הילד מסאפי -ד"ר יצחק-ג'ק עזראן-בין מדינות, בין עצמאות.אהבה ברחוב ללא מוצא.-משפחת עזרן ממרקש

אהבה ברחוב ללא מוצא.

משפחת עזרן ממרקש

ברחוב צר בשם "דריבה" בעיר העתיקה של סאפי, גרו משפחות יהודיות זו לצד זו. משפחת שושנה, משפחת בן־יאיר ועוד משפחות אחדות. בקצה הרחוב, גרו הדודים שלי. בקומה התחתונה של אותו בית, גר דודי, דוד חזיזה, אשתו שמחה וילדיו, אלי וסמי. בחדר סמוך, גר דוד משה, חנה אשתו וילדיו. סבתי-חנה התגוררה לא רחוק משם, ב'דרב למה', רחוב המים.

בבית הדודים, הייתה קומה שנייה וקומת גג. הקומה השנייה אוכלסה על ידי משפחות אחרות ובקומה העליונה, בעליית גג, השכירו חדרון לרפאל אבי.

אבי, רפאל עזרן, הגיע מהעיר מרקש. זוהי עיר מחוז גדולה בדרום מרוקו, בה התמקם השלטון המרכזי, ושם נמצא מושל המחוז הדרומי של מרוקו. העיר מנתה מעל עשרות אלפי יהודים, והייתה להם מסורת יהודית בולטת. רפאל היה בן למשפחת תופרי אוהלים שעבדו עבור "שלוחים" בדרום מרוקו, בעיקר ברברים. אביו, יצחק, היה בעל מלאכה ועבד בחצר ביתו. חצר משותפת, בה גרו המשפחות והילדים. הוא היה גוזר את הבד ומחלק את העבודה בין הבנים ובנות הבית. דודי מרדכי, מצד אבי, סיפר לי, שסבתי רחל, הייתה לוקחת ממנו מדי פעם, בהסתר, בדים, ותופרת בגדים לנזקקים יהודים. לאבי היו ששה אחים ואחיות.

המשפחה המלוכדת התגוררה במרקש במלאה היהודי, בשכונת 'ברימה׳ לא רחוק מבית העלמין היהודי. למרות התנאים הקשים, שמרו בני המשפחה תמיד על אופטימיות ועל מצב רוח מרומם, גם בזמנים קשים של מחסור ודלות. הבנים ובנות המשפחה למדו בבית ספר אליאנס וגם לימודי תורה בחדר.

אחיו הבכור של אבי, יוסף, היה דמות מרתקת. הוא גר בשיכון l'habitat. זה היה מעין דיור משופר, לעומת המלאח. יוסף, עבד אז בדואר והיה גם מאמן כדורגל של הקבוצות היהודיות במרקש. לאחר שעלה לארץ, בתחילת שנות השישים, לבאר שבע, השתלב מייד בענף הספורט שבעיר

אבי רפאל למד חייטות אצל הספרדים. כבעל מקצוע עם ידע רב בתחומו הוא חיפש את מזלו בחייט בעיר אחרת. עזב את מרקש בגיל שבע עשרה, אולי שמונה עשרה והשתקע בסאפי. הוא היה בעל מלאכה מעולה והכיר את רזי המקצוע. את הבדים, החוטים, מכונות התפירה, הגזירה, והקפיד על ניצול מקסימלי של הבד כדי להוציא ממנו את המירב בתפירת מכנסיים, מעיל או חליפה. מלבד מומחיותו, הוא היה איש שיח חביב, היטיב לספר בדיחות וסיפורים, וכך משך אליו לקוחות מכל שדרות האוכלוסייה. יהודים, ערבים, צרפתים וספרדים.

אבי הגיע לסאפי וחיפש מקום קטן וזול שבו יוכל להתאכסן.

כך מצא את החדר בעליית הגג בבית משפחת אמי. בבית זה, ב״דריבה", ברחוב הצר, הכיר את משפחתה של אמי, משפחת חזיזה. הוריי לא נהגו לדבר ולספר על היכרותם. בכל אופן, דומני שהכירו כאשר ביקרה אמי אצל האחים שלה בבית זה. אבי חיזר אחריה ונראה כי נפגשו גם במסיבות ריקודים. דודתי מדלן, אחותה של אמי, סיפרה לי שהיו לאימי מחזרים רבים, מבוססים ומפנקים אך משום מה, התאהבה דווקא באבי, החייט הפשוט, חסר האמצעים ונוצר ביניהם קשר אמיץ לכל חייהם. הוא העריץ את יופייה ועל אף שלא הייתה בעלת השכלה, הקרינה אצילות בדיבורה ובהתנהגותה. היא נענתה לחיזוריו והם נישאו בחתונה צנועה, שמחה ורבת משתתפים מצד שתי המשפחות. כפי שאני מכיר את משפחת אבי, אני בטוח שאחיותיו ואחיו הרעיפו עליזות ופרגון רב על כל האורחים, הקרובים והרחוקים.

לאחר נישואיהם גרו הוריי במשך שנתיים אצל משפחת אמי בצפיפות רבה. לאחר מכן עברו להתגורר בבית ברחוב 'בין המיצרים', מול חומת העיר הפורטוגזית שהקיפה את העיר העתיקה. זה היה בית מרווח, בעל שלוש קומות. בשתי הקומות הראשונות גרה משפחתנו ובקומה השלישית התגוררה משפחת כהן, גיוזף ואסטרליה עם ילדיהם פרלה ורירי. הייתה לבית עליית גג שאפשרה לנו לעלות דרכה לגג הבית, לעמוד ולהשקיף אל מעבר לחומה ולראות את הים ואת הבתים הסמוכים. בבית זה גרנו שנים רבות. בקומת הכניסה הייתה מבואה לדירה והייתה גם חצר פנימית מרובעת, עם באר מים בקיר מול הכניסה, שירותים ומקלחון, מטבח צר בו אחסנה אמי את כלי הבית ובישלה. חדר נוסף היה חדר אוכל משפחתי ששימש גם כחדר שינה לסבתי חנה, שהיה לה קשר הדוק מאוד אל אמי שתפקדה אז כיד ימינה בבית.

על אף נדודינו בארצות חוץ וישראל, לבסוף חזרנו לסאפי לאותו הבית.. הילדים שוכנו בשני חדרי שינה קטנים, מי ישן על מזרן רצפתי ומי על מיטה. היה תענוג לא רגיל להתכרבל זה עם זה ולספר סיפורים. ה'חגיגה^, הגדולה ביותר הייתה כאשר אחת הדודות מצד אבא, דודה פרחה, או דודה מסעודה, התארחו אצלנו וישנו אתנו באותו חדר. אז, סיפורי אלף לילה ולילה התחילו, ולא הסתיימו עד שכולנו נרדמנו מאושרים ומוקסמים מהעלילות ומסיפורי הדודות.

בבית זה נולדו אחי. הבכורה רשל, אחריה גיקי, סולי, בבר, אילנה וסימונה. מרטין, רותי, ובני, אחי זיכהו לברכה, נולדו מאוחר יותר בבית אחר, ברחוב האג' תהאמי.

אבי השתכר באופן מכובד ממקצועו, חוג הלקוחות שבנה התרחב ועבודתו האיכותית גרמה לכך שלא חסר לנו בבית מאום ואף התאפשר להוריי לאמץ באופן קבוע יתומים שגדלו אצלנו וקיבלו את חסותנו.

הילד מסאפי -ד"ר יצחק-ג'ק עזראן-בין מדינות, בין עצמאות.אהבה ברחוב ללא מוצא.-משפחת עזרן ממרקש

עמוד 32

.