שליחותו של שמואל מונטגו למארוקו בדצמבר 1893-אליעזר בשן
שליחותו של שמואל מונטגו למארוקו בדצמבר 1893
מעורבותו של שמואל מונטגו(1911-1832) חבר הפרלמנט הבריטי, למען יהודי מארוקו ושליחותו לארץ זו בסוף 1893 לא נזכרה בחיבורים שפורסמו על יהודי מארוקו, ולא בביוגרפיות שנכתבו על אישיות זו. כמה פרטים על חייו ועל פעילותו הציבורית. שמואל יליד ליברפול בנו של שמואל לואיס, צורף ושען, עבר ללונדון בגיל 17 והחל לעבוד בבנק, ואת רוב השכלתו רכש בכוחות עצמו. ב-1853 יסד את הפירמה והבנק שמואל מונטגו ושות׳. ב-1862 נשא לאשה את אלן בתו של לואיס כהן, שילדה לו עשרה ילדים. היה פעיל בחיי הציבור היהודי באנגליה ומחוצה לה. מ-1871 חבר בוועד שליחי הקהילות; חבר בוועד השחיטה ובארגונים יהודים אחרים. חבר המפלגה הליברלית, ומעריצו של המדינאי הליברלי גלדסטון. חבר הפרלמנט הבריטי בתור נציג ויטצ׳פל בין 1885 -1900, באזור בו גרו הרבה מהגרים יהודים. פילנטרופ שסייע לפועלים ולעניים יהודים ולאלה שאינם בני ברית. מונטגו שומר מצוות ובעל תודעה יהודית חזקה, היה מגיב לתופעות של פגיעה ביהודים ובקודשי ישראל. דאגתו היתה נתונה בעיקר לביסוסם הכלכלי, האזרחי והמשך שמירת המסורת של המהגרים היהודים שבאו ממזרח אירופה. הקים מועדון לפועלים יהודים, וב-1887 יזם הקמת ארגון בתי הכנסת של המהגרים היהודים Federation of Synagogues ועמד בראשה. המלכה ויקטוריה העניקה לו ב-1894 תואר בארון, ובשנת 1907 תואר Lord Swaythling
פעילותו למען היהודים מחוץ לאנגליה: מתוך תודעה דתית תמך ברעיון שיבת יהודים לארץ ישראל. ביקר בארץ במרס 1875 יחד עם ד״ר אברהם אשר מטעם ועד שליחי הקהילות במטרה לבדוק אפשרויות למפעל הנצחה ע״ש משה מונטיפיורי הקשור לישוב בארץ, ושהה בה שבועיים. הביקור בירושלים הסעיר את רוחו של החכם באשי אברהם אשכנזי, שחשד בו כי תרומתו לפרומקין, עורך ״החבצלת״ מעידה על תמיכתו ברפורמה, והיה עליו להתנצל. בדו״ח נכתב כי מספר היהודים בירושלים הוא 13 אלף, ביניהם 7000 אשכנזים. הם מתחו ביקורת על שיטת התמיכה של מונטיפיורי לישוב בארץ. מונטגו היה בעד יצרנות ועבודה חקלאית. ב-1880 רכש ארבע חלקות חקלאיות בפתח תקוה, ויחד עם לורד נתנאל רוטשילד מלונדון רכש מגרש ברחוב יפו בירושלים שלאחר מכן הוקם עליו ביה״ס המקצועי הראשון של כי״ח בארץ. מונטגו היה אחד האפוטרופוסים של ״קרן מזכרת מונטיפיורי״, שסייעה לשיכונם של עניי ירושלים בשכונת ״ימין משה״ בשנות ה 90 של המאה ה-19.
בשנת 1885 יסד את חברת ״חובבי ציון״ בלונדון, והוא כיהן בתור גזברה. בשנת 1893 שלח תזכיר בשם החברה לשר החוץ הרוזן מרוזברי, Rosebery (כיהן מפברואר עד אוגוסט 1886, ומאוגוסט 1892 עד מרס 1894) כדי להעבירו לסולטאן עבדול חמיד השני(שלט בשנים 1909-1876), בו ביקש רשות להתיישבות יהודים בעבר הירדן. התיחס בחשדנות כלפי השלטון העות׳מאני, הזהיר מפני רכישת אגרות חוב שלהם, ולא האמין שניתן להקים ישות יהודית בארץ תחת שלטון העות׳מאנים המושחתים. פגש את הרצל בביקורו בלונדון ב-1895, תחילה הבטיח לשתף פעולה אתו, אבל התאכזב והתרחק ממנו כי הרצל כתב לו מכתב בשבת, ומונטגו שלל ציונות ללא שמירת מצוות בשנת 1882 נסע יחד עם ד״ר א. אשר לגליציה ולוינה, בשליחות הועדה לעזרת הפליטים היהודים מרוסיה. שנתיים לאחר מכן לארה״ב כדי ללמוד את מצבם של המהגרים היהודים ממזרח אירופה, וב-1886 ביקר ברוסיה.
