צדיקי מרוקו וקברותיהם-הערצת הצדיקים-יששכר בן עמי

ר׳ דוד חדידה (קזבלנקה)
ר׳ דוד יפלח (מוגאדור)
נקרא גם שיך דוד. היה פייטן גדול ויחד עם ר׳ דוד אלקיים ור׳ חיים אפרייט, היה העורך של ספר הבקשות המפורסם ״שיר ידידות״.
ר׳ דוד כהן (אסג׳ן)
קבור בבית־הקברות היהודי, לא רחוק מר׳ עמרם בן־דיוואן. בדרך כלל מתחילים את הזיארה אצל ר׳ עמרם בן־דיוואן, ובחזרה עוברים לר׳ דוד כהן. לפי מסורת אנשי המקום, הוא קבור שם מלפני כ־300 עד 400 שנה. לפי מסורות אחרות, הוא שד״ר שבא מארץ־ישראל או רב שהגיע לשם לאחר גירוש ספרד.
ר׳ דוד כהן (תארגה)
ידוע כנראה רק על־ידי אנשי הכפר שהשתטחו על קברו. לפי עדות אנשי המקום, הוא יליד הכפר ונפטר שם.
ר, דוד מאיית יעיש (תאביה)
היה ידוע כצדיק, חכם ולמדן. נהג תמיד לתת צדקה וכאשר נפטר החלו אנשי המקום להשתטח על קברו.
ר׳ דוד נחמיאש (תאזדה)
הוא אחד המפורסמים שבמשפחת הקדושים איית נחמיאש, שאחדים מהם היו נערצים על־ ידי אנשי האיזור. הוא אביו של ר׳ יוסף נחמיאש, שלימד במראכש. ההילולה שלו נערכת בחודש אלול.
נערץ גם על־ידי המוסלמים ומכונה בפיהם ר׳ דאויד חמיאש.
״ר׳ דוד, אני זוכר אותו כשהייתי עדיין ילד. הוא היה לבוש קאווק וזוכה. הוא היה גבוה. מי היה יכול לעבור אם היה שם ר׳ דוד נחמיאש ? לנשים אסור היה לנשק לו את היד. היא לא יכלה לגעת לו ביד אפילו. רק משתחווה לו. השכונה שלנו… רק היה עובר בכפר והיית מפחד״.
״איית נחמיאש. הם קשים. הקללה שלהם מאוד מסוכנת. פעם, דוד של אבי רב עם בתושל ר׳ דוד נחמיאש. הוא היה עשיר וקראו לו דוד פרץ. הוא רב אתה, ואז בא גם ר׳ דוד, וגם התרגז עליו. לאחר מכן הוא מת. בנו יוסף מת, וכן אליהו וגם היא מתה. ארבעתם בחודש אחד. גם הפרדה המסכנה השתתקה בחלק התחתון של גופה. אני ראיתי בעצמי. איית נחמיאש הם קשים מאוד״.
״פעם אמר: איית נחמיאש, רק תלך אליהם לזיארה ותברח. אבל אתה הלכת והתחתנת עם איית נחמיאש. פעם מתה אחותו של ר׳ דוד, והוא ציווה שיקברו אותה ליד ר׳ יונה דאוודי. הם חפרו ליד ר׳ יונה דאוודי, ואז יצא צפע., בן־דודי היה חופר שם, ואמר שאף פעם לא ראו צפע כזה כמו שיצא להם. יצא הצפע, ראה אותם. הם השאירו את הכל וברחו. אמרו לו: חכם, אפילו תהרוג אותנו, אנחנו לא נקבור אותה לידו. אנחנו לא יכולים. אז ביקשו האנשים ממנו שיקברו אותה במקום מרוחק. החזירו את העפר איפה שחפרו ליד החכם אבל הוא [ר׳ דוד], בהתחלה, הראה להם עם המקל שלו שיקברו אותה לידו [על־יד ר׳ יונה] ואז יצא להם צפע. ר׳ יונה דאוודי לא רצה שיקברו אותה לידו. אתה יודע שבכפרים האלו קורים דברים מופלאים של הצדיקים. אם אתה אומר: אה מולאי איגגי! הוא מופיע לידך. אם אתה אומר: ר׳ דוד ומשה! הוא עונה לך. איך הוא עונה? נגיד שהוא מוציא אותך מצרה בה אתה נתון. אם עברת באיזה יער ואתה מבקש: אה ר׳ דוד ומשה! תעביר אותנו בשלום במקום הזה, והוא מעביר אותך בשלום. באותם הכפרים יש הרבה אמונה. גם הערבים היו מפחדים ממנו. בחייו של ר׳ דוד, הערבים היו משתחווים לו כאשר עברו על־ ידו״.
