שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-ו. כמוהר״ר אברהם בן סוסאן (בן שושן)

ו. כמוהר״ר אברהם בן סוסאן (בן שושן)
אוּרִים וְתוּמִּים אַבִּיר הָרוֹעִים
כתובת מצבתו של ר׳ אברהם בן סוסאן ״אביר הרועים״ שהיה רבה הראשי וראב״ד מוגדור. ר' אברהם הוא נצר לגאון הקדוש ר׳ יששכר בן סוסאן, יליד פאס שעלה לא״י במאה ה-16 ונתיישב בצפת שבה שימש כרבה של קהילת המערביים, היה בקי בחוכמת העיבור וכתב על כך ספר בשם ״תקון יששכר״ (שאלוניקי 1564, מהדורה נוספת יצאה בשנת 1578 בשם ״עיבור השנים״ בוונציה). ר' אברהם הוא נכדו הישיר של הגה״ק רבי יעקב בן סוסאן הנקרא ״בן כולילוף״, שהיה רבו של הקדוש מרן רבי יעקב אבוחצירא זיע״א (ראו ״גאוני משפחת אבוחצירא״ לשלמה מיארה, ערך ״בן סוסאן״). ר׳ אברהם שימש בקודש בעיר הולדתו דבדו ובעיר קזבלנקה. ר׳ אברהם נחשב לתלמיד חכם גדול, זכה להעמיד תלמידים הרבה שהפכו לדיינים ורבנים בערים ברחבי מרוקו. בנו רבי חיים בן שושן שימש אחריו כראב״ד במוגדור, מאוחר יותר בקזבלנקה ולאחר מכן כרבה של מרוקו. נכדו רבי אליהו בן שושן היה רבה של העיר ליון בצרפת. יש להניח שבנו רבי חיים בן שושן הוא שחיבר את הנוסח של המצבה(רמז לכך בטור 8).
חריזה: אא // בב // בב
מָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו
אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא
קָדוֹשׁ יֹאמַר לוֹ שֶׁבּוֹ נִגְנַז וְנִטְמַן כֶּתֶר
וַעֲטָרָה
אֲרוֹן הַתּוֹרָה אַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה
אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה הַמֵּאִיר לָאָרֶץ וְלַדָּרִים
- גָּדוֹל וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּכָל הַשְּׁעָרִים
הַמְּצֻיָּנִים לַהֲלָכָה וּבְמִשְׁפַּט הָאוּרִים
אוּרִים וְתוּמִּים אַבִּיר הָרוֹעִים
אָבִינוּ רוֹעֵנוּ רוֹעֵה צֹאן קָדָשִׁים מֵעוֹדוֹ
בִּהְיוֹתוֹ בֶּן כ״ב שָׁנִים נִתְעָרֵב מֵהָרַבָּנִים
- הַמֻּפְלָאִים חֶלְקָם בַּחַיִּים לְהוֹרוֹת וְלָדוּן
בְּכָל דְּבַר הַמִּשְׁפָּט וְהוּא שָׁפַט אֶת
יִשְׂרָאֵל
בְּעִיר הֻלַּדְתּוֹ הַמְּהֻלָּלָה בעי״ת דבדו יע״א
גַּם בעי״ת דָּאר אַלְבִּידָא יע״א
גַּם שִׁמֵּשׁ פֹּה קָרוֹב לְעֶשְׂרִים שָׁנָה
- גַּם רִבָּה פְּעָלִים בַּתּוֹרָה מֵהֶם חֲכָמִים מְחוּכָמִים
וּמֵהֶם רַבָּנִים מוּבְהָקִים יוֹשְׁבֵי כִּסְאוֹת לְמִשְׁפָּט
בְּעָרֵי מַעֲרָב הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹן
הֲלֹא הוּא גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ עֹז תִּפְאַרְתֵּנוּ
ראב״ד מִקוּדֶשׁ שֶׁקִּדְּשׁוּהוּ שָׁמַיִם כקש״ת
- כמוהר״ר אַבְרָהָם ן' סוֹסָאן זלה״ה וזיע״א
נוֹלַד שְׁבָט שְׁנַת תרי״ג נתבש״מ כ״ו אֱלוּל
סִ[מִן] כִּי תִּשָּׂא אֶת רֵאשׁ לפ״ק ת.נ.צ.ב.ה.
