה! חם לה, היא מזיעה, ומוצאת לאחר מאמצים רבים אחת מנעליה״

רק הרב שומר על ארשת פנים שלווה. הוא ממתין עד שישרור שקט. אחר כך, בקול נמוך וכוס יין בידו, שהוא מניף אותה לגובה הפנים, הוא מברך:

״ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, בורא פרי הגפן.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות לנו על ידי חופה בקידושין. ברוך אתה ה׳ מקדש את עמו ישראל על ידי חופה בקידושין״.

החתן והכלה שותים מבוס היין. ניגשים שני עדים. מסעוד מוסר לאסתר מטבע קטן מזהב טהור ואומר לה: ״הרי את מקודשת לי במטבע זה כדת משה וישראל״. לאחר מכן הרב קורא את הכתובה.

יאקות הגיעה לבסוף ליד בנה, וכן שרה; הן פורסות את הטלית מעל ראש החתן והכלה, והחלק השני של הטקס מתחיל. הטקס מסמל את כניסת הכלה לבית בעלה, והחופה עצמה מסמלת את הבית. לאחר מכן מברכים את שבע הברכות: ״[״] ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה, גילה, רינה, דיצה וחדוה, אהבה ואחוה, שלום ורעות.

מהרה ה׳ אלהינו יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול בלה, קול מצהלות חופות התגים ממשתה ונערים מנגינתם. ברוך אתה ה, משמח חתן עם הכלה״.

החתן והכלה שותים שוב מן הכוס. מכיוון שאין שמחה שלמה כל עוד בית המקדש עדיין אינו בנוי עדיין בירושלים, החתן שובר כוס כדי שהשמחה תהיה במובן מסוים מסויגת על ידי זיכרון כואב זה״

לאחר מכן שרו את פרק קכח מתהלים: ״שיר המעלות, אשרי כל ירא ה׳ ההולך בדרכיו. יגיע בפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשתף כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך. הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳. יברכך ה׳ מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך. וראה בנים לבניך, שלום על ישראל״.

טקס הנישואין הדתי הוא המעשה העילאי בחיי היהודי. שכן חובתו הראשונה של כל אחד מבני ישראל לקיים – לפני הכול – את זרעו. הוא חייב לפעול, כלומר לתרום את תרומתו שלו, האנושית, לנצח ישראל; כל יהודי אחראי אישית לכך.

הבעל מתחייב לפרנס ולכלכל את אשתו עד לקצה גבול כוחותיו ובאותו הזמן להתנהג אתה ברכות ובנאמנות. ״הקשר בין הבעל ואשתו, בדומה לזה של אדם וחוה, משמעותו עבור בני הזוג החובה לחיות על פי רצון האל תוך קביעת ביתם למקדש ושולחנם למזבח. כשהם מודעים לכך שנוצרו בצלמו של אלהים, הבעל ואשתו מחויבים להעביר אידאל זה שלהם לבניהם ולהשתתף בצורה זאת בקיומה של הקריה האידאלית ובביאת המשיח שישחרר את האנושות״(ציטוט של הרב שילי).

אחרי כל התפילות והברכות עוברים תכף ומיד למנהגים המקומיים.

המזוואראת – אלו הן נשים שידעו איש אחד בלבד בחייהן, היינו שנישאו פעם אחת בלבד – להן לבדן ניתנת הזכות לתת קוביית סוכר וחלב לכלה, תוך איחולים שגם היא לא תכיר אלא איש אחד בחייה. הנשים שאינן מזוואראת נשארות בצד ומצטערות במקצת על כך! אשר לכלה, קורה שהיא בולעת עד עשרים או עשרים וחמש קוביות סובר ושותה לפחות ליטר חלב בלגימות קטנות ביום חתונתה! לאחר שהמזווארא האחרונה הגישה את מנחתה מגישים את התה עם נענע, את המיצים הסמיכים, את עוגיות השקדים, את המרקחות וכר לבל האורחים.

בשעה זו גבר בעל ממדי הרקולס, לרוב סבל, לוקח את הכלה, מושיב אותה על ספה שהוא שם לאחר מכן על ראשו, ורוקד ריקוד קצבי, סוער. האורחים משליכים לעברו מטבעות כסף כדי להמריצו. הכלה לא תמיד חשה עצמה בטוחה״ אך היא חייבת לחייך, וכולם מרוצים. בערב סעודה חגיגית, בדומה לסעודה שנערכה ביום שלישי, מכנסת שוב את שתי המשפחות, את בניהן הרבים, את השכנים, את הידידים הקרובים, אולם פחות אנשים מאלה שהשתתפו בטקס שבע הברכות.

