קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-בתי כנסת-בית העלמין

בתי הכנסת

באוקטובר 1886 (תרמ״ז) דווח שיש בכפר שני בתי־כנסת. ב־1892 (שבט תרנ״ב) תועדו שוב בכפר שני בתי־כנסת. ב־1894 (אדר תרנ״ד) רצה ר׳ ברוך אדרעי לבנות בית־כנסת חדש בכפר. ב־1904 (חשון תרס״ה) כתב ר׳ אהרן ששון את שמות בתי הכנסת: א. בית־כנסת ׳לחכם׳. ב. בית־כנסת ׳בן־איזו.

בשנת 1894 (תרנ״ד) היו בכפר לפחות שני בתי־כנסת ובהם כ־30 ספרי תורה. במכתב מהכפר על הפרעות שנערכו בשנה זו מוזכר שהגויים שדדו ׳ספרי תורות שיש לנו בבתי כנסיות שלשים וספרי למוד לאיו קץ׳.

בשנת 1947 (תש״ז) מוזכרים שני בתי־כנסת בעיר. אחד מוזנח והשני מפואר ומהודר. וכלשון התעודה: 'בית כנסת חרב, הטיח יורד, הריח גדול׳. ואילו השני ׳בית כנסת אחת טובה ומשוכללה… בית כנסת יפה ומסודרה ויש בה ספסלים׳. תלמוד התורה שכן בתחילה

בבית הכנסת הראשון, כשהגיע ר׳ רפאל עבו לכפר הכריח את בעלי בית הכנסת השני ׳המפואר׳ לתת לתלמידים ללמוד בו.

אוחיון מספר על בית־כנסת שהיה בכפר ושכיום נבנה בנין במקומו.

בית העלמין

בית העלמין שבו היו נקברים יהודי הכפר נקרא ׳בני־אוג׳ה׳. הוא נמצא בגבעה הסמוכה לכפר מעל קברו של ׳מול אנמאי' בלוויות היו נושאים את מיתת הנפטר מהמלאח עד לבית הקברות מרחק של כשבעה ק״מ. בשנת 1933 (תרצ״ג) נבנתה חומה מסביב לבית הקברות. בבית הקברות קברו גם יהודי הכפר 'תאזארת' הסמוך את מתיהם.

בבית העלמין כמעט ולא שרדו מצבות, מלבד כמה מצבות שכבר כמעט ולא ניתן לדעת מה היה כתוב עליהן בעבר. בשנים האחרונות הוקמו מחדש מצבותיהם של ר׳ חגי פרץ ור׳ ישראל עמאר על ידי נכדיהם.

בשנת 1996 דווח על עשרה קברים שעליהם כתוב שם הנפטר (אוחיון, שם).

קהילת זאוית סידי רחאל-תושביה מנהיגיה ומנהגיה- דוד אזולאי-בתי כנסת-בית העלמין

עמוד 17