- 1. מה… הוא: על פי שמו׳ ג,ה. ראה גם יהו׳ ה,טו ׳כי המקום… קדש הוא/ קשה לדעת אם במכוון שונה מהמקור, או שזו טעות חורט המצבה. מקום קבורתו הפך לאתר קדוש. (רבי אברהם היה הראשון שבנו בשבילו חדר בבית העלמין החדש של מוגדור – עוד לפני שבנו את הציון של רבי חיים פינטו (בבית העלמין הישן). 2. קדוש יאמר לו: למקום זה. על פי ישע׳ ד,ג. נגנז ונטמן: בשבח הנפטר שהיה גופו קדוש כקדושת ספר תורה הטעון גניזה בקרקע. בתר ועטרה: המנוח היה ככתר ועטרה לבני קהילתו. 3. ארון התורה: המנוח היה אדם גדול בתורה עד שדימוהו לארון הברית שבתוכו הלוחות וספר התורה שכתב משה. אספקליא המאירה: מארמית, דימוי המנוח לראי מלוטש ובהיר שהאיר לכל הסובבים אותו. 4. אורה זו תורה: על פי הכתוב בבבלי, מגילה, טז,ב ד״ה ׳אמר רב יהודה אורה זו תורה׳. המאיר לארץ ולדרים: על פי סדר היוצר בתפילת שחרית. המנוח האיר את עיני תלמידיו ושומעי לקחו. 6-5. בכל… להלכה: מפורסם ומהולל מאוד בכל בתי הדין ובתי המדרש העוסקים בלימוד הלכה למעשה. אביר הרועים: כינוי כבוד והערכה לגדול בתורה. על-פי שמו״א כא,ח. 7-6. ובמשפט… ותומים: משפטיו ופסקי דינו היו כהוראה שניתנה מן האורים והתומים שעל הכהן הגדול. אביר הרועים: תואר כבוד וכינוי לאב בית דין. על פי שמו״א כא,ח. 8. אבינו רוענו: כינויי כבוד למי שהנהיג את הקהילה והיה להם כאב. רועה… מעודו: צאן קדשים, על דרך הכתוב ביחז׳ לו,לח. עדתו הקדושה שהנהיג. מאז היותו צעיר ועול ימים נשא בעול הרבנות וההנהגה הרוחנית של הקהילות ביישובים בהם גר. 10-9. נתערב מהרבנים המופלאים: בגיל כ״ב שנים החל שמו להתפרסם ולהיות מעורב בקרב רבנים גדולים. 10. חלקם בחיים. כינוי לנפטרים הצדיקים שאין הם מתים, אלא חלקם ושכרם בעולם הבא הנצחי ששם הם חיים. 12. עי״ת: עיר תהילה. 13: דאר אלבידא: שמה הערבי של העיר קזבלנקה. 14. שימש פה: בעיר מוגדור. 16. יושבי בפאות למשפט: כלומר שמונו להיות שופטים. על דרך
הכתוב בתה׳ קכב,ה ׳כי שמה ישבו כסאות למשפט׳. 19. ראב״ד מקודש: כינוי ייחודי ורם מעלה לראש אב בית דין, על פי המשנה במסכת ראש השנה ב,ז'ראש בית דין אומר מקודש, וכל העם עונים אחריו מקודש מקודש׳. שקדשוהו שמים: נתקבל בכבוד רב בשמים. תואר שניתן לנוהגים בקדושה ובטהרה מראשית טל ילדותם. כקש״ת: כבוד קדושת שם תפארתו. 20. אברהם ן׳ סוסאן: למד בפאס ונתמנה למו״צ בעירו דבדו, ואח״ב בעיר תאזה, וכשזו חרבה נתיישב בפאס, ואח״ב נתמנה מטעם הממשלה לאב״ד בעיר מוגדור. חיבר פסקי דינים וגם ליקוטי דינים וגיליוני חשן משפט עם חידושים משלו. ראה מלכי רבנן, עט׳ יח,ב. 21. נולד… תרי״ג.: ינואר 1853 למניינם. 22. בי… ראש: על-פי בט׳ כא,כו. לרמוז על המנוח שהיה נשיא וראש קהילתו. שנת תש״א, 1941 למניינם.
רבי אברהם בן סוסאן הוא נצר לרבי יששכר בן סוסאן בעל "תקון יששכר". ראה: איל דורסו!, "חכמי צפת בין השנים 1540-1615, מעמדם הדתי והחברתי", חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, תש״ע. (עמ׳ 20, שם מסופר על הגעתו של ר' יששכר בן סוסאן לצפת מאה ה-16)
שירת האבנים-אשר כנפו-שלום אלדר-שירה מופלאה על מצבות בתי העלמין במוגדור-רַבָּנִים-ו. כמוהר״ר אברהם בן סוסאן (בן שושן)
אוּרִים וְתוּמִּים אַבִּיר הָרוֹעִים
עמוד 51
כתיבת תגובה