אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית פרק שלישי
אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית פרק שלישי
בתיאור הבריאה הולך פייטננו בעקבות מסורת ארוכה של תיאורי הבריאה בפיוטי סדר העבודה לדורותיהם, הפותחים במעשה הבריאה, מי בקצרה ומי בהרחבה, תוך רמזים ושיבוצים מן המקרא ומן המדרש. כך מציינת המחרוזת הראשונה, ״ברא מזיו כבודו האורה״, ומתחבר בכך אל המדרש בבראשית רבה ג, ד, ״מלמד שנתעטף בה (באורה) הקב״ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו״. המשך המחרוזת מתחבר אל סיפור הבריאה בפרשתנו ואל הפסוק (א, ה), ״ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה״. נוסף על קישורים אלה לפסוקי הבריאה ולמדרשיהם בספרות חז״ל, נמצא קישורים מרתקים לפרשני המקרא. כך בדוגמה מפירוש רש״י בפתח דברי העיון, ויותר מכך בהתייחסות מעניינת לפרשנותו של רבנו בחיי לויקרא יא, ב:
20-יִרְפָּא לְמַחַץ מַכָּתִי / אֵל יֶאֱסֹף אֶת חֶרְפָּתִי
יִצְרֹר בְּחַיִּים נִשְׁמָתִי / אוֹתִי חֲסִידִים יַכְתִּירוּ:
חַרְשֵׁי אֲדָמָה בִּמְסִבִּי / שָׂמוּ מְרֵעִים עַל גַּבִּי
בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבִי / לִשְׁאוֹל עֲצָמַי נִפְזָרוֹ:
זֵדִים תְּנָה לַמַּטָּרָה / יִהְיוּ לְזַעַם וּלְעֶבְרָה
25-בֵּיתָם לְזֶפֶת בּוֹעֲרָה / תָּמִיד, כְּמוֹקֵד נִחָרוּ:
קֶטֶב מְרִירִי אֵל יַרְאֵם / יִסַּח יְיָ בֵּית גֵּאִים
יִהְיוּ מִמּוֹתֵי תַּחֲלוּאִים / הֶפְקֵר שְׁבִיעִית יֻפְקָרוּ:
אוֹרִי וְיִשְׁעִי, אֵל נוֹרָא, / קוֹמֵם דְּבִיר וַעְזָרָה
הַשֵּׁפֶל בְּנֵי הַמַּעֲטִירָה / הָאוֹמְרִים עָרוּ עָרוּ:
- 20. ירפא למחץ מכתי: יגאלני מצרותיי, על פי יש׳ ל, כו: ״ומחץ מכתו ירפא״. אל… חרפתי: על פי בר׳ ל, כג: ״אסף אלהים את חרפתי״. 21. יצרור בחיים נשמתי: יזכרני לחיים, על פי שמ״א כה, כט: ״והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים״. אותי חסידים יכתירו: יתפארו בי,
או יקיפו אותי, ואהיה בסביבתם, על פי תה׳ קמב, ח: ״בי יכתרו צדיקים״. 23-22. חרשי… נפזרו: נראה שמחרוזת זו על פי תה׳ כב, טו-יז: ״כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי… יבש כחרש כחי… כי סבבוני כלבים עדת מרעים…״. חרשי… משכבי: אויביי, בעת חשכת הגלות ופחד הלילה, שפכו עליי ועל מקומי עפר ואדמה. חרשי אדמה: יש׳ מה, ט. במסבי: במקום מושבי, או במקום מסיבת שמחתי, על דרך שה״ש א, יב: ״במסבו״. שמו… גבי: על פי תה׳ קכט, ג: ״על גבי חרשו חירשים״. בלילה על משכבי: על פי שה״ש ג, א: ״על משכבי בלילות״. לשאול עצמי נפזרו: על פי תה׳ קמא, ז: ״נפזרו עצמינו לפי שאול״. 24. תנה למטרה: לחץ, כלומר הענישם, על פי איוב טז, יב: ״ויקימני לו למטרה״. יהיו לזעם ולעברה: על פי תה׳ עח, מט: ״ישלח בם חרון אפו עברה וזעם״. 25. ביתם… נחרו: על פי יש׳ לד, ט-י: ״והיתה ארצה לזפת בערה, לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה״. כמוקד נחרו: יבשו כמוקד אש, על פי תה׳ קב, ד: ״ועצמותי כמוקד נחרו״. 26. קטב… יראם: על פי איוב ג, ה: ״יבעתהו כמרירי יום״ והמפרשים שם, ועל פי במ״ר יב, ג: ״קטב מרירי עשוי קליפין קליפין… וכל מי שהוא רואה אותו אין לו חיים מעולם״. קטב מרירי: על פי רב׳ לב, כד. יסח… גאים: יעקור ה׳ את ביתם, על פי מש׳ טו, כה: ״בית גאים יסח ה״׳. 27. יהיו ממותי תחלואים: כמו ימותו מתחלואים, על פי יר׳ טז, ד: ״ממותי תחלאים ימתו״. הפקר שביעית יפקרו: כפי שפירות שנת השמיטה מופקרים לכול, כך יהיו אויביי, שהכול ירדו בהם. 28. אורי וישעי: תה׳ כז, א, והוא כינוי לה׳. אל נורא: על פי רב׳ ז, כא: ״אל גדול ונורא״. קומם דביר ועזרה: בנה את בית המקדש, על פי יש׳ מד, כו: ״האימר לירושלם תושב… וחרבותיה אקומם״. 29. השפל בני המעטירה: הגויים אשר עתה הם רמים ומכובדים, השפל את כבודם. המעטירה: על פי יש׳ כג, ח: ״צר המעטירה״. האומרים ערו ערו: תה׳ קלז, ז, כלומר הקוראים להשמיד את ישראל.
אפרים חזן – ניצוצי פיוט, מנהג ופרשה. פרשת השבוע בראי השירה, הפיוט והמנהג בספרד -ובשלוחותיה. בראשית פרק שלישי
כתיבת תגובה