אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית

אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית
על המחבר

ר׳ סעדיה שוראקי חי בתלמסאן שבאלג׳יריה במאות ה־18-17 (אחד מצאצאיו שימש כסגן ראש עיריית ירושלים). ר׳ סעדיה שוראקי היה תלמיד חכם, פייטן ובעל השכלה כללית רחבה. חיבר ספר במתמטיקה ששמו ״מונה מספר״ וכן פירוש לספר תחלים, ובראש החיבור שיר רחב שבו הוא מתאר את שיטתו בפרשנות. שירים משלו נקלטו בקובץ ״שיר ידידות״ – קובץ הבקשות של יהודי מרוקו. פיוטיו מצטיינים בנשימה אפית וביכולת תיאור נאה.

יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּגְבוּרוֹת / בָּרָא לָעֵשֶׂב טַל אוֹרוֹת

אֶרֶץ וְעֵץ עוֹשֶׂה פֵרוֹת / וּנְאוֹת דְּשָׁאִים נֶהְדָּרוּ

הִוָּה מְאוֹרוֹת בִּרְבִיעִי / נִתְלוּ לְהָאִיר בִּרְקִיעִי

יִהְיוּ לְאוֹתוֹת חַג יִשְׁעִי /יוֹמָם וְלַיְלָה יָאִירוּ:

10-שֶׁרָץ וְכָל נֶפֶשׁ חַיָּה / גַּם עוֹף יְעוֹפֵף בִּנְשִׁיָּה

עִם כָּל דְּגֵי הַיָּם הָיָה / יוֹם הַחֲמִישִׁי בּוֹ פָּרוּ:

וּבְמַחֲשָׁב רִאשׁוֹן נִקְרָא / הוּא אַחֲרוֹן בָּא בַּיְּצִירָה

אָדָם בְּיוֹם שִׁשִּׁי נִבְרָא / בִּדְמוּת אֱלֹהִים וַהְדָרוֹ:

רִאישׁוֹן וְאַחְרוֹן, צוּר, עוֹלָם / בָּרָא בְּשִׁשָּׁה וַיִּשְׁלָם

15-וּבְיוֹם שְׁבִיעִי שִׁכְלֵלָם / גָּמַר, וְלֹא עוֹד יֶחְסָרוּ:

אֶדֶר יְקַר עֹז יוֹם שַׁבָּת / כִּי בּוֹ גָּדוֹל עֵצָה שַׁבָת

מִכָּל מְלָאכָה בּוֹ נִשְׁבַּת / לוֹ שִׁיר קְרָבַי יָעִירוּ:

