מספרד לצפון אפריקה -השירה העברית במעבר-אפרים חזן

מספרד לצפון אפריקה –השירה העברית במעבר-אפרים חזן

מבוא

הקירבה הגיאוגראפית והקשרים ההדוקים בין צפון אפריקה לספרד הביאו בהכרח לידי זיקה ברורה בחיי הרוח של שני המרכזים . זיקה זו גלויה וברורה בתחומי ההלכה והבלשנות ואף בכל הנוגע לשירה ולפיוטן ברם הסימנים והעדויות שבידינו אין בהם כדי לשרטט את תולדותיו של מרכז השירה העברית בצפון אפריקה , שפעל במקביל ובקשר הדוק עם ספרד . היצירות שנכתבו במרכז זה מהן שנעלמו ומהן שנבלעו בשירה המפוארת של ספרד . השפעתם של משוררים מגורשי ספרד בצפון אפריקה בשילוב המסורת המקומית וההתפתחות הפנימית של יהודי המקום הביאו לפריחה של מרכז השירה והפיוט העבריים במגרב במאות הט "ז-הי "ז , מרכז זה המשיך להתפתח ולהתרחב במאות הי "ח -הי "ט עד המאה העשרים .

ראשיתו של תהליך זה בסוף המאה הי "ד ובראשית המאה הט" ו , כאשר הגיעו לאלג 'יר ריב"ש ) ר ' יצחק בר ששת, בארצלונה 326 ן – אלג 'יר 1407 ( ורשב"ץ )ר ' שמעון בן צמח , ספרד – 1361 אלג 'יר 444 ן ( ומלבד תורתם הביאו עימם גם את שירתם , חוליה בשרשרת הזהב של השירה העברית בספרד , המשך לשירתם של רשב "ג וריה "ל . מאז עד לגירוש הסופי מספרד באו ממנה לצפון אפריקה מגורשים רבים , וביניהם משוררים ופייטנים לא מעטים שבנו את התשתית לשירה העברית במגרב .

על ריב "ש – ראה : שירמן , השירה העברית, עמ' 563 – 558 : מרעלי . עמ ' 47 – 1 ; הירשברג , א . עמ' 287 -285 . על רשב "ץ – ראה : שירמן . שם . עמ ' 591 – 588 ; מרעלי , עמ ' ן 47 – ; הירשברג , א . עמ' 302 -298 . השפעתם של משוררי ספרד ניכרת היטב . כגון הקינה לט' באב 'ארץ חפץ נדחיך ' שירמן , שם , עמ' 563 – 562 ( , שכתב ריב "ש, הכתובה בעקבות 'ציון הלא תשאלי ' , אף שהיא בנויה בתבנית מעין אזורית.
[אֶרֶץ חֵפֶץ, נִדָּחַיִךְ] / רבי יצחק בר ששת (הריב"ש)

אֶרֶץ חֵפֶץ, נִדָּחַיִךְ / יוֹם יוֹם שוֹאֲלִים בִּגְלָלֵךְ,

צוֹפִים שוֹאֲפִים לִמְנוּחַיִךְ / לֵאמֹר ‘בֵּית ה’ נֵלֵךְ!'

שָלוֹם רַב, קִרְיַת מֶלֶךְ, / שָלוֹם מֵאֵת צִבְאוֹתַיִךְ,

יְהִי שָלֹום בְּחֵילֵךְ, / שַלְוָה בְּאַרְמְנוֹתַיִךְ!

כיוון שהשירה העברית בספרד מסמלת את תור הזהב בשיאו ואת תפארת ה תרבות היהודית הספרדית – עצם היצירה השירית הזו במגרב מלמדת על הזדהות עם התרבות היהודית בספרד ועם ההווי ואורח החיים בקהילות הספרדיות. מצד שני הגזרות והגירוש גרמו למשבר גדול וליחס של דחייה כלפי המרכים הספרדיים וכלפי התרבות הפוגעת. יתר על כן המידה של צידוק הדין שהיתה חלק מאמונתם של יהודים אלה הביאה אותם לפשפש במעשיהם ולבקר בחריפות את אורח החיים ואת התרבות החילונית שהיו מקובלים בקהילות יהודי ספרד .

השאלה היא כיצד השפיע מתח זה על שירת המגורשים ? כיצד השלים המשורר בין הקטבים של דחייה ודבקות, של קרבה ומרחק ? מהי מידת הזיקה של שירתם למאורעות ההיסטוריים האקטואליים בני הזמן ? מה היחס בין מסורות השיר שהילכו בהן ובין מה שחידשו בשירתם ? ומה מכל המאפיינים הללו ומן ההקשרים ההיסטוריים של שירה זו השפיעו על שירת צפון אפריקה בדורות הבאים . על שאלות אלה אנסה לענות להלן , בכיוונים אחדים שמתוכם יעלו מגמוהיה ומאפייניה של שירה זו .

אפתח ברשב "ץ ובשירת הפולמוס שלו , משום שיותר מכול משקפת שירתו את המאבק הפנימי והחיצוני של דור הגירוש בספרד וא ת נפתולי אלוקים שנפתלו יהודים אלה עם ארץ אהבתם רצם תרבותה . אף הויכוח ודרך הפולמוס מסורת ארוכה להם בשירת ספרד למיום היווסדה, עוד מימי מנחם בן סרוק ודונש בן לברט.

מספרד לצפון אפריקה –השירה העברית במעבר-אפרים חזן

עמוד 53