מנהגי החתונה הקדומים בקהילות דרום תאפילאלת-חלק א: שלבים מקדימים לפני החתונה – רקע-מאיר נזרי
מנהגי החתונה הקדומים בקהילות דרום תאפילאלת
חלק א: שלבים מקדימים לפני החתונה – רקע
אירועי הכלולות במתכונתם הקדומה נמשכים על פני תקופה ארוכה, נערכים בכמה שלבים וכוללים אירועים מקדימים לפני החתונה: א. בקשת ידה של הכלה. ב. אירוסין (־שידוכין). ג. טקס השבועה. ד. התקופה שבין האירוסין לנישואין, ואחריהם אירועי הכלולות עצמם. להלן תיאור השלבים הנ״ל.
א. בקשת ידה של הבת
בשלב מקדים לפני האירוסין פונים נציג או נציגה של קרובי הבן להורי הבת ומבקשים את בתם לבנם.
הפנייה נעשית לרוב בשבת או בחג.
היא מתקיימת באקראי, ולא בהודעה מראש.
גיל הנישאים בתקופה זו היה נמוך מאוד. החתן היה בגיל שתים עשרה – שלוש עשרה שנים, והכלה בגיל עשר – שלוש עשרה.
הבן והבת לא הגיעו עדיין לכלל בחירה נכונה, וההחלטה הייתה אפוא בידי ההורים, בעיקר האב, והבן והבת ידעו על ההחלטה רק למפרע.
לאחר ההסכמה הסופית נקבע מועד לאירוסין.
הערות המחבר: על פי ההלכה מותר לדבר בענייני שידוך בשבת, ראה שו״ע או״ח, סימן שו, סעיף ו, וב׳ אדלר, הנישואין כהלכתם, א, ירושלים תשמ״ה (להלן: הנישואין כהלכתם) פ״ג, סעיף נו. לגבי המנהג השווה גם ר׳ בן שמחון, יהדות מרוקו, הווי ומסורת במעגל החיים, לוד תשנ״ד, עט׳ 366 (להלן: רפאל בן שמחוץ).
תופעה של גיל מוקדם ידועה בקהילות יהודיות רבות, ביניהן קהילות יהודיות שבארצות האסלאם ובכללן קהילות צפון אפריקה. הנישואין בגיל מוקדם נבעו מכמה גורמים: א. השאיפה להמשכיות המשפחה כשהיא מלווה בחשש שהילדים לא יגיעו לבגרות בגלל מחלות, שנות בצורת ותמותת תינוקות. לפיכך חיתנום בגיל מוקדם, הן לטובת הילדים שיזכו להמשכיות המשפחה והן לטובת ההורים שיזכו לראות בשמחת הילדים. ב. החברה ראתה בעין טובה שהאישה תלד ילדים רבים ככל האפשר בעודה צעירה, בבחינת ׳זריזין מקדימים׳. ג. השפעת הסביבה המוסלמית, ראה א׳ בשן, הורים וילדים בהגותם של חכמי צפון אפריקה, ישראל 2000,פרק א: השאיפה להמשכיות, עט׳ 12, ופרק ב: נישואי בוסר, עט׳ 18. בקהילות תימן היו נישואי בוסר נפוצים מטעמים שונים, כגון תוחלת חיים קצרה וגם מניעת חטיפת ילדות על ידי מוסלמים לשם נישואין אתן: אישה נשואה בתימן כונתה ׳הורמה׳, שהוא מעמד מקודש גב בעיני המוסלמים. לזר אסור ליצור עמה כל סוג של קשר או אף להימצא במחיצתה, בין אם היא יהודייה ובין אם היא מוסלמית. כן הובדלה האישה היהודייה מן החברה המוסלמית מכוח הנוהג ומכוח החוק (ראה אפרים יעקב, נישואי בוסר בתימן, /http://orot.ac.il/Elkana/events 1014)101/3013>3013, עמ' 180-171).
דוגמאות קרובות: בגיל 14 נשא אדוני אבי את מרת אמי, שהייתה בת 10 ; אחות אבי, עישא פתי. נישאה בגיל 13 לבעלה שהיה בן 19. שרה מגירש, בת דודי יעקב, נישאה בגיל 13. נישואין בגזה הם על פי שו׳׳ע יו״ד, סימן א, סעיף ג, וראה הנישואין כהלכתם, א, לו-מג. על נישואי בוס־ בתאפילאלת ראה: ר׳ יעקב אביחצירא(להלן גם רי״א), יורו משפטיך, ירושלים תרמ׳׳ה, שאלה מא, עמ' מא; ר׳ שלום אביחצירא, מליץ טוב, ירושלים תשל״ג, סימן א, סעיף ג, עט׳ א-ב וס־ב־מג, סעיף א, עט׳ מז-מח. נישואי בוסר נהגו גם בקהילת צפרו, ראה נהגו העם, עמ׳ רה סעיף ־ והשווה בן שמחון, עמ׳ 360-359. על בעיה זו במרוקו בכלל ראה סקירה נוספת: א׳ בשן, יהד־־. מרוקו – עברה ותרבותה, תל אביב 2000 (להלן: בשן), עמ' 196-190.
- 1. האירוסין(=לְכְכְטְבָּה אוֹ לְמְלָאכּ)
האירוסין הקרויים בערבית ׳למלאכ׳, או בשם השגור יותר ׳לכטבה' הם האירוע הראשון הרשמי ביצירת הקשר בין שתי המשפחות המחותנות, והוא נעשה בלי נוכחות החתן.
המונח ׳אירוסין׳ כאן אינו זהה למונח ׳קידושין׳ ההופך את המתקדשת לאשת איש, אלא קרוב יותר למונח ׳שידוכין׳ הרווח בספרות ההלכתית בכלל, ובדיונים ההלכתיים של ׳מליץ טוב׳ בפרט.
מועד האירוסין: יש שהם נעשים חודש לאחר יום בקשת היד, ויש שהם נעשים אחרי שנה או כמה שנים. מכל מקום, התקופה הממוצעת שבין בקשת היד לבין האירוסין בתקופה החדשה היא של כמה חודשים עד שנה.
יום האירוסין: אירוע האירוסין או השידוכין אפשר לקיימו בכל יום מימות השבוע, אבל היום המועדף על רוב המשפחות הוא יום השבת. ביום זה מתקיימת סעודת השידוכין, שהיא גם סעודה שנייה של שבת. במקרה של קיום האירוסין ביום חול נערכת סעודת ערב חגיגית.
סעודת האירוסין: לכבוד המאורע משפחת הכלה עורכת סעודה חגיגית, בדרך כלל במסגרת מצומצמת, ואליה מוזמנים בני משפחת החתן.
מתנות האירוסין: בני משפחת הכלה מביאים אתם לבית החתן סבלונות ומתנות, כמו עוגות או פרות העונה בשניים או בשלושה מגשים.
בתקופה הקדומה (לפני תש״ח) יש שהרבו ׳מהר ומתן' ובאו בתהלוכה של כמה נשים נושאות כבודה רבה של מתנות: בגדים, נעליים, תכשיטים ומוצרי מזון: קמח, סוכר וביצים. במהלך האירוע הנשים שרות שירים עממיים.
האירוע כולל אפוא מעין שלושה טקסים: שיגור מתנות מבית החתן לבית הכלה, סעודת האירוסין בלילה בבית הכלה וטקס ה׳שבועה׳ הנלווה אליו.
מנהגי החתונה הקדומים בקהילות דרום תאפילאלת-חלק א: שלבים מקדימים לפני החתונה – רקע-מאיר נזרי
עמוד 203
כתיבת תגובה