שירי דודים לר' דוד אלקאיים מאיר נזרי- תולדות חייו של ר׳ דוד אלקאיים

שירי דודים לר' דוד אלקאיים מאיר נזרי- תולדות חייו של ר׳ דוד אלקאיים
פטירתו: ר׳ דוד נפטר בי׳ ניסן ת״ש(1940), כשהוא בן למעלה מתשעים שנה ונקבר בבית העלמין החדש במוגאדור. כך נחקק על מצבת קבורתו:

דרך כוכב מיעקב, האי גברא רבא ויקירא, מרגניתא דלית בה טמי, לאה כל עט לתאר מהלכיו, חכם עצום ורב שבעתיים, אז שר דוד את שירותיו, במשקל במידה הלא הם כתובים בספרו וקראם שירי דודים, מעיין מתגבר בזוהר הקדוש כתם פז ומקדש מלך האיר לחברתו, זכה וזיכה את הרבים, דודי נתן ריחו בדקדוק לכל נתיבותיו, ויהי דוד לכל דרכיו משכיל בחכמה ודעת ובכל מלאכה, חכמתו בנין וציוריו כאיש מצור. החכם השלם, הזקן הכשר, כה״ר דוד אלקאיים ז״ל, נצר מגזע האריה הגדול, הרב המופלא, וכבוד ה׳ מלא, כמוהר״ר משה ושמעיה, בעל המחבר צוף דבש ותועפות ראם זלה״ה. ולמענו חרט איש יהודי את הטורים האלה, ולאן פנה דודי החכמה צורחת, חלף לבלי שוב במרום ירגיע, נסע לנוה שאנן קהלתינו נגרעים, איך אהובינו עדי עפר הגיע, עם בן יוחאי נשמתו שומחת, בעדן עדנים שמה ישתעשע, וישכב דוד עם אבותיו זקן ושבע ימים, יום ה^, בשב״ק עשרה לחודש ניסן שנת צרתי בא סימן בישישים חכמה. ת.נ.צ.ב.ה.

הערות המחבר: על פי מר אשר כנפו הכותב הוא ר׳ מרדכי זעפרני ולבך ירמזו מילותיו: ׳ולמענו חרט איש יהודי את הטורים האלה׳ ובידוע שאיש יהודי הוא מרדכי כפי שכונה במגילת אסתר.

א׳ כנפו וש׳ אלדר, שירת האבנים, עמ׳ 161-160.

נושאי שירתו: שירתו הנכללת באוטוגרף המקיף מאוסף כ״י משה כהן וכ״י זעפרני מונה 140 פיוטים בחלוקה כדלהלן: מעגל הפרשה (קצידה/פואמה על כל פרשות השבוע של חומש בראשית ושל חומש שמות עד כי תשא ועד בכלל) ובסה״ב 23 קצידות (א-כג), מעגל השנה: שבת(שיר אחד, כד), חנוכה(1, כה), ט״ו בשבט(1, כו), פורים(פיוט אחד (כז) הכולל סדרה של 32 קטעי שיר רובם קצרים, פסח (3, כח-ל), שמחת תורה (1, לא), מעגל הקהילה (2, לב-לג), פיוטי הודיה (4, לד-לז) שבחי צדיקים והילולות (3, לח-מ), מעגל האדם וחליפות ימיו(3, מא-מג), הגות והשקפה(8, מד-נא), מעגל הלשון העברית(5, נב-נו), מוסר ותוכחה(13, נז-סט), גלות וגאולה(17, ע-פו), שירים בערבית יהודית (פז-פח).

חידושיו בשירה: בשירתו משתקפים כמה חידושים בתכנים, בצדדים פרוסודיים (תבנית, חריזה ומשקל), בלשון ובתחביר. לצד שירי קודש השייכים למעגל השנה היהודי חיבר סדרה של פיוטי פרשת השבוע על שני חומשים בראשית ושמות, וסדרת קטעי שירים לפורים על מגילת אסתר המשווים לה יצירה דרמטית. שירי המוסר והתוכחה כוללים גם ביקורת נוקבת נגד תופעות שליליות של חברת השפע במוגדור ובפיוטי הגלות והגאולה שוררת אווירה אופטימית כלפי הגאולה המשיחית על בוא משיח בן דוד והקמת בית המקדש לצד הגאולה המדינית שאחד מביטוייה הוא הפיוט לכבוד הצהרת בלפור, מעין אתחלתא דגאולה. רוב פיוטיו נחתמים בחותם משיח בן דוד ׳דוד אלקאיים׳ לצירופיו כולל ׳בן דוד קים׳ הכולל גם את שמו. רוב פיוטיו ערוכים במבנה שירת המלחון על לחניה, תכניותיה הסטרופיות, משקליה ונורמות חריזתה, שירה שהייתה נפוצה בזמנו המובנת לו היטב וקרובה ללבו. ׳שירי דודים׳ כתובים על פי לשון המקרא וסימניה הדקדוקיים עם שילוב גוונים משאר רובדי הלשון לצד מאפיינים סגנוניים ייחודיים וגם חידושים לשוניים בתחום הפועל דוגמת הסגנון הקלירי, השם, הכינויים, והתחביר ועוד. אחד המאפיינים הוא השימוש כמעט בכל המילים היחידאיות שבמקרא ובכללן הביטוי המקראי היחידאי ׳ הָרָה לָלַת ׳(שמו״א ד, יט) במובן הרה ללדת הזוכה להופעה משולשת ולביטוי תקני. שירי דודים מתאפיינים גם בסגולות אמנותיות, כמו: ההקשר המדרשי הטעון בפיוטים, חידודי לשון ומעתקים סימנטיים, מגוון צימודים, הטענת מחרוזות הביניים בדברי הגות והיתומים אקרוסטכוניים בעלי משמעות.

שירי דודים לר' דוד אלקאיים מאיר נזרי- תולדות חייו של ר׳ דוד אלקאיים

עמוד 22