אורה של ירושלים-מרן הרב שלום משאש זצוק"ל.פרק אחד עשר:תורתו שבכתב-כתבן נפלא
אלקים חשבה לטובה במשך שנים רבות היה רבנו כותב ועורך תשובות ואף שהיו מסודרים לדפוס לא היה מסתייע להדפיסם מכל מיני טרדות, ומפעם ־פעם היה תמה מדוע מסובבים כך מן השמים. אך לאחר שנים של מחשבות הגיע רבנו למסקנא שהכל לטובה כי בריבוי הזמן הוסיף הוא נופך למערכותיו בעיון ובבקיאות, וזכה להדפיסם בעיה״ק ירושלים, בישוב הדעת של זקני תלמידי חכמים, ובאוירא דא״י המחכים.
אהבת הקדמונים רבני מרוקו לדורותיהם שבו את לבו, הן רבני הדורות הקודמים שנתוודע רבנו אליהם דרך ספריהם ־ והן חכמי דורו שגם עליהם הביט רבנו בעין חודרת ובוחנת, לראות מה מעשיהם ומה אפשר ללמוד מהם, ובכל מקום שהיה הולך היה מתחקה אחר מעשיהם ולומד מדרכיהם את דרכי הצידקות והחסידות, וכפי שרואים בספרי ההלכה של רבנו שרוב תורתו בנויה על יסודות שהניחו רבני מרוקו לדורותיהם, וכן סגנון כתיבתו ואופן עיונו היה כדרכם. וגם בתורת המוסר שהניחו בספריהם היה שונה והוגה בהם, ופירושיהם היו שגורים על לשונו כשהוא מזכירם כמעט בכל כנס או הספד וכדו׳ לדוגמא רבנו מרבה להזכיר את ספרי המלאך רפאל, את ספרי הגאונים ר׳ משה בירדוגו שמכנהו חד בדרא, את ספרי רבי שמואל אבן דאנן, ואת ספרי נינו רבי שלמה אבן דנאן ואת ספרי בנו של רבי שלמה – רבי שאול, את רבי יהודה אבן עטר. את הספר ויאמר יצחק לר׳ יצחק בן וולאיד. את רבי אליהו הצרפתי, את הספר נוהג כצאן ל ר״ י בן נאים. את רבי רפאל ברוך טולידאנו ב״ר יעקב, את הספר משפט וצדקה ביעקב לרבי יעקב אבן צור בן דורו של האוה״ח הק׳ שמכנהו רבנו גאון הדור, את רבנו שלמה הכהן, רבי ברוך ב״ר אברהם טולידאנו, את ספרי סביו ואחי סביו ר׳ חיים ורבי דוד, ספרי בן דודו רבי יוסף משאש, את ר׳ ידידיה מונסוניגו, ר׳ יהושע בירדוגו, את רבו ר׳ יצחק סבאג, ואת רבו של רבו רבי שלמה ב״ר רפאל טולידאנו, את רבי חיים טולידאנו, את חכמי מש׳ אנקאוה, את שאר הת״ח של מש׳ בירדוגו, דבר שמואל עמאר, את הרב שלמה אבן צור, רבני מש׳ אביחצירא רבי יעקב ורבי מכלוף, רבי מרדכי עמאר, ר׳ יעקב אבן דאנן, ר׳ מנחם סיררו, ר׳ וידאל הצרפתי, המשמ״ח אלקים, הישמ״ח לבב, ושאר אב״ד שהיו בזמנו בב״ד שבמרוקו, ועוד רבים אשר מעולם אנשי השם.
אורה של ירושלים
שו"ת שמש ומגן ד׳ חלקים
המאמרים הרבים שנתפרסמו מכתבי רבנו בירחונים וקבצים שונים ובספרים ׳תבואות שמש׳, עוררו ריתחא (התחממות והתענינות) גדולה של תורה, אצל התלמידי חכמים, בראותם דרך יחודית עיונית ומקורית בביאור הפוסקים עד לפסיקת ההלכה, ואכן ביתו של רבנו נעשה תל תלפיות, ורבנו במיתון ובכבוד ענה לכל שואל, תלמידי חכמים רבים שראו אצל רבנו אוזן קשבת לקושיותיהם, המשיכו לשלוח לרבנו את קושיותיהם על נדונים חדשים שכתב, וגם להם היה עונה, ובכך זכה ששמועותיו יהיו מסולקות מכל קושיה. עד שנתאספו אצלו מאות מאמרים ותשובות שכתב להגן על פסקיו שנכתבו בספריו תבואות שמש, והוציאם בספר בשם ׳שמש ומגן׳ לומר שספר זה בא להגן על פסקיו. חלק מן התשובות שבספרים ׳שמש ומגן׳ באים לחזק ולהגן על מנהגי ומסורת יהודי מרוקו, ולהוציא ממחשבתם של רבים שנטשו את מנהגי הוריהם יוצאי מרוקו בחושבם שאין להם בסיס חזק מתוך ספרי הפוסקים. והמעיין בכללות הספרים ׳שמש ומגן׳ נוכח הוא לראות שעומד הוא מול אנציקלופדיה למנהגי מרוקו, ובכללות תשובות להרבה שאלות שמתעוררות אצל כל דורש ה׳. חלק א׳ של הספר שמש ומגן, עורר סקרנות בקרב התלמידי חכמים, וברוב המקרים נחו תלונותיהם של המשיגים, אך עדיין היו ת״ח שפרסמו בירחונים תורניים מענה על תשובותיו של רבנו, ולכן רבנו בכרכים הבאים המשיך לפלפל ולחזק את תשובותיו שכתב בשמש ומגן חלק א', ספרים אלו מלאים גם בנדונים חדשים שנתעוררו בבתי דין ובבתי מדרשות ונתבקש רבנו לחוות את דעתו בהן, (כי אעפ״י שבהיותו בירושלים לא ישב בבי״ד בפועל אלא רק בבית הדין להקדשות למוסדות.) אבל עשרות דיינים באו להתייעץ עימו בדברים המסובכים בהן הם נתקלו, חלק מן הסימנים נכתבו מפני שמצא רבנו לנכון להעיר על ספרים חדשים שיצאו, וגם בנושאים שהטכנולוגיה המודרנית העמידה לפתחה של ההלכה.
סה״כ התשובות שנדפסו בשבעת ספריו שיצאו בחייו, מתוך אלפי התשובות והפסקים שכתב במשך חייו הם בסה״ב 954, שבהם מסתעף רבנו לעוד עשרות נדונים. ולתוכן העניינים של ספריו קורא רבנו אלף המגן – לרמוז על המסקנות שבספריו שהם מוגנים ומסולקים מכל קושיה כמגן שהוא מאולף, דהיינו שיש בספר תשובות חזקות להגן על פסקיו. השם ׳שמש ומגן׳ מעיד ממילא גם על אופיו של רבנו שהוא כשמש המאירה, כלומר שהוא המחדש בספרים אלו, ושהוא גם מגן ־ והכוונה היא: שלא המתין לתלמידיו וידידיו שיגנו על פסקיו, אלא הוא בעצמו טרח ויגע להגן על פסקיו, ואף שזה היה לעת זקנותו.
אורה של ירושלים-מרן הרב שלום משאש זצוק"ל.פרק אחד עשר:תורתו שבכתב-כתבן נפלא
עמוד 177
כתיבת תגובה