יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-דרושים-ספרות הקבלה-ר' אברהם אזולאי.

אברהם אזולאי

אחד האישים הפוריים ביותר בתחום היצירה הקבלית היה ר׳ אברהם בן מרדכי אזולאי (1570־1644), יליד פאס, שכתב את הפירוש החשוב והמקיף ביותר על ׳הזוהר׳, הוא הושפע מחיבורו של ר׳ משה קורדובירו ׳פרדס רימונים׳, שהגיע לידיו בפאס. הוא עלה לחברון בשנת 1615, וכאן כתב בשנים 1618־1619 את הספר 'קרית ארבע׳, הכולל חיבורים אלה: ביאור על ׳הזוהר׳, ונציה ת״י, הכולל את זהרי חמה, קיצור מספרו של אברהם גלנטי ליזוהר ׳ירח יקר', 'אור הלבנה׳ – הגהות ושינויי נוסחאות של ׳הזוהר׳, כמו כן חיבר את הספר 'אור החמה׳, לג' חלקי ׳הזוהר׳ שבו מקובצים שלושה פירושים: א. קיצור מפירושו הגדול של ר׳ משה קורדובירו בשם יאור היקר׳, ב. פירושו של ר׳ חיים ויטאל שחובר לפני שלמד מפי האר״י. ג. ביאורים של מקובל אנונימי. ספרו ׳חסד לאברהם׳ – ’לבאר מאמרי חז״ל בענייני התכונה המתנגד לפילוסופיה ומעלת התורה ולומדיה ודיבוק השכינה׳, יצא באמשטרדם בתמ״ה. בלבוב תרכ״ג יצא ספר זה בתוספת ביאור מאמר של ר' חיים ויטאל וחידושים מרי שמשון מאוסטרופולא.

ב־1620 חיבר ר׳ אברהם אזולאי בעזה את הספר ׳בעלי ברית אברהם׳, פירוש על התורה, נביאים וכתובים, וילנה תרל״ד. מספר זה יצא הקונטרס ׳פירושים על שיר השירים׳, בני ברק תש״ך. חיבורים נוספים הם אלה: 'ספר דברי הימים של משה רבינו ופטירתו ופטירת אהרן הכהן׳, קרקוב תרנ״ד; ׳מחזה אברהם׳, שהוא דברי ׳הזוהר׳ על פרשת ׳ואתה תחזה׳, עם העתק הפירוש יאור החמה׳, ירושלים תר״ם; ׳חכמת הפרצוף השלם בצירוף עברי טייטש׳, ירושלים תשכייב; יאהבה בתענוגים׳, שהוא פירוש על המשניות, שבו מובאים פירושי ד חיים ויטאל, שכתב בשם האר״י, ופירושו של ר׳ סלימאן אוחנה על פרקי אבות. חלק מספר זה פורסם בתוך ספרים קדושים מתלמידי הבעש״ט׳, ניו יורק תשמ״ד.

ואלה חיבוריו של ר׳ אברהם אזולאי שיצאו לאור בזמננו מכתבי יד: 'אהבה בתענוגים׳, פירוש על המשנה, ירושלים תשמ״ו; ׳מעשה חושבי, קיצור כוונת המצוות מהאר״י, ירושלים תשנ״ב; ׳כנף רעים׳, קיצור כוונת התפילה מהאר״י ^ז"ל, ירושלים תשנ״ב. חיבורים קבליים אחרים

קבלת האר״י דחקה את קבלת ר׳ משה קורדובירו, אבל נכתבו יצירות רבות המבוססות על שתי האסכולות. ר׳ יצחק צבע, בן המאה ה־17, חיבר את הספרים. ׳שערי בינה׳, ׳מקום בינה׳, 'אם לבינה׳, ׳מבוא שערים׳, שלוניקי תקע״ג, ובהם ליקוטים וביאורים לקבלת האר״י, וגם למשנתם של ר׳ משה זכות, ר׳ אברהם אזולאי ור׳ אברהם פינטו. ר׳ משה אבן צור כתב בראשית המאה ה־18 את ׳מערת שדה המכפלה׳, ירושלים תר״ע.

ר' שלום בן משה בוזאגלו(1700־1777) ממראכש, שכיהן בלונדון, כתב פירוש חשוב לזוהר׳ לפי תורת האר"י, בשם ׳מקדש מלך, אמשטרדם תק"י. פירושו על כל מאמרי ׳הזוהר׳ יצא בספרים אלה: ׳הדרת מלך׳, אמשטרדם תקכ״ו; ׳כסא מלך', אמשטרדם תקכ״ט; 'פני מלך׳, לונדון תקל"ג. רבותיו בקבלה היו ר׳ אברהם אזולאי, שעליו הוא מתבסס בחיבוריו, וכן ר׳ יעקב פינטו, ר׳ ישעיה הכהן ור׳ יעקב גדליה. חיבורים בפרשנות ׳הזוהר׳ התמעטו בסוף המאה ה־18, אולי משום שגדל העיסוק בפרשנות כתבי האר״י ובפרשנות התורה ברוח הקבלה.

במאה ה־19: ר׳ משה בן יצחק אדרעי(1774־1842), חיבר פירוש לזוהר־ בשם ׳תורת חיים׳, לונדון תקנ״ב. וכן דיונים בתורת הנפש, בשם 'יד משה׳, אמשטרדם תקס״ט ר׳ אברהם אנקאווא (יליד 1810) כתב חמישה חיבורים בעלי אופי קבלי. שמואל אגייני מצפרו חיבר ספר בשם ׳רמת שמואל׳, ירושלים תרפ"ז, ובו בין השאר חידושים על ׳הזוהר. כל חיבוריהם של ר׳ יעקב אביחצירא המכונה ׳אביר יעקב, ור׳ רפאל משה אלבאז, מושפעים מהקבלה. ר׳ רפאל הנ״ל חיבר אנתולוגיה קבלית לפי סדר הא״ב המבוססת בעיקר על כתבי האר״י, בשם 'עדן מקדם; פאס ת״ש. ר' רפאל יעקב בן סמחון (נפטר 1857) חיבר כללים בחכמת הקבלה בשם סובר הרזים׳, גירבה תשי"ד.

ביאור תפילות, מנהגים ותיקונים בדרך הקבלה       

אחד הז'אנרים האופייניים ליצירתם של המקובלים היה פירוש התפילות על פ הקבלה משה בן מימון אלבאז מתארודנת חיבר בין השנים 1575־1604 את ספרו ׳היכל הקודש; אמשטרדם תיייג, הכולל תפילת ליל שבת לפי הנהגות ר' משה קורדובירו והאר"י.

ספרות תיקונים שהתפשטה בהשפעת הקבלה, מטרתה ללמוד ולהתפלל לשם תיקון החטאים. נוסח המלקות הנהוג לפני הימים הנוראים, כפי שהנהיגו זקני המערב וחסידי ארץ־ישראל נדפס בספר של יהודה זרקו, 'יפה נוף; ונציה של"ה. התיקון כולל מאמרי ׳הזוהר; פרקי מקרא ותפילות קודם הלימוד ואחריו.

אחד ׳התיקונים׳ הקדומים במרוקו הוא תיקון הלימוד של ערב ראש חודש הכלול בקובץ סגולות שחיבר יעב״ץ. חוברו גם ספרי מוסר וסגולות המושפעים מהקבלה. פרטים נוספים על חיבורים אלה ראו בנספח 1

יהדות מרוקו עברה ותרבותה-אליעזר בשן-דרושים–ספרות הקבלה-ר' אברהם אזולאי.

עמוד 149