מורשת יהדות מרוקו

בסופו של דבר, נתפשט המנהג של ההשכמה בלילי שבתות החורף הארוכים (משבת בראשית ועד שבת זכור), והוא מתקיים עד ימינו אלה.

שירת הבקשות של יהודי מרוקו מבוססת על שילוב בין המוזיקה האמנותית של חצרות האצולה המקומית במרוקו, היא המוזיקה המכונה ״האנדלוסית״, ובין מסורת השירה העברית הספרדית. לפנינו, אם כן, שילוב בין מוזיקה נוכרית חילונית לשירת קודש עברית. ההתייחסות של הממסד הרבני לשילוב שירת קודש ומוזיקה נוכרית הייתה חיובית. זאת, משום שמסורת של כתיבת פיוטים על פי לחנים זרים קיימים הייתה מושרשת אצל יהודי ספרד כבר מימי תור הזהב. בנוסף, השפעת הקבלה מצפת, שראתה בשימוש בלחנים זרים העלאה של המוזיקה מטומאה לקדושה.

במרכז ביצוע שירת הבקשות עומד הפייטן אשר לעתים מילא תפקיד כפול: הוא היה המשורר, מחבר הפיוטים, והמבצע בפועל של פיוטים – שלו ושל אחרים – בבית הכנסת ובשמחות פרטיות.

השילוב של שירת הקודש העברית עם המוזיקה האנדלוסית הוא גורם מרכזי במנהג שירת הבקשות במרוקו, שנעשה למנהג דתי מובהק והיה לחלק בלתי נפרד מן השבת המסורתית בעונת החורף.

השיר לשבת זו, המוצג להלן, כלול בשירת הבקשות של יהודי מרוקו, והוא מתאים ביותר לפרשת בראשית, שכן הוא מפרט את מעשה הבריאה ועניין השבת, ומקשר אותם לגאולת הפרט והכלל. זהו פיוט מאת פייטן לא מוכר, בן לקהילה שפיוטיה ופייטניה אינם מוכרים דיים, הפייטן ר׳ סעדיה שוראקי הוא בן לקהילת אלג׳יריה.

הנה לנו הפיוט ״סדרי בראשית יוצרו״ – פיוט המתאר על דרך השיר את בריאת העולם. אמנם, הפיוט משובץ בתוך סדרת הפיוטים לשבת ״וישלח״, אך כפי שרמזנו, ענייני שבת, ובכללם שירים בתיאור הבריאה, הם חלק נכבד מכלל שירת הבקשות, המושרת בשבת.

סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית יֻצָּרוּ / וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִגְמָרוּ

עֶלְיוֹן בְּיוֹם רִאשׁוֹן בָּרָא/ מִזִיז כְּבוֹדוֹ הָאוֹרָה

חֹשֶׁךְ בְּשֵׁם לַיְלָה קָרָא / גַּם אוֹר בְּשֵׁם יוֹם יֻזְכָּרוּ

דּוֹד מִמְּכוֹנוֹ הוֹפִיעַ / עַל מִפְלְשֵׁי עַב הִצִּיעַ

5-בָּרָא בְּשֵׁנִי רָקִיעַ / אֵשׁ וּמַיִם בּוֹ נִקְשָׁרוּ:

ביאור הפיוט:
1 . סדרי בראשית: הבריאה, על פי בבלי, שבת נג ע״ב. יצרו: על פי תה׳ קלט, טז: ״ימים יצרו ולו אחד בהם״. וביום שביעי נגמרו: על פי בר׳ ב, ב: ״ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה״, וראו רש״י שם. 2. עליון… האורה: הקב״ה ברא ביום ראשון את האור, על פי בר״ר ג, ד: ״מהיכן נבראת האורה, א״ל מלמד שנתעטף בה הקב״ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו״. עליון: כינוי לקב״ה, על דרך דב׳ לב, ח: ״בהנחל עליון גוים״. 3. חשך… יזכרו: על פי בר׳ א, ה: ״ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה״. יזכרו: ייקראו בשם, יכונו, על דרך תה׳ כ, ה: ״ואנחנו בשם ה׳ אלהינו נזכיר״. 4. דוד… הציע: על פי איוב לז, טו-טז: ״התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו, התדע על מפלשי עב מפלאות תמים רעים״. דוד ממכונו הופיע: על דרך תה׳ נ, ב: ״מציון… אלהים הופיע״. דוד: כינוי לקב״ה, על פי כינויו בשה״ש. ממכונו: כינוי לשמים, על פי בבלי חגיגה יב ע״ב. על מפלשי עב: על העננים הפרושים בשמים. הציע: שטח, פרש. 5. ברא בשני רקיע: על פי בר׳ א, ז: ״ויעש אלהים את הרקיע״. מים בו נקשרו: על פי בר״ר ד, ז: ״ויקרא אלהים לרקיע שמים… נטל הקב״ה אש ומים ופתכן זה בזה ומהן נעשו שמים״. נקשרו: התחברו.

אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית

תשעה ts'a – תשעה באב:

1) פכרוז תשעה יעמל להבדלה ־ במוצאי תשעה [באב] יעשה הבדלה / ק״מ ט, יג.

2) דוואז תשעה ־ מוצאי תשעה [באב]

3) חתא תדוז תשעה = [אסור לעשות שמחות] עד שיעבור [מילולית: תעבור] תשעה [באב]

~ תשעה באב (ts'bab, ts'a biab)

תשעה באב אוקעו נית 5 דצרות = בתשעה באב קרו גם 5 צרות [אחרות]

2) לפלוס די תשעה באב ־ הכסף של תשעה באב

3) תאריך תשעבאב

 4) ונהאר לארבע 9 אב ־ וביום רביעי תשעה באב. [ט׳ באב] [דינים די תשעה באב, הלכות תשעה באב}

נהגו לתת דמי תשעה באב (כדי להעסיק את הילדים) כמו בפורים, ומכאן הביטוי. בפאס אמרו: עטיני פורים, עטיני תסעה ־ תן לי פורים [דמי פורים], או תן לי תשעה [דמי תשעה באב]; במראכש קראו לזה לקראדה די פורים, לקראדה דתשעה.

המרכיב העברי בערבית הכתובה של יהודי מרוקו-יעקב בהט