ברית מספר 39 בעריכת מאר שר כנפו- הרב פרופ' משה עמאר הספר 'מנחת יהודה’ לרבי יהודה אבן עטר

גלגולי כתב-יד 'מנחה יהודה’ וניסיון ראשון להדפסה

דומה כי כתב יד שבאוסף 'היכל שלמה' הנזכר, הועתק בפיקוח המחבר, ואותו הועיד לשימוש הדפוס. סימוכין לכך נמצא בדברי הבן ר' עובד בהקדמה שכתב ל'מנהת יהודה', בי״ח תמוז תעה(1725), ובה תיאר, דרך גלגולו של החיבור 'מנחת יהודה' מחוץ לגבולות מרוקו:

אשר עבר עליה זה האיש… כהה״ר יעקב הי מאניס נר"ו מארץ פולניא… בכן בא אלי האיש הזה ובקש ממני ליטול רשות מאדוני אבי להניחו להעתיקו כדי להדפיסו, ואבא ואדבר לפני אבי בדברים האלה יום יום ולא שמע אלי, כי מרוב ענותנותו לא רצה לפרסם את עצמו ולהראות את חיבורו ומה גם להדפיסו בעט ברזל ועופרת, ואני בעניי עד מאד השתדלתי, ופניו פעם אחר פעם חליתי עד אשר השלים רצוני ותאותי, בתתי לי רשות על החיבור הלזה [=מנחת יהודה] דוקא.^,[ כלומר לא הרשה העתקת שאר חיבוריו: חידושי ש״ס, שו״ת וחיבורים אחרים, המוזכרים שם בהקדמת רבי עובד.]

החיבור 'מנחת יהודה' הועתק אפוא בתקופה זו, בקיץ שנת תע"ה (1715), לשם מסירתו לרי״ח מאניס, כדי להוליכו לדפוס מחוץ למרוקו. לא ידוע על מעשיו של רי״ח מאניס במרוקו ולא פרטים עליו, ויתכן שביקורו שם נועד לאסוף כתבי-יד, אם אכן כך, יש לפקפק בכנות הבטחתו להביא הספר לדפוס.

סמיכות התאריכים בין כתיבת הקדמתו של ר' עובד שנעשתה בי״ח תמוז תע"ה, ובין סיום העתקת כתב-יד שבאוסף 'היכל שלמה', באי אב תעייה, מובילה להנחה, כי כתב יד זה הוא שנמסר לרי״ה מאנים להדפסה. סיוע לכך ניתן גם צורת הכתב היפה הקל לקריאה ומעריכתו המסודרת, מעשה ידי סופר אומן. נראה כי הייתה השתדלות מיוחדת בזה מצד המעתיק, כדי להקל על סדרי הדפוס באירופה שאינם בקיאים בכתב 'חצי קולמוסי בו השתמשו יהודי ספרד והמגרב. עוד אסמכתא נוספת ניתן למצוא גם מדברי הקולופון של כתב-יד זה, המציין כי הכתב-יד כלל גם את החיבור 'שיר מכתם',

גם מהקדמתו של רבי יהודה לחיבורו 'שיר מכתם' אפשר לכאורה להסיק שהוא הועיד 'שיר מכתם' להיות נספה לספר 'מנחת יהודה', וכך כתב רבי יהודה:

… ולא עזבוה חסדה להתחיל ולגמור הטור הראשון אודם פטדה הנקרא מנחת יהודה… העזרה על דבר כבוד שמו יתברך להוציא לאור הטור השני… 'שיר מכתם'… כאשר יעדתי בהקדמתי. לספר מנחת יהודה..

כלומר, כבר בהקדמתו לספר 'מנחת יהודה' הודיע על כוונתו להדפיס 'שיר מכתם' נספח לספר 'מנחת יהודה',

הספר 'שיר מכתם' הנזכר נדפס בשלמותו לראשונה בוורשה בשנת תר״ם (1880), בידי ר' יששכר דוב בער סגל איש ירושלים. מתוך כתב יד שהועתק בשנת תע"ה. כפי שמתברר שם מתוך הסכמתו של רבי אברהם אשכנזי, שזה לשונה: י… הכ'^, [הכתב יד] אשר לפני הוא עצם כי״ק [=כתב ידי קודשו] של המחבר זי״ע [=זכותו יגן עלינו] הנכתב ממנו ונחתם בשנת תע"ה, הוא הכ״י עודנו בעצם תומו…'. והמוציא לאור מציין שם בהקדמה׳… אשר רצוני להוציא לאור את עיקר הכ״י ספר מנחת יהודה על התורה..'. כלומר, כתב היד שממנו הדפיס 'שיר מכתם', כלל בתוכו גם ספר 'מנחת יהודה', שהיה עיקר הקובץ. וכנראה בגלל הוצאות הדפוס הכרוכות בהדפסתו של כתב-יד בהיקפו של 'מנחת יהודה', הקדים המדפיס את הדפסת 'שיר מכתם' שהוא קטן יחסית וההוצאות להדפסתו מועטים, בתקוה שמההכנסות שיהיו לו יוכל לממן הדפסת הספר 'מנחת יהודה',

לסיכום: לפי האמור ניתן לומר כמעט בוודאות כי כתב יד זה, הובא לאירופה בידי רי״ח מאניס, ושם ראה אותו החיד״א. במשך הזמן הגיע כתב היד לידיו של האספן החכם, החוקר ר' נחמן נתן קורוניל איש ירושלים, והוא מסרו לחתנו ר' יששכר דוב בער סגל כדי לההדירו. נראה כי מטעמים טכניים המוציא לאור תלש מתוכו, את 'שיר מכתם' ובו ההקדמות שהיו בפתיחת חיבור 'מנחת יהודה'. הדבר מסביר מדוע חסרים דפים דווקא בתהילתו של הספר. מן המוציא לאור התגלגל הכתב היד והגיע לאוסף 'היכל שלמה' בירושלים.

כאמור רבי יהודה כתב את חיבורו 'מנחת יהודה' בשתי מהדורות, עשרות שנים מבדילות בין כתיבת המהדורות. דומה שהמחבר גנז את המהדורה הראשונה, ואת השנייה הועיד לקיום ומסר אותה להדפסה, משום מה הדבר לא יצא לפועל.

ברית מספר 39 בעריכת מאר שר כנפו- הרב פרופ' משה עמאר הספר 'מנחת יהודה’ לרבי יהודה אבן עטר