ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״-דוד אוחיון-מורשתו של ר׳ דוד בוזגלו
מורשתו של ר׳ דוד בוזגלו
רבים עדיין זוכרים את ר׳ דוד בוזגלו מימי הזוהר שלו בקזבלנקה של שנות ה־ 40 עד עלייתו ארצה ב־ 1965. גם כאן לא שכחו אותו ועשר השנים שחי בארץ, 1975־1965, היו שנים בהן המשיך במפעל חייו: הפצת הפיוט המרוקני ומנהג ״שירת הבקשות״ בקרב בני עדתו.
ומה נשאר לאחר מותו? האם הוא השאיר אחריו מורשת כתובה ומסודרת? האם בעוד דור או בעוד מאה שנים ויותר יזכרו וידעו מי היה משורר ופיטן ענק זה? האם הדור ״שלא ידע את יוסף״ יכירו? ואולי ישארו רק זכרונות ודברים מעורפלים?
המצער הוא שממורשתו הכבירה לא נשאר הרבה:
קולו המהדהד, המצלצל והמרגש לא זכה שיונצח. ההקלטות שבהן מושמע קולו ספורות הן. של את תלמידיו הוא נהג להשביע לבל יקליטו אותו לצרכים שאינם לצרכי לימוד הפיוטים. הוא השתדל, כי לכל מקום שהוא מגיע, שלא יהיה בקרבת מקום כל מכשיר הקלטה.
פרופ׳ חיים זעפרני, באופן חריג ויוצא דופן, הצליח לשכנע את ידידו ר׳ דוד בוזגלו לקבל את רשותו ולהקליטו. ההקלטה התבצעה ברשמקול באחד מבתי הכנסת שבקזבלנקה בשנת 1957 בליווי של שניים מתלמידיו הפיטנים. ההילה המיסטית הקיימת סביב דמותו של ר׳ דוד נובעת מכך שמעטות ההקלטות שבהן מושמע קולו.
ההקלטה עברה שיפוץ ב״בית התפוצות״ והוצאו ממנה רעשים, דבר ששיפר את איכות שירתו של ר׳ דוד ומלויו הפיטנים. בקלטת מבצע ר׳ דוד חמישה פיוטים ושתי קצידות.
ר׳ דוד היה משורר פורה, והוא כתב מעל ל־ 200 פיוטים ושירים. הנה מסתבר כי לא רק שהוא לא הקליט את עצמו, הוא אף לא דאג לרכז את כתיבתו בספר. לצרכים של הדורות הבאים אחריו. שיריו שנכתבו על נושאים שונים־שבת ומועדים, גלות וגאולה, כיסופים לארץ־ישראל וירושלים, נצחונות צה״ל במלחמות ועוד מפוזרים בין תלמידיו.
נודע לי לאחר מותו של ר׳ דוד, כי חלק מתלמידיו הפיטנים לקחו חלק מהשירים לרשותם. 118 שירים מופיעים ב״שירי דודים השלם״ של מאיר אלעזר עטיה (1980). שיריו מופיעים גם בקובץ שערך ר׳ יוסף יפרח ״יגל יפרח״ (1980). למרות זאת, עדיין לא יצא לאור הספר שיכלול את כל שיריו.
סיכום
תזמורת היחיד, בעל קול הזמיר, כינורה של התפילה ונעים זמירות, אלו ועוד הם הכינויים שלהם זכה ר׳ דוד בוזגלו בחייו וביתר שאת לאחר מותו.
כל נפשו היתה לשירה. נדמה שהוא נולד, ואף נגזר עליו, להיות כל כולו מסור לשירה כפיטן וכמשורר. הוא השאיר אחריו מורשת מופלאה של אהבה עזה לפיוט של יהודי מרוקו בזכות פיוטים ושירים רבים שכתב. הוא הפך את מנהג ״שירת הבקשות״ ממנהג שכוח למנהג מוביל בעדה המרוקנית. הוא השאיר אחריו שורה ארוכה של פיטנים.
ר׳ דוד כל כך מזוהה עם מנהג ״שירת הבקשות״, עד שדומה כי דמותו מרחפת מעל לראשיהם של המשכימים קום ל״שירת הבקשות״; וכאילו אומרת ״יפה אתם עושים, המשיכו כך״.
הפיטן והמשורר, שלא ראה אור במשך כ־26 שנים, ידע להאיר את דרכם של יהודי מרוקו בגולת מרוקו ובארץ, ללכת בנתיבם של משוררי ספרד (ר׳ יהודה הלוי, ר׳ שלמה אבן גבירול) ומרוקו (ר׳ דוד חסין, ר׳ יעקב אבן צור, ר׳ דוד אלקיים). כך קורה כי מי שעיטר את השירה בזוהר שפתיו הולך לעולמו באוגוסט 1975 ־ אלול תשל״ה והוא בן 74 שנה.
במותו נדם קול הפיוט והשירה בעדה המרוקנית ותמה תקופת הזוהר של המשוררים ממרוקו. מורשתו של ר׳ דוד מונצחת ע״י תלמידיו הרבים ובמעמדי ״שירת הבקשות״ בערים השונות ברחבי הארץ.
ר׳ דוד התעוור גם בעינו השניה ב־1949 והוא נפטר ב־1975.
ר' דוד בוזגלו ותרומתו ל״שירת הבקשות״-דוד אוחיון–מורשתו של ר׳ דוד בוזגלו
עמוד 160
כתיבת תגובה