מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה

עלייתו של מנחם בגין לשלטון במהפך של שנת 1977 דחפה את הארגון בצרפת ואת היו״ר, דוד כהן, ליזום ביקור של משלחת סולידריות לישראל בפברואר 1978. בארץ נפגשו נציגי הארגון עם המנהיגות הפוליטית ועם אישי ציבור שונים כמו ראש הממשלה מנחם בגין, נשיא המדינה יצחק נבון, ראש העיר ירושלים טדי קולק, וכן הם ביקרו בכנסת ונפגשו עם חברי כנסת יוצאי מרוקו. גולת הכותרת של ביקורם הייתה מפגש עם מנהיגי עיירות הפיתוח יוצאי מרוקו וסיור בערים אשדוד, יבנה, באר שבע ומעלות. ביקורים אלה אפשרו לחברי המשלחת לעמוד מקרוב על צורכיהם של התושבים ולפעול לצמצום הפערים החברתיים באמצעות קשריהם עם המנהיגות הפוליטית בישראל. ואכן, כבר במפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין הם התבשרו על הקמת פרוייקט שיקום שכונות ועל בניית 45,000 יחידות דיור לנזקקים באזורי הפיתוח. ביקור המשלחת עורר ציפיות בקרב המנהיגות של ברית יוצאי מרוקו בישראל, סם אביטל,[ היה מראשי הפעילים הציוניים במרוקו ומפעילי יהדות מרוקו במפא״י ההיסטורית, הגיע לארץ ישראל לפני מלחמת השחרור.] שאול בן־שמחון [ממנהיגי מפא״י באשדוד, כיהן כיו״ר ועד העובדים בנמל אשדוד, ממנהיגיה הבולטים של יהדות מרוקו בישראל במחצית השניה של המאה ה־20.] וחברי הכנסת אשר חסין וז׳אק אמיר (מפלגת מפא״י). בביטאון הארגון באפריל 1978 נכתב:

החשיבות ההיסטורית של ביקור זה היא כפולה. האחת, עדות לסולידריות בין המרוקאים בצרפת לבין אחינו יוצאי מרוקו בארץ, והשנייה, הזדהות ללא תנאי עם מדינת ישראל. בנוסף, בשליחות זו ביקשנו לציין את הפער בין הצלחתם הניכרת של יוצאי מרוקו בצרפת, קנדה וארצות הברית לעומת כישלונם של העולים בישראל שנבע מקשיי קליטה ומדעות קדומות שליליות בקרב האוכלוסייה היהודית(1996:123 ,.(Cohen

במרץ 1984, בביקור השני של ראשי הארגון מצרפת, כאורחיה של ברית יוצאי מרוקו בישראל, אמר דוד כהן בנאומו:

אנחנו, יוצאי מרוקו החיים בתפוצות, איננו משקיפים על מפעלכם הגדול בישראל, אלא אנחנו שותפים לו. עם כל ההצלחות הגדולות יש הרבה מה לתקן ולשפר, ותפקידנו, אנשי חו״ל, לרכז את כל המשאבים להצלחה של מפעלנו המשותף (1996:142 ,Cohen).

בין ארגון יוצאי מרוקו בראשותו של דוד כהן ובין בית המלוכה המרוקאי היו קשרים מיוחדים. המלך מוחמר ה־5 נחשב מגינם של היהודים לאורך כל תקופת שלטונו, ויחסו החיובי ליהודים התבטא במיוחד בעת נוכחות משטר וישי במרוקו. המלך התנגד להחרמה רכוש היהודים ולסימון טלאי צהוב על דש בגדיהם. הקשרים של הארגון בצרפת עם בית המלוכה המרוקאי הגיעו לשיא בשנת 1985 בעת נטיעת יער קק״ל בישראל על שמו של המלך מוחמר ה־5 אשר הלך לעולמו בשנת 1961. בטקס חנוכת היער השתתפו כ־700 יוצאי מרוקו ואישי ציבור. זה היה אירוע מכונן והיסטורי, בעל משמעות מיוחדת בצל היחסים המתוחים בין ארצות ערב ומדינת ישראל. בשנת 2004 נפטר דוד כהן, ואנדרי דרעי מונה ליו״ר ברית יוצאי מרוקו בצרפת.

הבחירה בדוד כהן כיו״ר ברית יוצאי מרוקו בצרפת וההזדמנויות שהונחו לפתחו הביאו לפריחת הארגון. דוד כהן נבחר לעמוד בראש הארגון בעשור הראשון של ההגירה הגדולה ממרוקו לצרפת, בתקופה שבה תסס המאבק החברתי של האוכלוסיות החלשות בישראל. זאת ועוד, המהפך הפוליטי בישראל בשנת 1977 (ניצחון הליכוד בבחירות) האיץ את המנהיגות הציבורית בצרפת לעזור לאחים בישראל. היותו של דוד כהן איש אמיד השייך לאליטה העסקית של המהגרים בצרפת, היכרותו האישית עם אישים פוליטיים ואישי ציבור בישראל, קשריו עם בית המלוכה המרוקאי והיותו דובר עברית (הוא עלה לארץ בראשית שנות ה־50, אך חזר למרוקו), אפשרו לו להשפיע על ההנהגה בישראל כדי שזו תפעל לצמצום הפערים החברתיים, וכן להיות מעורב במהלכים מדיניים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל. בשל מעמדו, בנאומו בפני הנהגת יהודי מרוקו בישראל(ראו לעיל), הוא לא היסס לדבר מתוך עליונות ופטרונות. מדבריו השתמע שיהודי מרוקו בצרפת אומנם שותפים למפעל העלייה בישראל, אך הם ינחו את הישראלים איך לקלוט את העולים, מתוך ניסיונם כיהודים החיים בארץ מערבית ומפותחת.

מהמגרב למערב –יהודי מרוקו בין שלוש יבשות- יצחק דהן-יהודי מרוקן – בין עלייה למדינת ישראל להגירה לארצות המערב. ההגירה לצרפת וסוגיה

עמוד 36