קֶדֶם וְאָחוֹר צַרְתָּנִי / וּבְכֵף זְכוּת בּוֹ דַּנְתַּנִי

וּבְתַעֲנוּג אוֹר רוּחָנִי / פָּנַי בְּךָ לֹא יֶחֱוָרוּ,

7-6. יום… נהרת: על פי בר׳ א, יב: ״ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו״. בגבורות ברא לעשב: הקב״ה הצמיח בגשם את העשב, על פי בבלי ר״ה יא ע״א: ״ואותו הפרק זמן רביעה היתה, וירדו גשמים וצימחו, שנאמר(בר׳ ב, 0 ואד יעלה מן הארץ״. בגבורות: כינוי לגשם, על פי תענית א, א: ״גבורות גשמים״. טל אורות: יש׳ כו, יט, וברד״ק שם: ״אורות הם ירקות, כמו ללקוט אורות״ (מל״ב ד, לט). ארז ועץ: על פי וי׳ יד, ד: ״ועץ ארז״. ונאות דשאים: על פי תה׳ כג, ב: ״בנאות דשא״. 8. הוה… ברקיעי: על פי בר׳ א, טז: ״ויעש אלהים את שני המארת הגדלים… ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ״. הוה: יצר, אמר ״ויהי״. נתלו: על פי בבלי חגיגה יב ע״א (הביאו רש״י לבר׳ א, יד): ״הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי״. 9. יהיו… יאירו: על פי בר׳ א, יד: ״יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים״. 10. שרץ… בנשיה: על פי בר׳ א, כ: ״ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים״. בנשיה: כינוי פייטני לארץ, על פי תה׳ פח, יג. 11 . עם… פרו: על פי בר׳ א, כא: ״פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ״. עם… היה: העוף נברא עם הדגים. 12. ובמחשב… ביצירה: על פי בר״ר ח, א: ״אחור וקדם צרתני (תה׳ קלט, ה)… אחור למעשה יום האחרון וקדם למעשה יום הראשון״, וראו גם בר״ר א, ד: ״האבות וישראל ובית המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להבראות״. נקרא: זומן, עלה (במחשבה). 13. אדם… והדרו: על פי תה׳ ח, ו: ״וכבוד והדר תעטרהו״. 14. ראשון ואחרון: כינוי לקב״ה, על פי יש׳ מד, ו: ״אני ראשון ואני אחרון״. צור עולם: על פי יש׳ כו, ד: ״כי ביה ה׳ צור עולמים״. עולם: נראה שהיא משמשת לאחור ולפנים, כלומר ״צור עולם״ וגם ״עולם ברא״. וישלם: שלמה והסתיימה מלאכת העולם. 15. וביום שביעי: על פי בר^׳ ב, ב: ״ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה״, ובבר״ר י, ט: ״משל למלך שעשו לו טבעת מה היתה חסירה חותם, כך מה היה העולם חסר שבת״. שכללם: את השמים והארץ, על פי תרגום ״ויכלו״ (בר׳ ב, א): ״ואשתכללו״. ״שכללם״ תמורת ״שכללם״, לתקנת המשקל. גמר… יחסרו: אין חסרים השמים והארץ כלום. 16. אדר… שבת: על פי בר' ב, ג: ״ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו״, ועל פי בר״ר יא, ב: ״בקש הקב״ה לגנוז את האורה וחלק כבוד לשבת, הה״ד ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו״. אדר יקר: על פי זכ^׳ יא, יג: ״אדר היקר״. יקר עז: על פי תה׳ כט, א: ״כבודועז״. 17-16. כי…בשבת: על פי בר׳ ב, ג: ״כי בו שבת מכל מלאכתו״. נשבת: כאן פירושו ״שבת״. 17. לו… יעירו: על פי תה^׳ קג, א: ״ברכי נפשי את ה^׳ וכל קרבי את שם קדשו״, ועל פי שופ^׳ ה, יב: ״עורי עורי דברי שיר״, וראו בר״ר כב, יג: ״מיד עמד אדה״ר ואמר מזמור שיר ליום השבת״(תה׳ צב, א). 18. קדם ואחור צרתני: על פי תה' קלט, ה: ״אחור וקדם צרתני״. ובכף… תתני: על פי בר״ר ח, א: ״אחור וקדם צרתני וגו׳, א״ר יוחנן אם זכה אדם אוכל שני עולמות שנאמר אחור וקדם צרתני, ואם לאו הוא בא ליתן דין וחשבון שנאמר ותשת עלי כפכה״, וכן על פי בר״ר ח, ד: ״א״ר ברכיה בשעה שבא הקב״ה לבראת את האדם הראשון ראה צדיקים ורשעים יוצאים ממנו, אמר אם אני בורא אותו רשעים יוצאים ממנו, ואם לא אברא אותו היאך צדיקים יוצאים ממנו, מה עשה הקב״ה הפליג דרכן של רשעים מכנגד פניו, ושיתף בו מדת רחמים ובראו״. בו: בכף הזכות. 19. בתענוג אוררוחני: ברוח הפרשנות לכתוב ״נעשה אדם בצלמנו כדמותנו״(בר׳ א, כו) והתכוון לערך הרוחני של הנשמה. פני… יחורו: לא אבוש בך, על פי יש׳ כט, כב: ״ולא עתה פניו יחורו״.

אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית
04/08/2025