מאוחר בלילה הכלה פונה לחדר ההתייחדות, שהוכן קודם לכן בהקפדה מרובה. נמצא שם שולחן מלא עוגיות עבור החתן והכלה – עוגיות אלה יוגשו מחדש במשך שלושה ימים – כדי לתת להם כוח״ לקיים את הזיווג. אמי, אמו של מסעוד וקרובות אחדות מלוות ילד קטן ומושיבות אותו לרגע על המיטה כדי שבני הזוג הצעיר ילדו בן זכר במשך השנה. ברגע זה זרם של אורחים בא להעיף מבט על החדר ועוזב. שרה ויאקות וכן שתיים מדודותיי שנשארו שם משיאות בצנעה לכלה את העצות המסורתיות, ואחותי מקבלת אותן בעיניים מושפלות ובפנים מסמיקות.

לאחר שעזבו בא מסעוד תכף ומיד והצטרף לאסתר. זוהי הפעם הראשונה ששני הצעירים נפגשים ביחידות. אך הזיווג אינו מתקיים בלילה זה ולא בלילה שלאחריו, אלא ביום השלישי, בערב שבת. שכן לא יאה להראות שאתה ממהר. יכלו להרעיף דברי גנאי על החתן. וכל עוד הכלה לא היתה ל״אישה״ אסור לה לעזוב את ביתה מכל סיבה שהיא.

לבסוף, בבוקר של היום הרביעי, הסדינים, כותונת הלילה, וכו'״ כשהכול זרוע כתמים אדומים מוצג ב״צנעה״ בחדר החתונה בידי האם והחמות לעיניהן של ידידות ״קרובות״ אחדות – לשון הרע של הנשים קשה כל כך! – עדות לכך שהכלה אכן היתה בתולה״ 3

[1] יש כאן סתירה בתיאור הטקסים. המחברת טוענת שהזיווג של אחותה עם חתנה לא התקיים בליל החופה אלא יומיים לאחר מכן, כך שלא ייתכן שהציגו בבית החתן סדינים מלוכלכים באדום ביום חמישי בבוקר. יש כאן כנראה ערבוב בין המנהג המסורתי, שהתקיים ברגיל ביום חמישי בבוקר לאחר ליל החופה שבו התייחדו החתן והכלה, ובין החתונה הפרטית של אחות המספרת, שבה לא התקיים הטקס כלל – לא ביום חמישי בבוקר, בי לא היה זיווג, ולא בשבת, שבו לא נערן טקס בזה.

טקס שביעי: יום המתנות

למחרת, יום חמישי, הוגשה ארוחת צהריים חגיגית נוספת בידי הוריו של מסעוד. בשעת הקינוח אורח שנבחר לשם כך לוקח כל מתנה ומתנה – חפץ או מזומנים, נתנו הרבה בסף במתנה – ומראה אותה לכולם, בקול רם, כדי שהמוזמנים ישמעו: ״מתנה זו היא מטעם מזל־טוב, בת דודתו של החתן, עבור מסעוד ואסתר. יחזיר לה האל בטוב״. כך נמשכה מסירת המתנות עד לערב. זה היה הטקס הרשמי האחרון של החתונה.

כיוון שאחותי אסתר היתה יתומה מאמה, כל הנשים המוזמנות – הנשים לבדן – אמרו לשרה וליאקות כשנפרדו מהן: ״יעשה האל שנחזור לביתבן בשמחות של בניבן(כלומר באירוסין, בנישואין, וכו'..) אך ״בלא יגון״. משמעו שאיחלו להורים שיישארו בחיים, בך שיהיו נוכחים בנסיבות מאושרות באלה״

אולם החתונה לא נשלמה לגמרי. טקסיה נמשכו בקרב המשפחה. יציאתם הראשונה של החתן והכלה שבוע לאחר החופה הוקדשה לביקור בבית הורי הכלה. שמונה ימים לאחר חתונתם, אם כן באו מסעוד ואסתר לבקר אותנו. נערכה קבלת פנים ״אינטימית״ לכבודם בנוכחות המשפחה והשכנים, שבמהלכה נתן דוד לבני הזוג סכום של כסף במתנה, היינו חמש מאות ריאל; המספר חמש מביא מזל בכל הנסיבות.

בוודאי, הנוכחים ידעו כמה נתן אבא במתנה לבני הזוג והוסיפו מיד דברי פרשנות על כך: דוד נוהג כהלכה! יעשה האל שינהג כך עם יתר בנותיו, וכו'.

עם ביקור זה נשלמה החתונה. למזלנו החתונה נמשכת הרבה פחות זמן מאשר בעבר! אמרה שרה.

תרגם מצרפתית, העיר וערך: יוסף שיטרית

החתונה היהודית בפאס-מחברים שונים-החתונה בפאס על פי ריאיון עם תושבות פאס

עמוד 437

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
יולי 2024
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  
רשימת הנושאים באתר