1499 – 1549; יוצאי פורטוגל במסחר בדיפלומטיה ובחברה במרוקו; בני זמרו באזמור עריכה שלום בר אשר
ספר התקנות
אך מבעד לעליונות של בני הממון מבצבצת חולשתם של בני המעמדות הנמוכים. בצד הדאגה לסוחרים, לבעלי אשראי ולבעלי רכוש ביקשו חכמי התקנות לדאוג ליסודות החלשים שבחברה־ יש לשמור על זכות חדייר לחזור ולרכוש בית בדמי מפתח היא רק דוגמא מני רבות!״).
הפיקוח חציבורי היה הדוק ביותר, גם משום שנגידי הקהילה ששירתו בתפקידים מדיניים נכבדים השתתפו בכינוסים של תיקוני תקנות ופיארון בחתימותיהם. הדמויות המרכזיות בתקנות הראשונות היו בני היהודים שלהם היתה , כאמור, השפעה כלכלית ודיפולומטית גדולה בחצרות מלכי פורטוגל ומרוקו כאחד. נגיד אחד היה יעקב רוזאלס.
סניף בפעולתו של יעקב ושל הסוחרים היהודים בכלל הוא במסחר הבינלאומי שהתחיל להתפתח באותם זמנים בין אירופה לבין העולם החדש. עסקה אחת מדגימה את הגורמים השונים שפעלו באותו זמן ושבהם היה מעורב יהודי: התעודה היא על שני סוחרים פורטוגזים בארזילה. אחד מהם מוכר בדים לשריפים מרוקניים המשייטים בשיירת בין פורטוגל לבין סלא. לשיט זח ערבים מלך פאס ושליט מראכש. שייטת הספינות שייכת ליעקב רוזאלס שפועל בליסבון אך זוכה בזכות קשריו להגיע להשפעה בחצר מלך פאס ולהנהגה בקהילה היהודית. את הבדים שמכר הוא הביא מאיי הודו המערבית עמם מקיימים הסוחרים הפורטוגזים באזמור ובסאפי קשרים רבים בזכות הסוחרים היהודים, ‘.
כידוע היתה שרויה הארץ באותו זמן במאבק על השליטה במרוקו ובאמת כמעט כל הפעילות המסחרית הדיפלומטית וחבטחונית של הסוחרים היהודים יוצאי פורטוגל התרכזו בשלב הראשון בדרום הארץ שהיה בתחום שלטונו של מלך מראכש.
מוקד אחר של פעילות הסוחרים היהודיים היה ממלכת פאס יריבתה של זו. בשנת 1530 ליווה יעקב רוזאלס את אחיינו של מלך פאס לפורטוגל, שם ׳הוא זכה לכבוד רב'. בשנים 1535-1534 הוא שימש מתווך בין יוחנן השלישי לבין מרוקו בהשכנת שלום ביניהם.
יותר מכולם שירת מלך זח יעקב רותי שהיה צאצא ליהודים פורטוגזים Aróte או Rude מן המאה ח-15 שחיו Covilha ובבראגח. הוא זכה להנהגה היהודית בפאס ולכבוד רב בתקנות.
יעקב שימש מרגל בשירות מלכי פורטוגל. סוכנו היה אחיו משח בארזילה. ב-1537 הוא נסע כשגריר של רצון טוב בפאס וב-1539, הפעם כשליח למלך פורטוגל, בשליחות הפורטוגזי סבסטיו ורגאס,״.
יש בעלייתו של יעקב רותי כדי ללמד תכונה נוספת מדוע זכו יהודים דווקא לעדיפות על פני סוחרים נוצרים. אין תימה בזח שהמרוקנים רצו אותו כמתרגם וכיועץ בגלל קירבתו לפורטוגזים. אך המלך מנואל העדיף אותו על פני ורגאס כיוון שלא הביע אימון בהערכותיו של זח את פני הדברים וגם דאג יותר מדי לעסקיו. כך עלה שמו של רותי כמועמד בעל תואר צנוע, ׳היהודי רותי׳. מינויו של ורגאס כשגריר במרוקו או שיגור ׳שגריר מיוחד׳ מפורטוגל היתה יומרנית מכדי להתחיל בה יחסים רגילים עם מלך מראכש הווטאסי. חם יכלו להיות בני ערובה שמחירם יקר מאוד, לעומת היהודים.
השושלת הווטאסית (בברברית: ⵉⵡⴻⵟⵟⴰⵙⴻⵏ; בערבית: الوطاسيون; בתעתיק: אל-ווטאסיון) הייתה שושלת מוסלמית סונית ששלטה על רובה של מרוקו החל משנת 1472 ועד 1554.מרוקו סבלה משבר רב-ממדים וממושך במאה ה-15 וראשית המאה ה-16, שבא לידי ביטוי בכלכלה, פוליטיקה, חברה, תרבות וביציבות של האזור. האוכלוסייה לא צמחה כלל במשך התקופה, והמסחר המסורתי עם אפריקה השחורה נותק לאחר שפורטוגל כבשה את כל ערי הנמל באזור. במקביל עיירות רבות דעכו כתוצאה מכך.(מתוך ויקיפדיה)
ריקר מערער על איכותו של רותי כיהודי אבל במסחר ובפרט במסחר בדים ובסמכות שנתן לו מלך מרוקו לא היה איש כמוהו. השנה היא 1539 ומלך השריפים בדרום היה מולאי אברהים ולשליטי פורטוגל ופאס בצפון היה עניין משותף.
לדידו של הפורטוגזי דה טבורה אין יותר יהודי טוב במלכות פאס מאז גירושם של יהודי ארזילה מרותי. בפעילותו באפריקה מילא יעקב תפקידים רבים: בספטמבר 1542 הוא נשלח ממלך פאס לתטואן כדי לשאת ולתת עם מושל צאוטה, פעם אחרת באותה שנה הוא נשלח לטנג׳יר לשחרר את אחיו משח שנאסר בפקודת האינקביזיציה. ב-1545 הוא נמצא בארזילה למשא ומתן על שלום, שם נודע לו על ארמדה תורכית שמפליגה לכבוש את עדן. הוא יודע את מה שקורח בכל מרוקו.
ייתכן שהקנאה בהצלחתו היא בבסיס דבריו של שגריר פורטוגזי מיוחד במרוקו שאין לסמוך על יעקב רותי, ולפיכך הוא הביא עמו פורטוגזי שיודע ערבית כיוון שהסוחר ורגאס לא היה איתו באותו זמן.
פחות מרשים מיעקב היה אחיו משה,.
הבעייה הקשח של הפורטוגזים היתה בעיות האספקv של מזון, ציוד ונשק בניגוד למאורים תושבי הארץ. מכאן היותן של המבצעים הצבאיים של פורטוגל (ושל ספרד) במצב של מגננה. הפורטוגזים חיפשו כל דרך כדי לבסס את מצודותיהם ואת רצונם להתפשט במרוקו. כדי לעשות זאת הם חיפשו בני ברית שיסייעו בידם והיהודים ענו על משימה זו. מנגד לא היה השלטון המוסלמי בממלכה מסוגל לנהל את ענייני החוץ והכספים באופן יסודי ומקיף. היהודים חיו החלפנים, שוקלי הכסף, מנהלי החשבונות, עובדי המטבעה המלכותית והסוחרים באבנים יקרות ועוד.
1499 – 1549; יוצאי פורטוגל במסחר בדיפלומטיה ובחברה במרוקו; בני זמרו באזמור עריכה שלום בר אשר
כתיבת תגובה