תולדות חב"ד במרוקו- שליח עושה שליח

חמישים וחמשה כפרים

שנה חלפה, ורשת מוסדות "אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש” בכפרי מרוקו גדלה במהירות. ההתפתחות לא כללה רק עליות, היו גם מורדות ומהמורות, אך התנועה קדימה המשיכה כל העת. הנה לדוגמה מכתב שכתב הרב מטוסוב לרבי בחודש אייר תשי״ב, שנה וחודשיים לאחר שהגיע למרוקו.

המכתב נפתח בבשורה על כך שהוקמו תלמודי תורה בשלושה כפרים. בראשון לומדים שמונים תלמידים, חלקם לומדים מדי יום ואחרים שלושה ימים בשבוע: ״האחד שמו אוטאט. שם היו לומדים בבית הספר גם בשבת ועל ידי התאמצות הבחור משה לחיאנ׳ [המפקח על הכפרים] ביטלו זה בהחלט, ושלחנו לשם תלמיד ממקנאס ללמד התלמידים והתלמידות שהם כשלושים ללימוד כל יום, וכחמישים לשלושה ימים בשבוע״. בכפר קסאבי סודר תלמוד תורה כשנה קודם לכן, ונסגר בגלל בעיות מקומיות וכעת שוב נפתח. הכפר השלישי הוא חיזקין במחוז מרקש ובו לומדים 23 תלמידים ו־10 תלמידות.

בשולי המכתב הארוך המפרט נושאים שתיו הקשורים למוסדות, מסכם הרב מטוסוב את פועלן ”יש לנו עכשיו תלמודי תורה בחמשה וחמישים כפרים״, ומציין שזה מלבד המוסדות בערים קזבלנקה, מרקש וצפרו, בהם היו מוסדות גדולים ומפותחים. בסך הכל, פעילות חב״ד במרוקו בשנה לאחר שהגיע הרב מטוסוב,  כללה חמישים ושמונה ערים, עיירות וכפרים בהם היו מוסדות חב״דיים.

״שיסדנו במרוקו״

חודשיים חלפו, ובאגרת אל העסקן הנודע הרה״ח זושא וילימובסקי(הפרטיזן), הרבי מורה לו להקים רשת בתי ספר חב״דיים בארך הקודש, בדוגמת ובהמשך למוסדות ”שיסדנו במרוקה”. הנה דברי הרבי באגרת:

הנה כדאי הוא שיתעניין בהאפשריות לייסד שם [באה׳׳ק ת׳׳ו], גם כן מוסדות שיכנסו ברשת המוסדות חינוך שיסדנו במרוקה ונקראים ע״ש כ׳׳ק מו"ח אדמו״ר ״אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" אשר ברשת

מוסדות חינוך אלו נמצאים מוסדות החל מלימוד אלף בית עד בית מדרש למורים ורבנים.

בתקופה הבאה שיגר הרב מטוסוב לרבי מכתב בו הוא מבהיר את המצב הנפלא אליו הגיעו, שבכפרים רבים נשמע קול התורה, אך גם מאריך בחובה לשיפור התנאים הגשמיים כדי שיבואו עוד תלמידים. הנה תיאורו המרגש על תלמודי התורה שהוקמו בכפרים:

הודות לא־ל עליון אשר גם בכפרים נדחים ומרודים בעניות, קול התורה והתפילה נשמע בבתי כנסיות מתינוקות של בית רבן, ותלמידים וגם תלמידות, מתלמדים להתפלל ולומר כל מיני ברכות בעל פה וכן קריאת שמע וברכת המזון ועוד, ולומדים חומש וגם חוק לישראל ומשניות, [… ועד עתה] הגדולים רבים שאינם יודעים להתפלל, ועכשיו על ידינו גם הבנות הקטנות מתפללות, שזה בכלל חידוש הוא להם שלא ראו זה מעולם, ושמחים הם מזה הרבה. וגם מר אברמוביץ [מהג׳וינט בארצות הברית, שביקר באותם ימים בפעם הראשונה במוסדות חב׳׳ד במרוקו] התפלא בכפר נידח איך שילדות קטנות יושבות על הארץ ושאל אותן שאלות סבוכות והשיבו על כל הברכות בעל פה […].

ומלבד זה הרי במקומות שישנם בתי הספר [אחרים] אפילו במקומות שלומדים מעט עברית, אבל אין מכניסים לשם שום ענין של קודש, כי חוק הוא להם מטעם הנהלתם, אבל באים הם התלמידים [של בתי הספר הנזכרים] לבתי הכנסת ולהמורים שתחת השגחתנו ללמוד תפילה וחומש בעתות החופש שלהם כמו ביום שבת וביום ראשון, וגם ביום חמישי באיזהו מקומות, ובשאר ימי החופש, וגם ברוב המקומות בכל יום בערב שעה או שעתיים.

הרב מטוסוב אף מציין שבמקומות מסוימים דאגו לכך שבתי הספר היהודים לא יעבדו בשבת. לסיכום הוא מסביר כי עבודה זו מצילה את יהודי הכפרים, מאחר והם עניים מרודים ואין ידם משגת להחזיק מורה

שליח עושה שליח

הרב מטוסוב עבד כל העת כחייל במערכה, כאשר המפקד העליון הוא הרבי. כל העת חשב כיצד לכבוש עוד יעד ועוד יעד, כדי להגיע לכל יהודי, לסייע לו ללמוד תורה ולהתחזק בשמירת מצוות.

כאשר העבודה הלכה והתרחבה ידע הרב מטוסוב כי לבדו לא יוכל לנהל את המוסדות המפוארים בקזבלנקה, ובד בבד לצאת בתדירות רבה למסעות הכפרים. לכן מינה מפקחים מיוחדים, שכונו גם "מבקרים׳׳, והללו פיקחו על העבודה החינוכית שנעשתה במוסדות חב״ד. כל"מבקר" יצא בתדירות גבוהה למסעות בכפרים בהדרכת הרב מטוסוב, ובכל מקום שוחח עם המורים והתלמידים, בדק את הצרכים הלימודיים ותנאי המחיה, ואת התרשמויותיו העביר לרב מטוסוב.

ואלו הם ה׳׳מבקרים" שסייעו רבות בעבודת מוסדות חב׳׳ד ברחבי מרוקו: הרב אהרן בן חמו, הרב חיים אלבז, הרב משה לחיאני, הרב עמרם אזולאי והרב שלמה בן שושן.

ה׳׳מבקרים" הללו היו נמרצים ביותר, ולפי ההוראות שקיבלו לא התמהמהו עד לשובם, אלא כבר בהיותם בדרך דיווחו על כפרים בהם הכל הולך למישרין, לצד דו״חות עם בשורות לא מרנינות תוך הצגת פתרונות אפשריים לבעיות שראו במקום. ה״מבקרים״ לא באו רק לפקח, אלא גם סייעו בקשרים, בהתאמת מבנים והגישו עזרה בכל נושא נדרש, מארוחות מזינות ובגדים ועד ספרים, ריהוט ודרכי הוראה.

תולדות חב"ד במרוקו- שליח עושה שליח

עמוד 51