דאגתו ליהודי מארוקו היא פרק בפעילותו לבני ישראל באשר הם. אנו נדון בביקורו במארוקו, בסיבות שהביאוהו לשם ותוצאות הביקור.
הידיעה היחידה שפורסמה בנדון שמצאנו היא בדיווח השנתי של הועדה הלונדונית של ועד שליחי הקהילות בבריטניה לשנים 1895-1892. תחת הכותרת ״רדיפות במראכש״, בה דווח על הצעדים הדיפלומטיים להפסקת מעשי האכזריות של מושל מראכש. נאמר בו כי ״בדצמבר האחרון ביקר במארוקו מר שמואל מונטגו, חבר הפרלמנט וחבר ועד שליחי הקהילות, כדי לנסות ולהביא להפסקת הדיכוי של יהודי מראכש והרחבת המלאח״. עם יציאתו נתן לו הוועד יפוי כוח לדבר בשמו. גם ׳אגודת אחים׳ קיבלה החלטה דומה, ואיחלה לו הצלחה בביקורו שם. מר מונטגו נפגש עם השגריר הבריטי במארוקו והוזיר של הסולטאן לעניני חוץ, והפעיל השפעתו כדי להביא לשיפור מצבם של היהודים, אבל שהותו שם היתה קצרה מכדי לאפשר לו לעקוב אחרי הצעדים שננקטו לביצוע הבקשה.
הלן נתאר מה ניתן ללמוד מהתעודות שבין 8 באוקטובר 1893 ל 8 באוקטובר 1894 שטרם פורסמו מארכיון משרד החוץ הבריטי בקשר לביקור זה, וכן המצוקות של יהודי מארוקו בעת הזאת, שחייבו התערבות.
יהודי מראכש סבלו מאכזריות המושל והקאדי המקומי, וידיעות הגיעו על כך לפריס ללונדון בשנות ה 90 המוקדמות. הסולטאן אלחסן הראשון(שלט מספטמבר 1873 עד יוני 1894) כתב בעקבות זאת ב 27 בדצמבר 1892 מכתב למושל מראכש בו הוראה לנהוג ביהודים בצדק ובחסד, ולא לפגוע בהם. אבל הרדיפות נמשכו, והתערבות דיפלומטית וזו של הסולטאן למענם כמה פעמים בשנים הבאות לא הועילו. פרטים על סבלם של גברים ונשים, מלקות, מאסרים ואילוץ להתאסלמות, פורסמו בעתונות לפני נסיעתו של מונטגו למארוקו, הגיעו אליו פרטים על סבלם של יהודים במראכש :מכתב שנכתב לו ב 8 באוקטובר 1893 ע״י מודיע אלמוני, שלדבריו נודעו לו בביקורו במוגדור.
להערכת הכותב, ההתנכלויות עולות על אלה הידועות מן העבר. במראכש כל שכבות הציבור היהודי, צעירים וזקנים, עשירים ועניים סובלים מידם הקשה של המושל חג׳ מוחמד וידה ואכזרי יותר הקאדי מוסטפה. למרות שהגיעו לאנגליה כבר בעבר ידיעות על מלקות, וכמה מהקרבנות מתו מיסורי המלקות, וננקטו צעדים כדי להפסיק זאת, מעשי האכזריות של המושל נמשכו וביתר שאת.
עתה המושל והקאדי פוגעים לא רק בגופם של היהודים החלשים, אלא גם באמונתם. הלחץ גרם לכך ששני יהודים התאסלמו. הראשון דרש מאשתו וילדיו שיעשו כמוהו, ואלה סירבו. הקאדי פקד על האשה להתאסלם, והיא ברחה עם ילדיה לעיר אחרת. זקני הקהילה נדרשו להביאה חזרה למראכש גם שלא ברצונה, ואוימו שאם ייכשלו במשימתם הם יולקו, ייאסרו ודתם תחולל. סירובה להתאסלם בא להצדיק כל מעשה של עוול כלפי הקהילה הנתונה לחסדו של הקאדי.
גורל משפחת המתאסלם השני היה חמור יותר. הוא התאסלם ביום שלאחר יום כיפור האחרון, ואשתו סירבה להתאסלם. כתגובה שלח הקאדי באותו היום את שליחיו שגררו את אשתו ממטתה יחד עם תינוקה בן שנים עשר יום לרובע המוסלמי, בו היא אסורה. עליה לעבוד בשבתות, ולעבור על מצוות הדת היהודית. הקאדי שוב איים על זקני הקהילה, ויש חשש שיולקו וייאסרו. בהתחשב בחולשת השכבות העניות, ניתן לשער אילו סכנות צפויות להם. הם נתונים לאיומים, ויש חשש שכדי להבטיח חייהם, רבים יתאסלמו.
שליחותו של שמואל מונטגו למארוקו בדצמבר 1893–אליעזר בשן
עמוד 364
כתיבת תגובה