מקדם ומים כרך ו' –חיפה 1995 -דניאל שרוטר ויוסף שרוטר-הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-יישום הרפורמות בקהילת מוגדור
לאחר מכן עמדו העירייה ופקיד הפרוטקטורט על כך, שבחירת חברי הוועד ומינוי הדיינים ייעשו בהתאם לנהלים הביורוקרטיים. על הקהילה היה להגיש את תקציבה לרשויות בכל שנה עברית. תקציב זה כלל בעיקר חלוקת כספי הצדקה לעניים, לחולים ולזקנים וכן תשלומים שונים עבור שירותים קהילתיים, תמיכה בבית הספר של כי״ח ובתלמודי תורה. ההכנסות באו בעיקר מן המס על הבשר הכשר ומן המס על מכירת עורות, ביצים וסחורות שונות נוספות.
חברי הוועד המשיכו למלא תפקיד נכבד בבחירת הדיינים ואב בית הדין של מוגדור, אן המנהל העירוני ופקיד הפרוטקטורט המקומי קיבלו מעתה את סמבות ההכרעה בשאלת המינויים כשהתעוררו מחלוקות בקהילה. כן קרה בשנת 1922 , כאשר הקהילה נחלקה בין חסידיו של ר׳ משה בן שמחון, שלא היה יליד מוגדור, וחסידיו של מועמד צעיר יליד הקהילה, ר׳ דוד כנאפו. ראש המנהל העירוני המליץ לפקיד הפרוטקטורט שאישיות נכבדה מילידי מוגדור תמונה לתפקיד אב בית הדין, כגון ר׳ יוסף בן עטאר, שכיהן בבית הדין הגבוה ברבאט, או ר׳ אברהם בן שושן, שישב בפאס אך זכה להערכה רבה במוגדור. הוא האמין, שמינויו של כל אחד משניהם יתקבל בברכה בקהילה, ומינוי זה ימנע את היריבות עם אחד הדיינים המכהנים זה מכבר במוגדור. בהמשך למכתב זה נפגש פקיד הפרוטקטורט עם ועד הקהילה, והגיע לאותה מסקנה, תוך העדפת ר׳ אברהם בן שושן. הוא גם העלה את שמו של מועמד שלישי, ר׳ משה חי אליקים, שכיהן קודם לכן כדיין בקהילה, עזב שנה וחצי לפני כן לארץ ישראל, והתיישב בטבריה.
לאחר שהתהליך הפך ביורוקרטי, נגרעה מחשיבותו של תפקידם הפורמלי של הדיינים. הסדרתן המלאה של פעילויות בית הדין והענקת משכורת סדירה לדיינים על פי קביעת השלטון הצרפתי אילצו את הדיינים לוותר על מתן שירותים בלתי פורמליים, שעזרו להם בעבר להגדיל את הכנסותיהם. מסיבה זו כתב בשנת 1919 אב בית הדין של מוגדור ר׳ מסעוד כנאפו לשלטונות הפרוטקטורט וביקש מהם להעלות את משכורותיהם של פקידים מבני המקום: ״אתם יודעים שאין לנו אלא המשכורת שלנו בלבד. לא הוענק לנו כל פיצוי על אף העלייה ביוקר המחיה, ואין המשכורת מספיקה למחייתנו״.ובשנת 1924 פנה אב בית הדין ר׳ אברהם בן שושן עם סופר בית הדין לשלטונות ברבאט בבקשה להעלאה במשכורת עקב העלייה ביוקר המחיה; בקשה זאת לא נענתה בחיוב.
רוב העניינים שטיפל בהם בית הדין במוגדור נגעו לנישואין, לגירושין ולסכסוכים בין בני זוג. למרות הגבלת סמכות בית הדין לענייני אישות המשיכה הקהילה להיזקק להתערבותו של בית הדין ליישוב סכסוכים בין יחידים בתוך הקהילה, כגץ מקרים של אלימות במשפחה, סכסוכים עסקיים, ענייני הלוואות ומלוות, וכן עניינים שבחיי המוסר של הקהילה. ברור מעל לכל ספק, שגם לאחר החלת הרפורמות המשיך בית הדין לשמש סמכות מוסרית בקהילה היהודית ולתווך בעניינים שונים שהיו מחוץ לתחום סמכותו הפורמלי, אך קרובים לענייני אישות.
איך התפתחה מערכת החינוך היהודי במוגדור באותן שנים? לפני העידן הקולוניאלי נתון היה החינוך לאחריות הקהילה האוטונומית, שכן דרך החינוך המשיכו מוסדות הקהילה להתקיים ועברו מדור לדור. אולם עוד לפני החלת הפרוטקטורט הלכה והצטמצמה מידת הפיקוח שהפעילה מנהיגות הקהילה על החינוך הקהילתי, וזה עבר במידה רבה לאחריותם של כי״ח ואגודת אחים. עם הפרוטקטורט הוטל פיקוח רב יותר על בתי הספר של כי״ח לא רק ממרכז החברה בפריס אלא גם בידי השלטונות הצרפתיים במרוקו. השפעת הקהילות על תכניות הלימודים פחתה, ועם זאת התבקשו הקהילות לתמוך יותר ויותר בהפעלת בתי הספר.
מקרה הממחיש התפתחות זו אירע ממש בתחילת תקופת הפרוטקטורט, בשנת 1912, כשפרץ סכסוך חריף בין מנהל בית הספר של כי״ח במוגדור, לובטון, לבין רוב מנהיגי הקהילה. כי״ח הטילה על לובטון, על פי המלצתו שלו, לאחד ולשלב בתוך בית הספר שהוקם במלאה בשנת 1906 את כל תלמודי התורה המסורתיים שפעלו בקהילה, ומנו לדבריו ״4,000 תלמידים בני שכבות דלות ומפגרות כאחת״. הקהילה רצתה להשיג את פיטוריו, והאשימה אותו בהתעללות בתלמידים מזה שנים. כי״ח פנתה לקונסוליה הצרפתית בבקשה לערוך חקירה. לובטון לא המתין לחקירה, וביקש את התערבותם של שלטונות הפרוטקטורט להפסקת המערכה לפיטוריו., הוא ביטא את שאיפותיו ואת תחושת העליונות שלו בפנותו כך אל הקונסול הצרפתי: ״האם עליי להוסיף שאני מאושר וגאה להשתתף בפעולה לשיפור תנאי הקיום הפיזיים, המוסריים והאינטלקטואליים, שבה עוסקת חברתנו [כי״ח], כשאני סמוך ובטוח שאני משרת בו בזמן את האנושות ואת צרפת?״
מקדם ומים כרך ו' –חיפה 1995 -דניאל שרוטר ויוסף שרוטר-הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-יישום הרפורמות בקהילת מוגדור
עמוד 88
כתיבת תגובה