142 ר׳ דוד עטר (מוגאדוו־)
143 ר׳ דוד עראמה (סכורה)
בנו של ר׳ מסעוד עראמה. שייך למשפחת איית עראמה. ר׳ דוד עראמה חי תקופה מסוימת בקזבלנקה, ולפני מותו ביקש שיקברו אותו בסכורה.
- ״ר׳ דוד עראמה היה כותב לאנשים וכל מה שאמר היה קורה. פעם ביקרתי בכל המקומות אצל הרופאים. פעם אמר לי יהודי אחד שאפשר לפנות לרב. אז נהגתי כל ערב ראש חודש לאסוף לו חמאה מאנשי הכפר. כל אחד הביא תרומה עד שמלאתי שני כדים. הלכתי אליו הביתה. אנשים עמדו בתור אצלו כדי לדבר אתו. כאשר שמע שבאתי, א״פ מוארזאזאת, הקים אותי וביקש שאביא לו חתיכת עור חדשה. כתב לי עליה. אמרתי לו שאני צריך לנסוע למראכש. אמר לי לשפשף עם קמיע זה בערב ומחר. לאחר שעשיתי כל מה שאמר לי, הבראתי. יש לו זכות אבות״.
״כשאמי היתה בהריון, בא לבית חכם בשם ר׳ דוד עראמה. בא לשבת. אמר להורי שייוולד להם בן ויקראו לו יעקב. והסימן שאני אתן לכם הוא שיהיה לו סימן בראשו, מעין עין של תרנגול״.
- ר׳ דוד פרחי (דמנאת)
- ר׳ דוד פרץ (תלוואת)
נפטר בראשית שנות השלושים. התפרסם בחייו בגלל למדנותו והשאיר אחריו כתבי־יד רבים. ההילולה שלו נערכת בי״ט בטבת. צאצאיו באופקים ממשיכים לערוך לו את ההילולה השנתית בארץ.
1.145 ״הוא קדוש גדול ואנשים באו אליו [לזיארהן מכל מקום. סיפרו שפעם אחת, במוצאי שבת, כל מוצאי שבת, ירד אליהו הנביא והיה לומד אתו סודות. שמעו רעש בחדר שלו. כשעולים לראות לא מוצאים אף אחד. יום אחד, ראו שהוא נעדר מהבית שבוע ימים. חיפשו אותו בכל העולם ולא מצאו אותו. אז חשבו שהוא עלה לשמים או נפטר. אחרי שבוע או שבועיים מצאו אותו בחדר. שאלו אותו איפה היה. ענה שזה סוד. בסוף התברר שהוא היה בשמים. איך התברר? ביום פטירתו, כשהגיעה אשתו ודרשה שיגלה לה, גילה ונפטר. עליו השלום. כל הזמן למד עם אליהו הנביא שלימד אותו סודות״
ר׳ דוד פרץ (תאמזרית)
קבור בבית־הקברות לא רחוק מר׳ דוד ומשה.
ר׳ דוד צבאח (מראכש)
שייך למשפחת איית צבאח. לפי המסורת הוא בא למרוקו כשד״ר מארץ־ישראל. הוא חי כנראה במאה השבע־עשרה ותחילת המאה השמונה־עשרה, ונפטר בליל יום הכיפורים שנת תרי״ט. הוא מחבר הספר ״משכיל לדוד״.
ר׳ דידוך (אינתקתו)
לפי המסורת מוצאו מארץ־ישראל.
צדיקי מרוקו וקברותיהם-הערצת הצדיקים-יששכר בן עמי
עמוד 338
כתיבת תגובה